יו"ר חב' חשמל: "80% מייצור החשמל בישראל ב-2020 יגיע ממקורות גז"
"אני שותף לגישה שאומרת שכאשר יש מצב שפוף זה בדיוק הזמן להשקיע, בתנאי שמדובר בהשקעות הנחוצות במילא במשק כמו תחבורה וחשמל כדי שלאחר כמה שנים כשהמשק ייצא ממיתון יהיו גלגלי צמיחה, אמר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים בוועידת מידע כנסים לתשתיות ישראל 2012.
לדבריו ישנו את הפרויקט הגדול ביותר שנעשה עד כה בישראל הוא חיבור מאגר תמר לים תטיס, צריך להיות מושלם בספטמבר 2013. "יש מספר פרויקטים בהם אנחנו מעורבים כמו פיתוח שדה נועה ושדות קטנים המספקים חלק מהמחסור. אמורה להיות מחוברת אניה מגזזת מול חופי חדרה."
"בנושאי מדיניות, בימים אלו הולכת לסיים את עבודתה ועדת צמח שאמורה להביא המלצות כיצד להבטיח תחרות ופתרון אנרגטי בתחום, איך ישתמשו בגז כחומר גלם כדי לפתח כחומר גלם לתחבורה ולתעשייה, כיצד נפתח את מערכת הגז שתגיע לתעשייה בינונית. יצוא הגז חשוב לא רק מבחינה כלכלית אלא גם ברמה הגיאופוליטית, אם הפלסטינים או הירדנים יירצו לרכוש צריכים לבחון זאת." הוסיף לנדאו.
עוד אומר לנדאו כי "הגז יאפשר לנו לא רק גיבוי למערכת החשמל שלנו, אם יש עודפים ניתן למכור חשמל, ניתן למכור מים מותפלים, יש חשיבות רבה לכך במזרח התיכון. בימים אלו צוות חברת החשמל נמצאת בקפריסין לחיבור ישראל וכך נגיע גם לכרתים. משק הגז יכול להיות עוגן של יציבות במזרח התיכון."
"אנחנו בונים את משק הגז תוך כדי תנועה. רק בשבוע החולפים קיימנו כנס יעוץ לגבי ועדת צמח כדי להפחית את כמות השגיאות שאנו עשויים לעשות" אמר לנדאו. "עסקנו בכל הקשור לחיפושי נפט בעתיד. לקליטת גז בצפון לא רק בדרום יש חשיבות. כאשר מדובר על אותם שני אתרי קליטה בצפון אני רואה את הממשלה חייבת בהקדם האפשרי להקים את מתקן הקליטה אליו יתחברו יותר מיצרן אחד, זה חשוב לבטחון האנרגטי ולתחרות, כדי שהמתקן לא יהיה בידיו של מונופול. עוד 17 קידוחי אקספלורציה נראה כאן עד 2017, צריך שיהיה תמריץ להתחבר לחוף."
יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בכנס - "אני רוצה שמי שעוסק באנרגיה בארץ יתחיל לשנן את המספרים 80:20. בשנת 2020 אנחנו נייצר חשמל כאשר 80% מייצור החשמל יהיה בגז. 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן בלית ברירה אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר. היום, קיץ 2012 אנחנו עם 8% ייצור גז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט, זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו, לכן יש משבר חשמל, היה לנו פחות מ-1% רזרבה בכמה שעות ביממה בשבוע שעבר."
"איך הגענו ל-1% רזרבה?" שאל רון טל, "ייצור חשמל פרטי באירופה הוא מעל 20%. בראש ובראשונה. חברת החשמל מתקשה לעמוד בהתחייבויות הפיתוח שלה, מצד שני מלווה אותה חוב של 65 מיליארד שקלים ובנוסף לכך בגלל בעיות בירוקרטיות ורגולציה נוראיות תכניות דוגמת פרויקט פחמי באשקלון (פרויקט D) שאמור היה לעבוד לקראת 2010, כיום הסקרים המחייבים של הגנת הסביבה עדיין לא הסתיימו."
לדבריו, "המשבר השני הוא משבר הגז, 50% מהגז אמור היה להגיע ממצרים, אך בפברואר 2011 הייתה מהפכה, הבדואים פוצצו את הצינור למעלה מ-10 פעמים. מצד אחד כל שנה מתגלה מצבור של גז, אך מפברואר 2011 ישראל מתבססת על מאגר ים תטיס בלבד. אנחנו חשבנו שנכון להשתמש במאגר באופן מדוד, אך מכיוון שאנחנו מחוייבים לפי החוק להפעיל את המערכות שלנו נכפה עלינו להוציא את כמויות הגז הכמויות ביותר שניתן להוציא, לכן המאגר התחיל להתמוטט ונכנסו אליו מים. בשנה וחצי האחרונות אנחנו עוברים לגז בכל תחנות הכוח שלנו. עלויות דלקים של 11 מיליארד שקלים התנפחו מ-2011 להיום ל-25 מיליארד שקלים. יצויין כי מחירי החשמל בארץ הוא מהנמוכים באירופה ולכן הגענו למשבר שלנו."
- 8.יובל 31/07/2012 14:52הגב לתגובה זואבל ברגע שהסוחר ראה שמרמים אותו והבנקים ראו שהממשלה ובראשם נתניהו ושטייניץ שלחו את ידם בסחורה של הסוחר אז הכל התעכב, כי בראשינו אנו שמים כתר החלמאים.
- 7.הפנסיות בליוויתן ובגל (ל"ת)רגיטל 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 6.ועל זה נאמר "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" (ל"ת)ezer 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 5.אבירם 31/07/2012 10:50הגב לתגובה זווגם מודיעין מעניינת
- בעיקר רציו בגלל ליוויתן וגל (ל"ת)שמולקי8 31/07/2012 12:43הגב לתגובה זו
- 4.דברי טעם של רון טל. עוזי נשאר אדיוט (ל"ת)פול 31/07/2012 10:17הגב לתגובה זו
- 3.פקה פקה (ל"ת)רן רן 31/07/2012 10:15הגב לתגובה זו
- 2.איך אמר שרון תתחילו לעבוד (ל"ת)אבי 31/07/2012 10:09הגב לתגובה זו
- 1.אבי - מצחיק 31/07/2012 10:04הגב לתגובה זוומצהיר הצהרות כל הזמן.
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
המשרד האמריקאי לאנרגיה עובר שינויי עומק שמעצבים מחדש את סדר העדיפויות האנרגטי של ארה״ב, לצד מהלך בינלאומי משמעותי מול סעודיה, חיבור טכנולוגי בין יצרנית כורים גרעיניים למיקרוסופט שתספק AI שיסייע ברגולוציה; בנוסף, הממשל מאריך את לוח הזמנים עבור פרויקט
דלק גרעיני מתקדם
מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, חשף ארגון מקיף מחדש של מחלקת האנרגיה (DOE), במהלך רחב שמגדיר מחדש את מבנה הכוח הפנימי של הסוכנות ואת סדרי העדיפויות בתחום האנרגיה בארה״ב. המבנה החדש מציב את המינהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA) כאחד משלושת הגופים המרכזיים
המדווחים ישירות למזכיר ולסגנו, לצד תתי-המזכיר לענייני אנרגיה ולמדע. בדומה לשינויים קודמים במשרדי ממשל רפובליקניים, המהלך מעביר חלק מהפעילויות תחת משרדים חדשים ומקבצים תחומי ליבה תחת כותרות אסטרטגיות חדשות.
במסגרת השינויים, משרד האנרגיה העביר את משרד האנרגיה הגרעינית תחת תת-המזכיר לאנרגיה, תוך איחוד חלקים ממשרד פריסת הרשת ומשרד הדגמות האנרגיה הנקייה עם הפעילות הגרעינית. צעד זה מדגיש את השאיפה להעמיק את השימוש באנרגיה גרעינית הן לצורכי חשמל אזרחיים והן לצורכי הגנה. מעבר לכך, הרפורמה החדשה מחזקה את מעמדם של תחומי דלקים פוסיליים, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, בעוד שתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, רשתות חשמל ויעילות אנרגטית מאבדים סמלית את מעמדם העצמאי.
ובמלים פשוטות, המבנה הרגולטורי משתנה בהתאם למדיניות ממשל טראמפ. ולא רק זאת, ניתן לראות בבירור כיצד המדיניות הגיאו-פוליטית עובדת במקביל למדיניות האנרגיה, שתכליתה המרכזית היא למצב את ארה"ב במרכז המירוץ ל-AI, שמצריך כמויות אדירות של אנרגיה, ולנתק את התלות של ארה"ב בגורמים זרים.
הסכם גרעין אזרחי בין ארה״ב לסעודיה: הסדרה, טכנולוגיה ולגיטימציה
במקביל לשינויים הפנימיים, הבית הלבן הודיע כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חתמו על הסכם גרעין אזרחי, צעד משמעותי הממסד לראשונה שיתוף פעולה גרעיני בין וושינגטון לריאד. לפי מסמך רשמי של הבית הלבן, ההסכם מבסס שיתוף פעולה אזרחי
ומאשר כי חברות אמריקאיות יהיו הספק העיקרי של טכנולוגיה גרעינית עבור פרויקטים עתידיים בממלכה, תחת סטנדרטים אמריקאיים של אי-הפצת נשק גרעיני.
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזכיר האנרגיה כריס רייט הדגיש כי ההסכם כולל מנגנוני פיקוח דו-צדדיים, ומטרתו ליצור שותפות גרעינית מסוג חדש
בין המדינות. לדבריו, מדובר ב-"שילוב בין טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבין התחייבות הדוקה לבטיחות ולאי-הפצה". ההסכם צפוי להשפיע על תעשיית האנרגיה במזרח התיכון ועל קשרי המסחר בין ארה״ב לסעודיה בעשורים הקרובים.
"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
