יו"ר חב' חשמל: "80% מייצור החשמל בישראל ב-2020 יגיע ממקורות גז"
"אני שותף לגישה שאומרת שכאשר יש מצב שפוף זה בדיוק הזמן להשקיע, בתנאי שמדובר בהשקעות הנחוצות במילא במשק כמו תחבורה וחשמל כדי שלאחר כמה שנים כשהמשק ייצא ממיתון יהיו גלגלי צמיחה, אמר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים בוועידת מידע כנסים לתשתיות ישראל 2012.
לדבריו ישנו את הפרויקט הגדול ביותר שנעשה עד כה בישראל הוא חיבור מאגר תמר לים תטיס, צריך להיות מושלם בספטמבר 2013. "יש מספר פרויקטים בהם אנחנו מעורבים כמו פיתוח שדה נועה ושדות קטנים המספקים חלק מהמחסור. אמורה להיות מחוברת אניה מגזזת מול חופי חדרה."
"בנושאי מדיניות, בימים אלו הולכת לסיים את עבודתה ועדת צמח שאמורה להביא המלצות כיצד להבטיח תחרות ופתרון אנרגטי בתחום, איך ישתמשו בגז כחומר גלם כדי לפתח כחומר גלם לתחבורה ולתעשייה, כיצד נפתח את מערכת הגז שתגיע לתעשייה בינונית. יצוא הגז חשוב לא רק מבחינה כלכלית אלא גם ברמה הגיאופוליטית, אם הפלסטינים או הירדנים יירצו לרכוש צריכים לבחון זאת." הוסיף לנדאו.
עוד אומר לנדאו כי "הגז יאפשר לנו לא רק גיבוי למערכת החשמל שלנו, אם יש עודפים ניתן למכור חשמל, ניתן למכור מים מותפלים, יש חשיבות רבה לכך במזרח התיכון. בימים אלו צוות חברת החשמל נמצאת בקפריסין לחיבור ישראל וכך נגיע גם לכרתים. משק הגז יכול להיות עוגן של יציבות במזרח התיכון."
"אנחנו בונים את משק הגז תוך כדי תנועה. רק בשבוע החולפים קיימנו כנס יעוץ לגבי ועדת צמח כדי להפחית את כמות השגיאות שאנו עשויים לעשות" אמר לנדאו. "עסקנו בכל הקשור לחיפושי נפט בעתיד. לקליטת גז בצפון לא רק בדרום יש חשיבות. כאשר מדובר על אותם שני אתרי קליטה בצפון אני רואה את הממשלה חייבת בהקדם האפשרי להקים את מתקן הקליטה אליו יתחברו יותר מיצרן אחד, זה חשוב לבטחון האנרגטי ולתחרות, כדי שהמתקן לא יהיה בידיו של מונופול. עוד 17 קידוחי אקספלורציה נראה כאן עד 2017, צריך שיהיה תמריץ להתחבר לחוף."
יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בכנס - "אני רוצה שמי שעוסק באנרגיה בארץ יתחיל לשנן את המספרים 80:20. בשנת 2020 אנחנו נייצר חשמל כאשר 80% מייצור החשמל יהיה בגז. 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן בלית ברירה אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר. היום, קיץ 2012 אנחנו עם 8% ייצור גז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט, זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו, לכן יש משבר חשמל, היה לנו פחות מ-1% רזרבה בכמה שעות ביממה בשבוע שעבר."
"איך הגענו ל-1% רזרבה?" שאל רון טל, "ייצור חשמל פרטי באירופה הוא מעל 20%. בראש ובראשונה. חברת החשמל מתקשה לעמוד בהתחייבויות הפיתוח שלה, מצד שני מלווה אותה חוב של 65 מיליארד שקלים ובנוסף לכך בגלל בעיות בירוקרטיות ורגולציה נוראיות תכניות דוגמת פרויקט פחמי באשקלון (פרויקט D) שאמור היה לעבוד לקראת 2010, כיום הסקרים המחייבים של הגנת הסביבה עדיין לא הסתיימו."
לדבריו, "המשבר השני הוא משבר הגז, 50% מהגז אמור היה להגיע ממצרים, אך בפברואר 2011 הייתה מהפכה, הבדואים פוצצו את הצינור למעלה מ-10 פעמים. מצד אחד כל שנה מתגלה מצבור של גז, אך מפברואר 2011 ישראל מתבססת על מאגר ים תטיס בלבד. אנחנו חשבנו שנכון להשתמש במאגר באופן מדוד, אך מכיוון שאנחנו מחוייבים לפי החוק להפעיל את המערכות שלנו נכפה עלינו להוציא את כמויות הגז הכמויות ביותר שניתן להוציא, לכן המאגר התחיל להתמוטט ונכנסו אליו מים. בשנה וחצי האחרונות אנחנו עוברים לגז בכל תחנות הכוח שלנו. עלויות דלקים של 11 מיליארד שקלים התנפחו מ-2011 להיום ל-25 מיליארד שקלים. יצויין כי מחירי החשמל בארץ הוא מהנמוכים באירופה ולכן הגענו למשבר שלנו."
- 8.יובל 31/07/2012 14:52הגב לתגובה זואבל ברגע שהסוחר ראה שמרמים אותו והבנקים ראו שהממשלה ובראשם נתניהו ושטייניץ שלחו את ידם בסחורה של הסוחר אז הכל התעכב, כי בראשינו אנו שמים כתר החלמאים.
- 7.הפנסיות בליוויתן ובגל (ל"ת)רגיטל 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 6.ועל זה נאמר "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" (ל"ת)ezer 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 5.אבירם 31/07/2012 10:50הגב לתגובה זווגם מודיעין מעניינת
- בעיקר רציו בגלל ליוויתן וגל (ל"ת)שמולקי8 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 4.דברי טעם של רון טל. עוזי נשאר אדיוט (ל"ת)פול 31/07/2012 10:17הגב לתגובה זו
- 3.פקה פקה (ל"ת)רן רן 31/07/2012 10:15הגב לתגובה זו
- 2.איך אמר שרון תתחילו לעבוד (ל"ת)אבי 31/07/2012 10:09הגב לתגובה זו
- 1.אבי - מצחיק 31/07/2012 10:04הגב לתגובה זוומצהיר הצהרות כל הזמן.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
