ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

יוטרון: הסכם להקמת מערכת לוגיסטית אוטומטית תמורת 40 מיליון שקל

יוטרון שבשליטת קרן פימי, תקים מערכת לוגיסטית אוטומטית המשלבת טכנולוגיות חדשניות, עבור לקוח מוביל בישראל

אביחי טדסה |

חברת יוטרון  יוטרון 0% חתמה עם לקוח ישראלי הסכם לתכנון והקמה של אוטומציה למרכז לוגיסטי. החברה הפועלת בתחום החניונים הרובוטיים האוטונומיים והמחסנים האוטומטיים, ונמצאת בשליטת קרן פימי צפויה לקבל על פי ההסכם סך כולל של כ-40 מיליון שקל, שישולם בהתאם להתקדמות באבני דרך בביצוע הפרויקט אשר צפוי להסתיים ברבעון הראשון של שנת 2027.  

המרכז הלוגיסטי יכלול מחסן מבוסס טכנולוגיות חדשניות של רובוטים משנעים המאפשרים אחסון תוצרת בתנאי טמפרטורה שונים ובצפיפות גבוהה ביותר. כמו כן, יכלול המרכז הלוגיסטי מערך המשלב רובוטים אוטונומיים בתהליך הליקוט. טכנולוגיות אלו יחד עם תהליכים נוספים, מיועדים לאפשר ללקוח להגדיל את תפוקת וקצב המכירות ושיפור רמת השירות, זאת תוך כדי צמצום בעלויות הלוגיסטיות התפעוליות. מערכת המידע והאוטומציה יחד עם תוכנות התפעול הלוגיסטיות של יוטרון ינהלו את המערכות הרובוטיות השונות.

כמו כן, מערכות החניה האוטונומיות של החברה משמשות מדי יום אלפי רכבים ונחשבות למובילות בשוק העולמי באמינות ובתפוקה.

חיים שני מנכ"ל יוטרון; קרדיט: יח"צ

חיים שני, מנכ"ל יוטרון: "יוטרון מציעה ללקוחותיה יכולות טכנולוגיות גבוהות ומתקדמות, תוך שילוב רובוטיקה מתקדמת ומערכות מחשוב מבוססות כלי AI בניהול הפעילויות הלוגיסטיות. המערכת תהווה את מערך התפעול העיקרי של הלקוח ותאפשר מיקסום היעילות התפעולית על כל המשתמע מכך. אנו עדים לצמיחה של תחום המרכזים הלוגיסטיים וכן לביקוש גובר לפתרונות לוגיסטיים המשלבים מערכות רובוטיות מתקדמות. הסכם זה אשר נחתם עם הלקוח, משקף את ההכרה של החברות המובילות בישראל ביתרון התחרותי של טכנולוגיית החברה, איכות מוצריה ומערך השירות הייחודי של החברה בישראל. אנו גאים לחתום על הסכם נוסף בשוק הבית שלנו ולממש את אסטרטגיית הצמיחה של החברה".

עסקאות קודמות

העסקה הנוכחית מצטרפת להסכם הקודמת שחתמה יוטרון עם לקוח ישראלי בשוק הלוגיסטיקה האוטומטית, בשווי של כ-20 מיליון שקל. כאשר התמורה תשולם בהתאם להתקדמות באבני דרך שיתחילו ברבעון הרביעי של שנת 2024 וצפוי להסתיים ברבעון השלישי של שנת 2026.

מכירות החברה בקצב שנתי של 90 מיליון שקל והרווח בקצב של כ-3 מיליון שקל. החברה נסחרת בשווי של 85 מיליון שקל והיא חלק מהחברות בסל של קרן פימי של ישי דוידי.  

יוטרון דיווחה מתחילת השנה על עסקאות בהיקף של 100 מיליון שקל בארץ ובחו"ל. חיים שני, מנכ"ל החברה, אמר לפני כשנה לביזפורטל כי "יוטרון מאוד מוכרים בתחום, אנחנו חברה מובילה בשוק המקומי ובתחום המערכות הלוגיסטיות והאוטומטיות. יש לנו את כמות התקנות של מערכות לוגיסטיות אוטומטיות הגדולה בישראל ואת השירות הכי משמעותי בישראל. המערכות שלנו מאחסנות ושולפות מדי יום עשרות אלפי פריטים באמינות ותפוקה גבוהה באמצעות טכנולוגיה אינטגרטיבית מתקדמת שפיתחנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בנוסף החברה מספקת מערכות חניה אוטונומית שמשמשות מדי יום אלפי רכבים ונחשבות למובילות בשוק העולמי באמינות ובתפוקה. בפרויקט הספציפי הזה אנו מוכיחים את יכולתנו להקים מחסן אוטומטי שישתלב באופן מובנה בתהליך התפעול העיקרי של הלקוח ויאפשר לו למקסם ולייעל את עצמו תפעולית על כל המשתמע מכך. תחום המרכזים הלוגיסטיים נהנה מצמיחה וביקוש לפתרונות המשלבים מערכות רובוטיות מתקדמות. ההסכם משקף את ההכרה של התעשייה הישראלית ביתרון התחרותי של מוצרי החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.