האם לקנבוטק יש סיכוי לשרוד?
חברת קנבוטק קנבוטק שמפתחת תרופות מבוססות קנאביס ופטריות מספקת תחזית לשנת 2023 - היעד לרבעון הרביעי הוא להכנסות של קצב מכירות שנתי של יותר מ-8 מיליון שקל, כשזה מבוסס, בין היתר, על צפי מכירות של כ-1,000 דולר בחודש למטופל בפעילות האונקולוגיה האינטגרטיבית והגעה ל-200 מטופלים. הצפי של הנהלת הוא לפתיחת 7 נקודות מכירה עד סוף שנת 2023 ו-20 נקודות מכירה עד סוף 2024.
התחזית הזו נראית טובה בהסתמך על התוצאות בשנת 2022. אז הסתכמו ההכנסות ב-1.3 מיליון שקל. אלא שעל פניו, זה לא יספיק לחברה כדי להמריא. לחברה נכון לסוף 22 יש מזומנים באזור של מעל 1 מיליון שקל והיא גייסה כ-1 מיליון שקל נוספים לאחרונה. יש לה 2 מיליון שקל כאשר היא מפסידה כ-29 מיליון שקל בשנה שעברה.
מער לכך, תזרים המזומנים השלילי של החברה מפעילות שוטפת מגיע ל-17.8 מיליון שקל. גם אם החברה תתייעל משמעותית, הרי שמחזור הכנסות בקצב של 8 מיליון שקל, לא יביא אותה לאיזון תוצאתי ותזרימי.
על רקע זה, סיכוי טוב שהחברה תחזור לשוק ההון כדי לבקש מזומנים מהציבור. סיכוי טוב שבדומה לפעמים האחרונות היא לא ממש תצליח בגיוסים האלו. אחרי הכל, המשקיעים יודעים שגם אם יש פוטנציאל טכנולוגי ועסקי, הרי שהחברה הזו צריכה ערמה של מזומנים כדי לשרוד, וזה אומר שהיא תחזור אליהם לגייס כספים, משמע יהיה דילול מתמשך בהחזקתם, דבר שעלול להוריד את המניה.
- מה זה הנפקת זכויות, המקרה של חלל תקשורת
- מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לגיוס הן - הנפקה פרטית והנפקת זכויות כאשר בהנפקת זכויות לרוב עצם ההנפקה מורידה את המחיר. אפשרויות נוספות של החברה הן הכנסת שותף - למשל סופר פארם היא שותף עסקי שקיבל גם נתח בחברה.
כך או אחרת, מניית החברה ירדה ב-4% מתחילת השנה, כשמשיא לפני כשנה היא נפלה בכ-50%. בעלי המניות העיקריים בחברה הם: שראל חן טוב עם החזקה של 15.3%, מלמד דוברוסלב עם החזקה של 14.7% ואלחנן שקד, יו"ר החברה שמחזיק כ-11%.
- 5.רועי 04/08/2023 10:46הגב לתגובה זוהפסידה כסף כי השקיעה במחקר ובמוצרים, כשמוצרים מוכנים על המדף אז לא יהיו השקעות והפסדים גבוהים
- 4.הפסידה כסף כי השקיעה במחקר ובמוצרים, כשמוצרים מוכנים על (ל"ת)רועי 04/08/2023 10:44הגב לתגובה זו
- 3.אבי 13/06/2023 21:39הגב לתגובה זוזה הזמן להשקיע לפני המראה
- 2.מבין2 13/06/2023 16:56הגב לתגובה זובמקרה הטוב, אם תהיה לגליזציה כל חקלאי יוכל לגדל טונות של הצמח. לכן אין פה שום טק בחברות האלה. מקסימום שווי של חווה חקלאית.
- 1.חברה מעולה - מי שלא משקיע עכשיו כשהיא למטה אידיו ט (ל"ת)מיכל 13/06/2023 15:51הגב לתגובה זו
- אמיר 24/11/2023 20:58הגב לתגובה זווהנה חמישה חודשים אחרי שהמבין והחכם השקיע 100 אלף שח הוא נפרד מ 80 אלף שח
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
