זיו קציר
צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"ישראל במקום ה-7 בעולם ב-AI, וביחס לגודל האוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם"

הבינה המלאכותית כבר משנה את העולם - אז איך ישראל מתמודדת עם המהפכה? ד"ר זיו קציר, ראש התכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות בוועידה הכלכלית של ישראל: "כאשר בינה מלאכותית תפר זכויות אדם נטפל בכך. אבל נטפל בבעיות מבלי לדכא חדשנות"
רוי שיינמן | (4)

המשבר בהייטק נותן את אותותיו בשנה האחרונה בארץ ובעולם, אבל מה יהיה בעוד כמה שנים? עם המשבר הזה צריכה להתמודד רשות החדשנות - הגוף הממשלתי שממונה על האצת ההתפתחות בהייטק הישראלי. העבודה שעושים שם היא כלפי פנים וכלפי חוץ כשהגוף מכין חבילות ותמריצים במטרה לדחוף להקמת חברות טכנולוגיות בישראל. בנוסף, גל ה-AI ששוטף את העולם נוגע כמעט בכל תחום בתעשיית הייטק, ויש צורך לוודא שישראל לא נשארת מאחור. על המדיניות והאסטרטגיה של המדינה בתחום ה-AI הגיע לדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, ד"ר זיו קציר, ראש התכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות. ד ד"ר זיו קציר. צילום: שלומי יוסף עד כמה מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית חשוב? "אנחנו ממוקמים לא רע ובעמדת זינוק מצוינת ביחס לעולם. על פי הנתונים של הבריטים, אנחנו מקום 7 בעולם. בראש הטבלה עומדות ארה"ב וסין שיש להן כמויות אין סופיות של משאבים ואנשים. אחריהן קנדה ובריטניה עם תשתיות של מאות שנות מחקר אקדמי. אז מקום 7 זה לא רע בכלל. אבל יותר מזה - כאשר עושים נרמול לגודל אוכלוסיה אנחנו במקום ה-2 בעולם, שניים רק לארה"ב. זה נובע בעצם מהחוזקות ומהחלשות הטבעיים שלנו - אנחנו מאוד טובים בלהוציא ידע אקדמי למסחור, מאוד מרשימים בפאנלים בינלאומיים. אלה דברים חשובים בתחום של בינה מלאכותית בגלל שהקשרים שאנחנו יוצרים יעזרו לנו ליזום קשרים בין אנשים מדיסציפלינות שונות - וזה חשוב כי אנחנו רוצים לראות את הבינה המלאכותית במגוון תחומים: בחינוך, בתחבורה, באנרגיה ובכל תחום אחר". "כל אחד מאתנו משתמש באפליקציות שונות ורבים מאתנו כבר משתמשים באפליקציות מבוססות בינה מלאכותית - ולדעתי, הקצב בו התחום יתפוס תאוצה יגבר. אז השאלה היא איך אנחנו כמדינה שומרים על מעמדו המוביל בתחום של בינה מלאכותית. "יודעים שההייטק הישראלי יושב סביב 3-4 צירים מרכזיים: סייבר, פינטק, תוכנה לארגונים ועוד כמה תחומים נוספים", מוסיף קציר, "אנחנו רוצים לראות גיוון ובפרט יותר שימוש בבינה מלאכותית - יש לה יכולת לפתור בעיות סבוכות בכל תחום ואנחנו רוצים לראות את זה ואנחנו רואים את זה. בניתוח שעשינו לאחרונה ראינו שיש בישראל כ-2200 חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית. לא לוקחות משהו מוכן ומוסיפות אבקה מלמעלה, אלא משתמשות בו באמת עם מחקר ופיתוח עמוק ויסודי". איפה עוד הבינה המלאכותית יכולה לתרום לישראל? "הדבר השני שאנחנו עוסקים בו הוא הטמעה במגזר הציבורי. לצד הרצון לראות חברות הזנק גדלות בתחומים שונים ומגוונים מביאות ערך כלכלי, אנחנו רוצים לראות גם ערך חברתי. בבינה המלאכותית יש פוטנציאל לצמצם פערים בחינוך, לפתור בעיות אנרגיה ומערכות אנרגיה סבוכות ואפילו לעשות שירותי רופאה טובים יותר, זולים ונגישים יותר. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו משפרים את השירות שהממשלה נותנת לאזרחיה ומקבלת החלטות בצורה טובה יותר, אבל זה הדבר שמן הסתם רק הממשלה יכולה לעשות והמגזר הפרטי לעולם לא יעשה". "הדבר האחרון הוא רגולציה", מוסיף קציר, "מי מכם שעקב אחרי העיתונות יודע שיש דיון מאוד ער בשאלה האם ובאיזה אופן צריך להחיל רגולציה על הטכנולוגיה של בינה מלאכותית, אבל זה מורכב. בצד אחד יש מי שאומר שצריך רגולציה קשוחה לפני שהסוסים יברחו מהאורווה. בצד השני אומרים שצריך לתת לתחום לצמוח בחופשיות. מבחינתנו, אנחנו מדינת חוק. יש תשתית חוקית שאומרת איך ומה אפשר להכניס לבית הספר ומה יכול לעלות לכביש. יש תשתית חוקית לפרטיות ולסייבר. כאשר נראה שהבינה המלאכותית יוצרת הפרה של זכויות אדם או מושפעת מהשפעות זרות, ניכנס ונדע לטפל בזהירות מבלי לדכא את החדשנות".

מה אתם עושים בכדי לקדם את התחום? "אנחנו עובדים בפעימות - התכנית תוקצבה עד כה במיליארד שקל בשתי פעימות של חצי מיליארד, ולא מן הנמנע שתהיה פעימה נוספת בעוד חצי שנה", אומר קציר, "אנחנו נוגעים בכל היסודות שדורשים התערבות ממשלתית החל מהון אנושי באקדמיה ועד תשתיות מחשוב - בסוף אם אתה רוצה לאמן מודל גדול, צריך תשתית חישובית גדולה מאוד". "כמובן שיש גם עיסוק במודלי השפה הטבעית, בכלל בשפה טבעית עברית וערבית. מאוד כיף לדבר עם מנוע שיחתי כזה או אחר באנגלית ולקבל תשובות נפלאות אבל כששואלים בעברית מקבלים תשובות עקומות. יש 15 מיליון דוברי עברית בישראל ואם לא נעזור לזה לקרות זה לא יקרה מעצמו, לכן אנו עוסקים בזה המון". "נתונים ונגישות לנתונים - נתונים שהם תמטיים כמו בעולם החקלאות או התחבורה וכלה בכל החסמים שעובדים סביב הנתונים. אנחנו רוצים להשתמש בבינה המלאכותית גם כדי שתוכל לעזור לנו לעבד את הנתונים אבל גם בכדי להנגיש אותם לכל מי שצריך. ושוב, העיסוק ברגולציה ואתיקה, דרך הגשמת הפוטנציאל במגזר הציבורי וכמובן סיוע בגיוון ההייטק הישראלי בעזרת הכנסה של בינה מלאכותית לתחומי התעשייה שבהם זה לא קורה בכוחות עצמו". "בסופו של דבר, תהיה לנו תכנית הוליסטית מתוקצבת בשותפות של כל גופי הממשלה הרלוונטיים. בבסיס יושבים כל גופי הממשלה שעוסקים במו"פ כמו רשות החדשנות, מפא"ת ומשרד המדע בתחום המחקר היישומי, ות"ת מל"ג וכן מערך הדיגיטל הלאומי. ואת כולם מדביק משרד האוצר שתורם את הכסף הנדרש. כמובן שגם משרד החוץ ועוד שורה ארוכה של משרדים ורשויות נוספות שבאים ליישם בינה מלאכותית בתוך עצמם". איך תסכם במשפט את הגישה שלכם להטמעת הבינה המלאכותית בישראל? "תכנית שעובדת על שותפות שנוגעת בכל רכיבי הליבה שבהם הממשלה צריכה להיות מעורבת. מתוקצבת היטב, שיצאה לדרך לפני שנתיים. נמשיך ונעשה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טל 06/09/2023 06:27
    הגב לתגובה זו
    דוחפים שטויותצעל ה"מהפכה" המשפטית
  • 3.
    טל 06/09/2023 06:22
    הגב לתגובה זו
    בהרב מיארה ואת חיות בבינה מלאכותית?
  • 2.
    מושיקו 06/09/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    בינה מלאכותית כבר כאן ומאחורינו, וכנראה הפסדנו במירוץ אבל ממשיכים לטפוח על השכם.. ההשקעות צריכות להיות בדבר הבא
  • 1.
    רן 05/09/2023 23:30
    הגב לתגובה זו
    סיסמאות אין לך כלום להציע !
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

תפוגן אתר החברהתפוגן אתר החברה

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל

החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קרור

קרור אחזקות קרור 1.82%  חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.


התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.


כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.


תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.