מטוס F35
צילום: דובר צהל

"אם ישראל תפציץ מתקני גרעין באיראן הנפט יקפוץ ללמעלה מ-150 דולר"

חוזה על נפט גולמי הגיע ל-85.5 דולר וחוזה על הנפט מסוג ברנט עומד על למעלה מ-87 דולר, כשברקע הודעת ארה"ב מאתמול על שליחת צי הספינות הכולל את ה-USS פורד לאזור
ארז ליבנה | (26)

המתקפה הברוטאלית של חמאס במערב הנגב מקפיץ היום את החוזים העתידיים על הנפט, שבשיאם החוזה על הנפט הגולמי חצה את ה-87 דולר לחבית והחוזה על הנפט מסוג ברנט הגיע כבר ל-89 דולר לחבית. מאז העליות יש התמתנות מסוימת, כשנכון לכתיבת שורות אלה מחיר החוזים העתידיים עולים בכ-3.5% כל אחד, כשהנפט הגולמי מתקרב ל-86 דולר והברנט עומד על 87.7 דולר לחבית.   הסיבה המרכזית לעליות במחיר הנפט נובעת מהחשש שההסלמה הנוכחית תוביל להסלמה בזירות נוספות באזור, שעלולה גם לפגוע בסופו של דבר בסעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, שלא פעם אתריה של חברת הנפט של משפחת המלוכה הסעודית ארמקו (3333) הותקפו על ידי המורדים החות'ים מתימן, שפועלים בסיועה של איראן.   אמש, ארה"ב הודיעה על שליחת נושאת המטוסים USS פורד, הספינה הצבאית הגדולה והמשוכללת שאי פעם נבנתה, יחד עם הארמיה שלה למזרח הים התיכון, שכוללת גם ספינת טילים מונחים, 4 משחתות וטייסות של מטוסי קרב, עם מטרה מוצהרת "למנוע מצדדים שלישיים להרחיב את מעגל האלימות".

המטרה הייתה מצד אחד לחזק את המחויבות האמריקאית לישראל וסעודיה, ומצד שני להרתיע את חמאס ואיראן. אגב מורדים בעיראק הודיעו כי אם הצי האמריקאי יתערב בלחימה, זה יהווה פתח למתקפה על בסיסים אמריקאים באזור וזה עלול לדרדר את המצב עוד יותר. מצד שני מדובר באירוע די היסטורי וה-USS פורד מבהירה לעולם בצורה בלתי משתמעת ל-2 פנים עד כמה המצב חמור.   אז נכון בשבועיים האחרונים, על רקע התחזקות הדולר וצפי להאטה, כמו גם דיווחים שסעודיה תסכים להעלות את התפוקה שלה. אבל כל זה היה רק אתנחתא. כי אם הדיווחים על כך שאיראן הייתה מעורבת ישירות בטבח במערב הנגב, ארה"ב עלולה להשית מחדש אמברגו על הנפט האיראני, שעזר להוריד את מחירי הנפט.   בגולדמן זאקס העריכו כי שחרור חצי מיליון חביות איראניות לשוק בכל חודש סייעו להוריד את מחיר הנפט. בגולדמן מעריכים כי אם אכן יהיו סנקציות, כל קיטון בתפוקה של 100 אלף חביות ביום מהשוק האיראני, יעלה את מחיר החוזה על הברנט בדולר לחבית.   הגבול הצפוני הלא שקט ודאי לא מוסיף סיבה לשמוח לשוק הנפט, אבל כרגע השוק לא מתמחר מלחמה ישירה בין ישראל לאיראן, בעיקר בשל בעיות ומורכבויות לוגיסטיות. "גם אם הטילים של חמאס יכולים להתגבר על מערכת כיפת ברזל, אילו הישגים יכול להביא נשק איראני", אמר דן אלמריו, אסטרטג ראשי בחברת המחקר אלפיין מאקרו למרקטווץ'. "התקפה על מתקני הגרעין האיראניים יכול להקפיץ את מחיר הנפט צפונית ל-150 דולר", הוסיף.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    נתניהו 11/10/2023 08:39
    הגב לתגובה זו
    מעתה לקחיהו,למדנו לקח,אלוהים נתן ואינשאללה יקח
  • 20.
    נתניהו 11/10/2023 08:37
    הגב לתגובה זו
    היסטורית
  • 19.
    יוסף 11/10/2023 03:34
    הגב לתגובה זו
    אין לנו כסף מיותר
  • 18.
    אמריקה תפציץ את איראן (ל"ת)
    ישראלי 10/10/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    שילה 10/10/2023 20:35
    הגב לתגובה זו
    שילה מאתיים העיקר שנוכל להשתמש רוצים לחסל אותנו איזו כתבה מטופשת
  • 16.
    אם תפציץ ישראל מתקני גרעין מחירי הנפט ירדו (ל"ת)
    דודי 10/10/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אבי 09/10/2023 20:55
    הגב לתגובה זו
    הבעייה שביבי חלש מידיי, זו הזדמנות עכשיו או לעולם לא
  • 14.
    שם 09/10/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    בעזרת מוחמד נשמיד את האסלם
  • 13.
    מיקמק 09/10/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה לא רלוונטית
  • המגיב 10/10/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    מה תהייה התוצאה של זה, כמה יהרגו, כמה יקבלו הרעלת קרינה, וכמה ימותו ממחלות אחרות - זו כבר שאלה אחרת. אבל - בהחלט אפשר.
  • 12.
    יעקב 09/10/2023 19:33
    הגב לתגובה זו
    ישראל צריכה להשתמש בחימוש גרעיני בלבנון ובאירן
  • 11.
    רועי 09/10/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מישור האייטולות יתמוטט ואחריו החמאס ושאר הנחשים הקטנים.
  • 10.
    עמי 09/10/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    למה אתה כותב שטויות זה כמו להגיד לך שאם לסבתא שלך היו גלגלים אז היתה נוסעת
  • 9.
    בת אל 09/10/2023 18:29
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת אחראי לכל כך הרבה צער ומוות.... דרכו של הנוכל הרשלן לגיהינום מובטחת.
  • 8.
    יעלה גם ל 200 וירד תוך שבוע ל 45 (ל"ת)
    פרענקל 09/10/2023 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יצחק 09/10/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    כן תפציצו זה ישנה את כללי המשחק
  • 6.
    אם לסבתא היו גלגלים אז הדלק היה יורד (ל"ת)
    הוגה דעות 09/10/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זה בדיוק מה שצריך לעשות (ל"ת)
    מבין2 09/10/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא לדאוג-ישראל לא תתקוף (ל"ת)
    דוד 09/10/2023 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אקספרט 09/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    לעזור לעם האיראני להפיל את הכנופיה האנטישמית!
  • 2.
    כבר היינו בסרט הזה של 150$ החבית. (ל"ת)
    מר יאן 09/10/2023 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 09/10/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
    הכתבה בדיחה אבל ממש לא מצחיקה
  • להחזיר את השבויים תמורת חברי הליכוד (ל"ת)
    ליקוק 09/10/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
  • הכתבה דבילית וגם אתה דביל ברגע זה מישהו יתקוף את אירן (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/10/2023 17:06
    הגב לתגובה זו
  • לצערי אתה צודק. בקושי עזה מצליחים (ל"ת)
    גוז 09/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
  • גם אתה מצחיק (ל"ת)
    אלי 09/10/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.