מנהל ההשקעות גרטמן: "במצב של פאניקה בשווקים, הנפט עלול לרדת ל-15 דולר"
חשבתם שקראתם כבר את כל התחזיות לגבי הנפט ומחירו בעתיד? תחשבו שוב. אחרי שאתמול (ב') הבנק מורגן סטאנלי פרסם כי הם עומד מאחורי התחזית שלהם שחוזה את מחיר הנפט בשווי של 25 דולר, מנהל ההשקעות דניס גרטמן סימן היום תחתית חדשה לזהב השחור.
מנהל ההשקעות האמריקני טוען שבמידה ותתפתח פאניקה בשווקים, הנפט עלול לרדת עד לכדי שווי של 15 דולר לחבית. לטענתם מחיר הנפט, שנסחר היום בתנודתיות חדה סביב ה-31 דולרים, הוא המחיר הנורמאלי החדש ולא כדאי שהאחרון יתאושש באופן משמעותי בקרוב.
לדברי גרטמן שהתראיין לרשת החדשות CNBC "הייתי בטוח שבמחיר של 30 דולר לחבית נראה לחץ על מחיר הנפט כלפי מעלה - ברור שכרגע הלחץ פשוט לא נמצא". גרטמן סימן גם סיבה פחות ברורה להמשך הירידות במחיר הנפט, בעוד כולם מצביעים על העלייה במלאים בארה"ב והירידה בדרישה בסין, קיים מקור לחץ נוסף על הזהב השחור והוא שוק הנפט בקנדה.
לטענתו המחירים של הנפט בקנדה ירדו באופן חד והיא מייצאת את ירידת המחירים גם לארה"ב ולשאר העולם. מחיר הנפט בקנדה עומד על 14 דולר. הנחה של 7-8 דולרים אל מול המחיר אצל שכנתה הדרומית.
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרטמן מסכים עם דעת האנליסטים בג'י פי מורגן על כך שהתחזקות הדולר תגרום למחיר הנפט לצלול אל עבר שווי של 20 דולר. בתוך כך המחיר יכול לדעתו לרדת אף מעבר לגבול זה. אך מחיר שכזה לא אמור להשאר לאורך זמן.
לאחר סגירת המסחר האמריקני היום (23:30 שעון ישראל) יתפרסם סקר המלאי השבועי של ארגון הנפט האמריקני (API) שיצביע על מצב המלאים השבועי של הנפט הגולמי בארה"ב. בשבוע שעבר הסקר הציג ירידה של 5.6 מיליון חביות, אך לא היה בכוחו לשנות את המומנטום השלילי של הנפט. האם זה יצליח הפעם? תשובות יותר מאוחר
- 3.לפי דעתי אזור 18(ח״י) הנפט היה בשער 9 וכפול שווה 18 (ל"ת)מממ 13/01/2016 19:20הגב לתגובה זו
- 2.עלול להגיע ל - 12 12/01/2016 20:03הגב לתגובה זואתה פשוט צריך "להעריך" קצת פחות מהתחזית הקודרת הקודמת. איזה יופי :)))
- 1.קצת עליות וכולם ידברו על 60-70 דולר-קשקשנים (ל"ת)אבי 12/01/2016 19:19הגב לתגובה זו

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.