מתחרה לסטארלינק? חלל רוצה לספק למדינה שירותי תקשורת עבור מצבי חירום
במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר, פנו במשרד התקשורת לאילון מאסק, וחברת ספייס אקס במטרה להפעיל את שירות סטארלינק כגיבוי ליישובי עוטף עזה וגבול הצפון. כעת בוחנים במשרד פתרונות אלטרנטיביים, לאספקת שירותי תקשורת המותאמים למצבי חירום. אחד מהם הוא שיתוף הפעולה של חברת הלווין הישראלית חלל תקשורת חלל תקשורת -1.28% יחד עם חברת OneWeb האנגלית.
אתמול ביקרה מנכ״לית משרד התקשורת, עינבל משש והנהלת משרדה באתר ספקית שירותי התקשורת הלווייניית ומפעילת צי לוויני עמוס, חלל-תקשורת, בנוה אילן. זאת במטרה לבחון את הניסוי שחלל-תקשורת עורכת ביחד עם חברת OneWeb, מפעילת וספקית בינלאומית של שירותי אינטרנט מבוססי לוויינים במסלול נמוך (LEO), לאספקת שירותי תקשורת המותאמים למצבי חירום.
הביקור של בכירי המשרד מגיע על רקע הפגיעה בתשתיות הסלולר והאינטרנט כחלק ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אשר השביתה את מערכת התקשורת באזור לזמן רב. כך נותרו התושבים, כיתות הכוננות וכוחות הביטחון וההצלה עם קשר מוגבל אל העולם החיצון. בסמוך, לאחר אירועי 7 באוקטובר, הודיע משרד התקשורת כי הוא נמצא בקשר עם חברת ספייס אקס במטרה להפעיל את שירות סטארלינק כגיבוי ליישובי עוטף עזה וגבול הצפון. כבר אז, החלה חלל-תקשורת להיערך לאספקת שירותים תואמים בשיתוף פעולה עם חברת OneWeb, ונערכה לקיום ניסוי לקראת הפעלת השירות בהתאם להנחיות משרד התקשורת.
חלל-תקשורת ו-OneWeb, עורכות בימים אלו ניסוי על גבי לוויינים מרובי מסלול (Multi-Orbit). הניסוי משלב בין לוויינים במסלול גיאוסטציונארי (GEO) הנמצאים בבעלות חלל-תקשורת, ומערך (קונסטלציית) לוויינים נמוכי מסלול (LEO) של חברת OneWeb מקבוצת Eutelsat. במסגרת הניסוי, הציגה חלל תקשורת את הביצועים על גבי הטרמינלים הלווייניים של חברת OneWeb אל מול מגוון תרחישים הכוללים בין השאר מתן שירותי גיבוי במצבי חירום ותקשורת ליישובי קו העימות, הרלוונטיים במיוחד בתקופה זו. בנוסף, נבחנו ביצועי מערך תקשורת משולב עם לווייני עמוס באספקת שירותי תקשורת למגזר הממשלתי והמגזר העסקי.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתום הביקור ציינה מנכ״לית משרד התקשורת, עו״ד עינבל משש: "השירות הלווייני בישראל מהווה שכבה נוספת שתבטיח קישוריות לציבור ומתן גיבוי ושרידות לרציפות התפקודית של המשק בהיבטי תקשורת. ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום ושמחתי לראות שלחברה מספר לוויינים בשמיים שמאפשרים לספק מגוון פתרונות תקשורת לוויינית לצרכנים עסקיים, לחברות תקשורת ואף לחמ"לים ומרכזי תקשורת באירועי חירום. הפתרון שהוצג מצטרף לפתרון הסטארלינק, שאושר בעבר ונמצא בהליכי רכש מתקדמים. היכולות שהוצגו בפנינו מאפשרות בחירה בין פתרונות כמענה מתאים לצרכי שוק התקשורת וצרכני התקשורת. המשרד מברך על החלופות הקיימות וימשיך להעניק את המעטפת האסדרתית הנחוצה. אני מברכת את חברת חלל על אימוץ הטכנולוגיה החדשנית ואספקת שירותי תקשורת מותאמים למצב חירום״.
- 1.dw 08/05/2024 11:18הגב לתגובה זושווה אולי להוסיף פיסקה שגילת לויינים מייצרת ציוד תקשורת לויינים משוכלל שכזה
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.9% והכסף כסף 1.51% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
