מטוס F35
צילום: דובר צהל

"אם ישראל תפציץ מתקני גרעין באיראן הנפט יקפוץ ללמעלה מ-150 דולר"

חוזה על נפט גולמי הגיע ל-85.5 דולר וחוזה על הנפט מסוג ברנט עומד על למעלה מ-87 דולר, כשברקע הודעת ארה"ב מאתמול על שליחת צי הספינות הכולל את ה-USS פורד לאזור
ארז ליבנה | (26)

המתקפה הברוטאלית של חמאס במערב הנגב מקפיץ היום את החוזים העתידיים על הנפט, שבשיאם החוזה על הנפט הגולמי חצה את ה-87 דולר לחבית והחוזה על הנפט מסוג ברנט הגיע כבר ל-89 דולר לחבית. מאז העליות יש התמתנות מסוימת, כשנכון לכתיבת שורות אלה מחיר החוזים העתידיים עולים בכ-3.5% כל אחד, כשהנפט הגולמי מתקרב ל-86 דולר והברנט עומד על 87.7 דולר לחבית.   הסיבה המרכזית לעליות במחיר הנפט נובעת מהחשש שההסלמה הנוכחית תוביל להסלמה בזירות נוספות באזור, שעלולה גם לפגוע בסופו של דבר בסעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, שלא פעם אתריה של חברת הנפט של משפחת המלוכה הסעודית ארמקו (3333) הותקפו על ידי המורדים החות'ים מתימן, שפועלים בסיועה של איראן.   אמש, ארה"ב הודיעה על שליחת נושאת המטוסים USS פורד, הספינה הצבאית הגדולה והמשוכללת שאי פעם נבנתה, יחד עם הארמיה שלה למזרח הים התיכון, שכוללת גם ספינת טילים מונחים, 4 משחתות וטייסות של מטוסי קרב, עם מטרה מוצהרת "למנוע מצדדים שלישיים להרחיב את מעגל האלימות".

המטרה הייתה מצד אחד לחזק את המחויבות האמריקאית לישראל וסעודיה, ומצד שני להרתיע את חמאס ואיראן. אגב מורדים בעיראק הודיעו כי אם הצי האמריקאי יתערב בלחימה, זה יהווה פתח למתקפה על בסיסים אמריקאים באזור וזה עלול לדרדר את המצב עוד יותר. מצד שני מדובר באירוע די היסטורי וה-USS פורד מבהירה לעולם בצורה בלתי משתמעת ל-2 פנים עד כמה המצב חמור.   אז נכון בשבועיים האחרונים, על רקע התחזקות הדולר וצפי להאטה, כמו גם דיווחים שסעודיה תסכים להעלות את התפוקה שלה. אבל כל זה היה רק אתנחתא. כי אם הדיווחים על כך שאיראן הייתה מעורבת ישירות בטבח במערב הנגב, ארה"ב עלולה להשית מחדש אמברגו על הנפט האיראני, שעזר להוריד את מחירי הנפט.   בגולדמן זאקס העריכו כי שחרור חצי מיליון חביות איראניות לשוק בכל חודש סייעו להוריד את מחיר הנפט. בגולדמן מעריכים כי אם אכן יהיו סנקציות, כל קיטון בתפוקה של 100 אלף חביות ביום מהשוק האיראני, יעלה את מחיר החוזה על הברנט בדולר לחבית.   הגבול הצפוני הלא שקט ודאי לא מוסיף סיבה לשמוח לשוק הנפט, אבל כרגע השוק לא מתמחר מלחמה ישירה בין ישראל לאיראן, בעיקר בשל בעיות ומורכבויות לוגיסטיות. "גם אם הטילים של חמאס יכולים להתגבר על מערכת כיפת ברזל, אילו הישגים יכול להביא נשק איראני", אמר דן אלמריו, אסטרטג ראשי בחברת המחקר אלפיין מאקרו למרקטווץ'. "התקפה על מתקני הגרעין האיראניים יכול להקפיץ את מחיר הנפט צפונית ל-150 דולר", הוסיף.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    נתניהו 11/10/2023 08:39
    הגב לתגובה זו
    מעתה לקחיהו,למדנו לקח,אלוהים נתן ואינשאללה יקח
  • 20.
    נתניהו 11/10/2023 08:37
    הגב לתגובה זו
    היסטורית
  • 19.
    יוסף 11/10/2023 03:34
    הגב לתגובה זו
    אין לנו כסף מיותר
  • 18.
    אמריקה תפציץ את איראן (ל"ת)
    ישראלי 10/10/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    שילה 10/10/2023 20:35
    הגב לתגובה זו
    שילה מאתיים העיקר שנוכל להשתמש רוצים לחסל אותנו איזו כתבה מטופשת
  • 16.
    אם תפציץ ישראל מתקני גרעין מחירי הנפט ירדו (ל"ת)
    דודי 10/10/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אבי 09/10/2023 20:55
    הגב לתגובה זו
    הבעייה שביבי חלש מידיי, זו הזדמנות עכשיו או לעולם לא
  • 14.
    שם 09/10/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    בעזרת מוחמד נשמיד את האסלם
  • 13.
    מיקמק 09/10/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה לא רלוונטית
  • המגיב 10/10/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    מה תהייה התוצאה של זה, כמה יהרגו, כמה יקבלו הרעלת קרינה, וכמה ימותו ממחלות אחרות - זו כבר שאלה אחרת. אבל - בהחלט אפשר.
  • 12.
    יעקב 09/10/2023 19:33
    הגב לתגובה זו
    ישראל צריכה להשתמש בחימוש גרעיני בלבנון ובאירן
  • 11.
    רועי 09/10/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מישור האייטולות יתמוטט ואחריו החמאס ושאר הנחשים הקטנים.
  • 10.
    עמי 09/10/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    למה אתה כותב שטויות זה כמו להגיד לך שאם לסבתא שלך היו גלגלים אז היתה נוסעת
  • 9.
    בת אל 09/10/2023 18:29
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת אחראי לכל כך הרבה צער ומוות.... דרכו של הנוכל הרשלן לגיהינום מובטחת.
  • 8.
    יעלה גם ל 200 וירד תוך שבוע ל 45 (ל"ת)
    פרענקל 09/10/2023 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יצחק 09/10/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    כן תפציצו זה ישנה את כללי המשחק
  • 6.
    אם לסבתא היו גלגלים אז הדלק היה יורד (ל"ת)
    הוגה דעות 09/10/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זה בדיוק מה שצריך לעשות (ל"ת)
    מבין2 09/10/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא לדאוג-ישראל לא תתקוף (ל"ת)
    דוד 09/10/2023 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אקספרט 09/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    לעזור לעם האיראני להפיל את הכנופיה האנטישמית!
  • 2.
    כבר היינו בסרט הזה של 150$ החבית. (ל"ת)
    מר יאן 09/10/2023 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 09/10/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
    הכתבה בדיחה אבל ממש לא מצחיקה
  • להחזיר את השבויים תמורת חברי הליכוד (ל"ת)
    ליקוק 09/10/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
  • הכתבה דבילית וגם אתה דביל ברגע זה מישהו יתקוף את אירן (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/10/2023 17:06
    הגב לתגובה זו
  • לצערי אתה צודק. בקושי עזה מצליחים (ל"ת)
    גוז 09/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
  • גם אתה מצחיק (ל"ת)
    אלי 09/10/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.