מנהל ההשקעות גרטמן: "במצב של פאניקה בשווקים, הנפט עלול לרדת ל-15 דולר"

אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה נפט

חשבתם שקראתם כבר את כל התחזיות לגבי הנפט ומחירו בעתיד? תחשבו שוב. אחרי שאתמול (ב') הבנק מורגן סטאנלי פרסם כי הם עומד מאחורי התחזית שלהם שחוזה את מחיר הנפט בשווי של 25 דולר, מנהל ההשקעות דניס גרטמן סימן היום תחתית חדשה לזהב השחור.

מנהל ההשקעות האמריקני טוען שבמידה ותתפתח פאניקה בשווקים, הנפט עלול לרדת עד לכדי שווי של 15 דולר לחבית. לטענתם מחיר הנפט, שנסחר היום בתנודתיות חדה סביב ה-31 דולרים, הוא המחיר הנורמאלי החדש ולא כדאי שהאחרון יתאושש באופן משמעותי בקרוב. 

לדברי גרטמן שהתראיין לרשת החדשות CNBC "הייתי בטוח שבמחיר של 30 דולר לחבית נראה לחץ על מחיר הנפט כלפי מעלה - ברור שכרגע הלחץ פשוט לא נמצא". גרטמן סימן גם סיבה פחות ברורה להמשך הירידות במחיר  הנפט, בעוד כולם מצביעים על העלייה במלאים בארה"ב והירידה בדרישה בסין, קיים מקור לחץ נוסף על הזהב השחור והוא שוק הנפט בקנדה. 

לטענתו המחירים של הנפט בקנדה ירדו באופן חד והיא מייצאת את ירידת המחירים גם לארה"ב ולשאר העולם. מחיר הנפט בקנדה עומד על 14 דולר. הנחה של 7-8 דולרים אל מול המחיר אצל שכנתה הדרומית. 

גרטמן מסכים עם דעת האנליסטים בג'י פי מורגן על כך שהתחזקות הדולר תגרום למחיר הנפט לצלול אל עבר שווי של 20 דולר. בתוך כך המחיר יכול לדעתו לרדת אף מעבר לגבול זה. אך מחיר שכזה לא אמור להשאר לאורך זמן. 

לאחר סגירת המסחר האמריקני היום (23:30 שעון ישראל) יתפרסם סקר המלאי השבועי של ארגון הנפט האמריקני (API) שיצביע על מצב המלאים השבועי של הנפט הגולמי בארה"ב. בשבוע שעבר הסקר הציג ירידה של 5.6 מיליון חביות, אך לא היה בכוחו לשנות את המומנטום השלילי של הנפט. האם זה יצליח הפעם? תשובות יותר מאוחר

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לפי דעתי אזור 18(ח״י) הנפט היה בשער 9 וכפול שווה 18 (ל"ת)
    מממ 13/01/2016 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עלול להגיע ל - 12 12/01/2016 20:03
    הגב לתגובה זו
    אתה פשוט צריך "להעריך" קצת פחות מהתחזית הקודרת הקודמת. איזה יופי :)))
  • 1.
    קצת עליות וכולם ידברו על 60-70 דולר-קשקשנים (ל"ת)
    אבי 12/01/2016 19:19
    הגב לתגובה זו
החתימה על הזיכיוןהחתימה על הזיכיון

מתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון

הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.

הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA חזוי של 53-37 מיליון שקל.

לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.

מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.

מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.