מי מאיתנו לא השתתף בשיחת מסדרון על חבר או בן משפחה רחוק שקנה כמה מטבעות דיגיטליים לפני שנים והרוויח אלפי אחוזים ואפילו התעשר מהעסק? או על איש מחשבים (אמיתי או דמיוני), בארץ רחוקה, שהחזיק מטבעות בשווי של מיליוני דולרים בכונן המחשב שנזרק על ידי עוזרת הבית?

עבור רובנו, עולם המטבעות הדיגיטליים נראה כמשהו רחוק ולא מובן, שאינו משפיע כלל עלינו. גם בעולם ההשקעות הממוסד נתפסים המטבעות הדיגיטליים כהרפתקה-צדדית המנותקת מהבורסות. את התנודתיות של המטבעות לא ניתן לחזות, ואנחנו מתקשים לנתח עלייה או ירידה גם בדיעבד. חלקנו עדיין בטוחים שמדובר בפירמידה חולפת.

מספיק לקרוא ציטוטים של הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ניו יורק, נוריאל רוביני "נביא הזעם" של הכלכלה העולמית שטוען כי מטבעות קריפטוגרפים הם "אם כל הבועות". התבטאויות דומות ניתן לשמוע מכלכלנים ואנשי השקעות בכירים מכל רחבי העולם ולכך מצטרפת גם הודעת הפרישה של אנתוני די לוריו,  מייסד האיתריום, מעולם הקריפטו בשל הסיכון שנלווה לפעילות.

• עיתונות המיין סטרים ברצף כתבות שליליות על הקריפטו, האם זה מסמן תחתית?
• אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות שהיא בלתי מובנת ומרוחקת, תעשיית המטבעות הדיגיטליים מגלגלת סכומי עתק ברחבי העולם. שווי שוק המטבעות הדיגיטליים מוערך כיום בכ-1.7 טריליון דולרים (תלוי באיזה יום מסתכלים) וההערכה הינה כי צפוי להתרחב בקצב משמעותי בשנים הבאות. חברות שהשכילו להבין זאת, ולמהר להציע שירותים הקשורים בתחום, כבר זוכות לתמחור גבוה על חשבון ההכנסות העתידיות, שלכאורה יגיעו מצמיחת תעשיית המטבעות הדיגיטליים.

המרוויחים הגדולים: מגזר הטכנולוגיה

קחו לדוגמה את יצרנית המעבדים הגרפיים Nvidia, אחת מהנהנות הגדולות של פריחת תעשיית הקריפטו. מאז ומתמיד ידעה החברה לספק לקהילת הגיימרים חווית משחק ברמה הגבוהה ביותר, בזכות סדרת כרטיסי המסך שלה Nvidia GeForce, שנחשבת לאחת מהטובות בעולם. גם כורי המטבעות הדיגיטליים הבינו זאת.

כדי לכרות מטבע דיגיטלי צריך לבצע חישובים רבים שהמעבד המרכזי (CPU) במחשבים הביתיים כבר לא מסוגל לבצע, ולכן הפיתרון הוא שימוש במעבד הגרפי שמתוכנן לפתור בעיות מתמטיות מורכבות ונותן את המענה לצורכי יצירת המטבע. ככל שערכם של המטבעות עלה, כך עלתה גם כמות הכורים בעולם והביקוש לחומרה, המשמשת לתהליך כריית המטבעות, הרקיע שחקים והביא למחסור במוצרי החברה.

• הונאה של 40 מיליארד דולר - כמה שנים יקבל האחראי, דו קוון?
• S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?

בפברואר 2021,Nvidia השיקה סדרת מעבדי כרייה חדשים המכונים CMP (Cryptocurrency Mining Processor). הם צפויים להכניס כ-400 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, והחברה צופה שכורי המטבעות ישתמשו בהמוניהם במעבדים החדשים.

Nvidia היא ממש לא החברה היחידה שנהנית מהעלייה בביקוש לחומרה. יחד איתה ניצבות גם Tsmc "טאייוואן סמיקונדקטור", קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, Advenced micro devices (AMD) מתכננת ומעצבת השבבים והמתחרה הגדולה של Nvidia  בתחום כרטיסי המסך, וכמובן ענקיות המחשבים IBM ו-intel (intl).

פניית הפרסה של טסלה

יזם ההיי-טק, מייסד טסלה (Tsla) ואחד האנשים העשירים בעולם, אלון מאסק, אימץ לעצמו מנהג - לפלרטט עם ציבור המשקיעים באמצעות טוויטר. ציוציו מפיחים לעיתים קרובות "חיים חדשים" במניות (AMC) או מטבעות דיגיטליים (Dogecoin) ומעוררים מחלוקת בקרב הפעילים בשוקי ההון. מעריציו רואים בו גורו השקעות ומתנגדיו רואים בו אדם שמבקש להריץ נכסים פיננסים.

הכניסה של טסלה לתחום המטבעות הדיגיטליים בתחילת השנה נראתה כמהלך מושכל ונכון, הרי החברה היא סמל הקדמה והחדשנות. טסלה הודיעה שהיא השתמשה בחלק מהמזומן שבידה (יותר מ-19 מיליארד דולר במזומן ושווי מזומנים באותה נקודת זמן) לרכישת ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר ושהיא מתכוונת לאפשר ללקוחותיה לרכוש את מוצריה באמצעות המטבע הדיגיטלי. שלושה חודשים לאחר מכן, בעקבות ביקורת הנוגעת לזיהום אויר שנוצר בתהליך כריית הביטקוין, החברה נסוגה מהמהלך ואלון מאסק צייץ שטסלה משעה רכישת רכבים באמצעות ביטקוין.

שוק ההון תירגם את סיבוב הפרסה של טסלה כ"ספין" שנועד לטשטש בעיות הנוגעות לרווחיות החברה וונראה שזה אחד הגורמים המשמעותיים לירידת שווי החברה מאזור ה-800 מיליארד דולר לאזור ה-600 מיליארד דולר.

גם ענקיות התשלומים מרוויחות

חברת הפינטק פייפאל (pypl) זוכה גם היא לתוספת שווי מכובדת בעקבות תחזיות הכנסה עתידיות הנובעות מכניסה לתחום הקריפטו. בסוף שנת 2020 הבינה ספקית פתרונות התשלומים הדיגיטליים שהיא לא יכולה להתעלם עוד מתופעת המטבעות הדיגיטליים והשיקה שירות ללקוחותיה המחזיקים חשבונות בארה"ב שמאפשר לקנות, להחזיק או למכור מטבעת דיגיטליים ישירות מחשבון הפייפאל שלהם.

פייפאל התייחסה בתחילה רק לארבעת המטבעות המובילים: ביטקוין, אתריום, ביטקוין-קאש ולייטקוין והציעה ללקוחותיה להמיר את המטבעות האלה למטבעות קונבנציונאליים ולהיפך .

פייפאל חוזרת ומדגישה את תוכניותיה להמשיך ולהרחיב את שירותיה בתחום ושהיא רואה בשירות הארנק הדיגיטלי שלה מנוע צמיחה משמעותי עבורה; עדות לכך ניתן היה לראות באפריל השנה, כשבורסת המטבעות הדיגיטליים Coinbase  הודיעה לסוחריה כי תאפשר להם לסחור בפלטפורמה שלה דרך חשבון הפייפאל שלהם.

Coinbase היא בורסת הקריפטו המובילה בארה"ב, מעוגנת רגולטורית במלואה ומציעה פלטפורמת מסחר מהמתקדמות בעולם. היא הונפקה בנאסד"ק בתחילת השנה ונסחרת נכון להיום בשווי של כ-60 מיליארד דולרים.

ענקיות כרטיסי האשראי לא מעוניינות להישאר מאחור: מאסטרכארד (MA) בהודעתה מחודש פברואר מציינת שהיא תתחיל לתמוך בכמה מטבעות דיגיטליים נבחרים ברשת התשלומים שלה, ותאפשר ללקוחותיה לבצע עסקאות רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים באמצעות כרטיס האשראי שבידיהם. ויזה (V) הצטרפה כחודש לאחר מכן לחגיגה ופרסמה כי תתמוך בעסקאות במטבע הדיגיטלי USD Coin (מטבע דיגיטלי צמוד לדולר). במשך שנים שתי ענקיות כרטיסי האשראי לא אפשרו עסקאות קריפטו אלא רק דרך שותפויות בחברות בנות שלהן, ששימשו כצד שלישי לעסקה, מה שגרם לסיבוכים ועלויות גבוהות.

ענף הבנקאות המסורתי מתעורר לעולם החדש

בשנים הראשונות שלהם, המטבעות הדיגיטליים זכו לדחייה גורפת מצד ענף הבנקאות המסורתי. התפיסה הרווחת הייתה שמטבעות דיגיטליים טומנים בחובם פוטנציאל גבוה להונאות והלבנת כספים, מה שגרם לבנקים לאסור פעילות קריפטו בחשבונותיהם. מעבר לכך, תפיסת "טכנולוגית הבלוקצ'יין" שעליה מבוססים המטבעות הדיגיטליים היא שאין צורך בגורם מתווך או מפקח בעת ביצוע עסקאות ברשת, תפיסה המנוגדת לחלוטין לתפיסתם של הבנקים המסורתיים.

לאורך השנים הקפידו הבנקים להוציא תחזיות שחורות בהקשר לשווי העתידי של המטבעות הדיגיטליים ולהיתכנות התעשייה. נדמה שבשנה האחרונה גישה זאת מתחילה להיסדק והם מתחילים לעשות צעדים ראשונים בכיוון תעשיית הקריפטו.

יש בנקים שמסוגלים לראות את פוטנציאל הרווחיות העתידית שיכולה להגיע מהתחום. למשל גולדמן זאקס (gs) – אחד השמות הבולטים ביותר בענף הבנקאות העולמי שידוע בנכונותו להשקיע בחברות סטארט-אפ בתחום המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'יין. הבנק גם מתכנן להשיק שירותי השקעות קריפטוגרפיים עבור בעלי חשבונות הפרימיום שלו.

ברקליס (bcs), הבנק הגדול בבריטניה, פעיל מאוד בהשקעה בטכנולוגיות בלוקצ'יין המאפשרות סביבה עסקית בטוחה בזמן שימוש במטבעות דיגיטליים. הוא מתכוון להנפיק כרטיסי אשראי שיאפשרו רכישת מטבעות דיגיטליים. ומורגן סטנלי (ms) הוא הבנק הגדול הראשון שמשיק קרנות השקעה שיחזיקו מטבעות דיגיטליים ישירות. בקרנות יוכלו להשקיע לקוחותיו האמידים של הבנק שמעוניינים להיחשף לסיכון גבוה.

ומה הלאה?

רכבת ההרים של תעשיית המטבעות הדיגיטליים יצאה מהתחנה וסימנים לכך ימשיכו ויופיעו בדוחותיהם הרבעוניים של החברות העוסקות בתחום, או כאלה שמתכוונות לתת שירותים הרלוונטיים לתחום הקריפטו. פוטנציאל הרווח העתידי, שבאמת יבוא לידי ביטוי ברווחיות החברות, עדיין איננו ידוע.

אז מה אפשר לעשות עם המידע הזה? כרגע לא יותר מדי, אבל חשוב להכיר בעובדה שחלק מהחברות כבר מקבלות תמחור נדיב ביותר על סמך הכנסות שלא בטוח שיגיעו. המשקיעים המוסדיים בכל העולם עדיין לא הצליחו לפצח מה מניע את התנודתיות החדה במטבעות הדיגיטליים ולכן מדובר בגורם לא ידוע במשוואה שמוסיף בעיקר חוסר-ודאות.

לא ברור האם יש פה הזדמנות או סכנה, רק ברור שיש כאן תעשייה חדשה שצריך להכיר ולקחת בחשבון כי היא משפיעה על תמחור הנכסים שנמצאים בחסכונות של כולנו. 

הכותב הינו סמנכ"ל השקעות, דסק תיקים מוסדיים, בקבוצת ילין לפידות.