"אני שותף לגישה שאומרת שכאשר יש מצב שפוף זה בדיוק הזמן להשקיע, בתנאי שמדובר בהשקעות הנחוצות במילא במשק כמו תחבורה וחשמל כדי שלאחר כמה שנים כשהמשק ייצא ממיתון יהיו גלגלי צמיחה, אמר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים בוועידת מידע כנסים לתשתיות ישראל 2012.

לדבריו ישנו את הפרויקט הגדול ביותר שנעשה עד כה בישראל הוא חיבור מאגר תמר לים תטיס, צריך להיות מושלם בספטמבר 2013. "יש מספר פרויקטים בהם אנחנו מעורבים כמו פיתוח שדה נועה ושדות קטנים המספקים חלק מהמחסור. אמורה להיות מחוברת אניה מגזזת מול חופי חדרה."

"בנושאי מדיניות, בימים אלו הולכת לסיים את עבודתה ועדת צמח שאמורה להביא המלצות כיצד להבטיח תחרות ופתרון אנרגטי בתחום, איך ישתמשו בגז כחומר גלם כדי לפתח כחומר גלם לתחבורה ולתעשייה, כיצד נפתח את מערכת הגז שתגיע לתעשייה בינונית. יצוא הגז חשוב לא רק מבחינה כלכלית אלא גם ברמה הגיאופוליטית, אם הפלסטינים או הירדנים יירצו לרכוש צריכים לבחון זאת." הוסיף לנדאו.

עוד אומר לנדאו כי "הגז יאפשר לנו לא רק גיבוי למערכת החשמל שלנו, אם יש עודפים ניתן למכור חשמל, ניתן למכור מים מותפלים, יש חשיבות רבה לכך במזרח התיכון. בימים אלו צוות חברת החשמל נמצאת בקפריסין לחיבור ישראל וכך נגיע גם לכרתים. משק הגז יכול להיות עוגן של יציבות במזרח התיכון."

"אנחנו בונים את משק הגז תוך כדי תנועה. רק בשבוע החולפים קיימנו כנס יעוץ לגבי ועדת צמח כדי להפחית את כמות השגיאות שאנו עשויים לעשות" אמר לנדאו. "עסקנו בכל הקשור לחיפושי נפט בעתיד. לקליטת גז בצפון לא רק בדרום יש חשיבות. כאשר מדובר על אותם שני אתרי קליטה בצפון אני רואה את הממשלה חייבת בהקדם האפשרי להקים את מתקן הקליטה אליו יתחברו יותר מיצרן אחד, זה חשוב לבטחון האנרגטי ולתחרות, כדי שהמתקן לא יהיה בידיו של מונופול. עוד 17 קידוחי אקספלורציה נראה כאן עד 2017, צריך שיהיה תמריץ להתחבר לחוף."

יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בכנס - "אני רוצה שמי שעוסק באנרגיה בארץ יתחיל לשנן את המספרים 80:20. בשנת 2020 אנחנו נייצר חשמל כאשר 80% מייצור החשמל יהיה בגז. 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן בלית ברירה אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר. היום, קיץ 2012 אנחנו עם 8% ייצור גז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט, זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו, לכן יש משבר חשמל, היה לנו פחות מ-1% רזרבה בכמה שעות ביממה בשבוע שעבר."

"איך הגענו ל-1% רזרבה?" שאל רון טל, "ייצור חשמל פרטי באירופה הוא מעל 20%. בראש ובראשונה. חברת החשמל מתקשה לעמוד בהתחייבויות הפיתוח שלה, מצד שני מלווה אותה חוב של 65 מיליארד שקלים ובנוסף לכך בגלל בעיות בירוקרטיות ורגולציה נוראיות תכניות דוגמת פרויקט פחמי באשקלון (פרויקט D) שאמור היה לעבוד לקראת 2010, כיום הסקרים המחייבים של הגנת הסביבה עדיין לא הסתיימו."

לדבריו, "המשבר השני הוא משבר הגז, 50% מהגז אמור היה להגיע ממצרים, אך בפברואר 2011 הייתה מהפכה, הבדואים פוצצו את הצינור למעלה מ-10 פעמים. מצד אחד כל שנה מתגלה מצבור של גז, אך מפברואר 2011 ישראל מתבססת על מאגר ים תטיס בלבד. אנחנו חשבנו שנכון להשתמש במאגר באופן מדוד, אך מכיוון שאנחנו מחוייבים לפי החוק להפעיל את המערכות שלנו נכפה עלינו להוציא את כמויות הגז הכמויות ביותר שניתן להוציא, לכן המאגר התחיל להתמוטט ונכנסו אליו מים. בשנה וחצי האחרונות אנחנו עוברים לגז בכל תחנות הכוח שלנו. עלויות דלקים של 11 מיליארד שקלים התנפחו מ-2011 להיום ל-25 מיליארד שקלים. יצויין כי מחירי החשמל בארץ הוא מהנמוכים באירופה ולכן הגענו למשבר שלנו."