דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

האם הכלכלה המקומית באמת צומחת ומה ההבדל בין תוצר לבין תוצר לנפש?

הדמוגרפיה בין המדינות שונה - ישראל בריבוי טבעי גבוה יחסית לעולם, מה זה אומר וגם - האם הדגמוגרפיה של סין תגרום לקריסה כלכלית במדינה?
ד"ר אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה דמוגרפיה תוצר

ריבוי טבעי היה, מאז ומעולם, גורם לצמיחה כלכלית, וגם תוצאה שלה. כדי לאפשר ריבוי טבעי, צריך פריצות דרך טכנולוגיות שיאפשרו הספקה של מזון, בריאות, יציבות ביטחונית, ומגורים. במשך מאות שנים, הטכנולוגיה לא אפשרה את זה, ולכן גודל האוכלוסייה נשאר די יציב. המהפכה התעשייתית (והמפכה החקלאית שהקדימה אותה) אפשרו את התנאים לגידול באוכלוסייה, וכך קרה שאוכלוסיית העולם החלה לצמוח בקצב מהיר יחסית, וגם התוצר העולמי החל לגדול בקצב חסר תקדים.

אבל המהפכה התעשייתית הביאה איתה דבר נוסף. ההסתמכות על מיכון הביאה לגידול מהיר בתשואה על ההון, והתוצאה הייתה גידול באי השוויון. למעשה, הגידול באי השוויון הביא לכך שלפחות בתחילת המהפכה התעשייתית, רמת החיים של 65% מהאוכלוסייה כנראה שירדה, וזאת למרות שההכנסה הממוצעת גדלה.

בהמשך, הגידול באוכלוסייה תמך בשיפור בטכנולוגיה, והתוצר המשיך לצמוח בקצב מהיר. אבל ככל שעבר הזמן, קרה משהו. השיפור שחל ברפואה, ביחד עם שיפורים בתנאים הסניטריים, הפחית את מקרי המוות של ילדים. ככל שפחות ילדים מתו, הורים הבינו שהם יכולים להסתפק בפחות ילדים, מכיוון שהסיכוי שהילדים יגיעו לבגרות עלה משמעותית. זה קרה בתחילה בקרב משפחות עמידות יחסית, שיכלו להרשות לעצמם רופאים ותנאים סניטריים טובים, והתפשט בהמשך גם לשאר האוכלוסייה.

בנוסף, החשיבות הגדלה של ההון גרמה להורים להבין שיש יתרונות למספר קטן של ילדים. ראשית, ככל שיש פחות ילדים, כך ההון המשפחתי מתחלק בין פחות אנשים, מה שמעלה את רמת החיים של כל אחד מהילדים. בנוסף, במשך הזמן קרה שהורים הבינו שלהשכלה יש חשיבות – לילד יש הרבה יותר סיכוי להצליח אם הוא יודע כיצד להפעיל טכנולוגיה מתקדמת. ההורים גם הבינו שקל יותר לתת לילדים את ההשכלה הנדרשת כאשר לכל הורה יש מספר קטן של ילדים, כי אז ניתן להשקיע בכל ילד יותר.

התוצאה היא שבמרבית העולם המפותח (וגם בחלקים גדולים של העולם המתפתח) מספר הילדים להורה נמצא בירידה. תרשים 1 מראה את שיעור הפריון הכולל, כלומר מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במשך חייה, במספר מדינות מפותחות. שיעור פריון כולל של מתחת ל- 2 משמעו שהאוכלוסייה צפויה להצטמצם, מכיוון שמספר הילדים קטן יותר ממספר ההורים שהולידו אותם.

ניתן לראות שבכל המדינות, שיעור הפריון הכולל ירד במשך התקופה הזאת. למעשה, במרבית המדינות המפותחות, שיעור הפריון הכולל הוא מתחת ל-2, מה שמביא לכך שהאוכלוסייה צפויה להצטמצם בעתיד (ובחלק מהמדינות, כבר החלה להצטמצם). היוצאת מהכלל היא ישראל; למרות ששיעור הילודה פחת, הוא נשאר כבר למעלה מ-30 שנים סביב ה-3 ילדים לאישה, מה שאומר שבניגוד למדינות רבות אחרות, האוכלוסייה של ישראל אינה צפויה להצטמצם, אלא דווקא לגדול.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגידול הזה באוכלוסייה יש יתרונות. קודם כל, ברגע שהאוכלוסייה מצטמצמת, זה אומר שהאוכלוסייה העובדת צריכה לתמוך במספר גדול יותר של אנשים שעברו את גיל העבודה. זאת הסיבה שמדינות רבות באירופה מתמודדות כעת עם משבר כפול: מצד אחד מערכת הרווחה קורסת, כי אין מספיק אנשים עובדים כדי לספק את הצרכים של אלו שבפנסיה. מהצד השני, כדי בכל זאת לשמור על כוח העבודה, המדינות נאלצות לייבא כוח עבודה ממדינות מתפתחות, וזה מביא למשברים חברתיים ופוליטיים מהסוג שעובר על צרפת, גרמניה, ומדינות אירופאיות נוספות. ישראל, לפחות כרגע, לא צריכה להתמודד עם הבעיות האלו, כי כוח העבודה גדל בקצב משביע רצון.

אבל לגידול באוכלוסייה יש גם חסרונות. ככל שמספר הילדים גדול יותר, נדרשת השקעה רבה יותר כדי להכשיר אותם לשוק העבודה המודרני. בישראל, ההשקעה הזאת רחוקה מלהיות מספקת. התוצאה היא שרק אחוז די קטן מהאוכלוסייה יוצא עם כישורים שמאפשרים לו לעבוד בתעשיות עתירות ידע.

לכן, זה לא צריך להפתיע אף אחד שאי השוויון בישראל הוא אחד מהגבוהים בעולם המפותח. הבעיה הזאת צפויה להחמיר, מכיוון שיש חלקים באוכלוסייה שנמנעים מהשכלה. לרוע המזל, אלו דווקא חלקים באוכלוסייה שקצב הריבוי הטבעי שלהם הוא גבוה יחסית. אז ישראל נמנעת כרגע מהבעיות של אירופה, יפן וארה"ב שסובלות מההתכווצות בכוח העבודה שלהן. אבל ישראל סובלת מבעיה אחרת: באירופה, יפן, וארה"ב, קצב צמיחה נמוך של התוצר הוא עדיין קצב צמיחה משמעותי של התוצר לנפש, כי הגידול באוכלוסייה הוא קטן. בישראל, אנחנו חייבים קצב צמיחה של למעלה מ-3% כדי שהגידול בתוצר יהיה מהיר מהגידול באוכלוסייה. מהסיבה הזאת, רמת החיים הממוצעת באירופה, יפן וארה"ב יותר גבוהה מבארץ, והפערים ממשיכים לגדול, למרות ששרי האוצר שלנו מתגאים בזה שהתוצר שלנו צומח מהר יותר.

בנוסף, העובדה שקצב הגידול הוא מהיר במיוחד באוכלוסיות עם רמת השכלה נמוכה יחסית אומרת שפוטנציאל הצמיחה של ישראל קטן. אז אירופה וארה"ב בדרך לבעיה כלכלית ופוליטית שנובעת ממחסור בכוח עבודה. ישראל בדרך למשבר בגלל שכוח העבודה אולי גדל, אבל אין לו את הכישורים בשביל לייצר את הצמיחה הכלכלית הנדרשת.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קלקלן 07/09/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי למה דרוש קצב צמיחה של 3% לשנה כדי שהגידול בתוצר יהיה מהיר מקצב גידול האוכלוסיה. יתכן שהדוקטור מתבלבל בין מספר ילדים לאישה ואחוז גידול האוכלוסיה??? חוצמזה, היה כדאי להוסיף גרף השוואתי של קצב גידול התוצר לנפש. זה היה חוסך כמה מילים :)
  • 6.
    כתבה מאלפת! (ל"ת)
    חרדי:) 06/09/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גדעון 06/09/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    החלק היצרני קטן וצריך לשאת על גבו חלק לא יצרני (פרזיטי) שהולך וגדל. כל מי שמבין במערכות יודע שזה מוביל לנקודת קריסה בלתי הפוכה.
  • 4.
    כתבה מענינת ונכונה (ל"ת)
    אדם 06/09/2022 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הרס המדינה שלנו= אי לימודי ליבה, ואי עבודה חרדית של הח (ל"ת)
    יהודיה 06/09/2022 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צודק. אחוז האוכלוסיה שלא משתתפת בתוצר גדל. (ל"ת)
    אני 06/09/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חרטא. כרגיל. (ל"ת)
    יוגב 06/09/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
  • מי ישאר לעבוד ולתת לחרדים מבלי שיתרמו? (ל"ת)
    יהודיה 06/09/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הדולר צונח 1%; הבנקים עולים 0.3%, חברות הביטוח מאבדות 0.9% - מגמה מעורבת בת״א

עליות בחוזים על מדדי המניות בוול סטריט מחלישות את הדולר ומחזקות את השקל, כשהמטבע האמריקאי נופל בכ-1% ונסחר סביב 3.26 שקלים; ההתקדמות בהסדרה בעזה והציפיות להורדת ריבית הפד׳ תומכות במגמה; במקביל המדדים אצלינו במגמה מעורבת, הבנקים מטפסים בעוד חברות הביטוח מאבדות גובה - ומה עוד קורה באחוזת בית?
מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה מעורבת, הסנטימנט החיובי מאמש נדחק על ידי גורמי המאקרו המקומיים והמגמה החיובית שאפיינה את השעה הראשונה הופכת למעורבת. ת"א 35 עולה 0.1%, בעוד ת"א 90 יורד 0.3%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.3%, מדד הביטוח מאבד 0.9%, מדד הנדל"ן יורד 0.3% ומדד הנפט והגז יורד 0.1%.


שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה עד לסוף השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם. 

עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.

הבורסה ננעלה אתמול בעליות, מדד ת״א 90 טיפס עד כ-1.1%, ת״א 35 עלה כ-1%, ומדד הנדל״ן בלט עם קפיצה של כ-2%. המומנטום התבסס בעיקר על הודעה מאת שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כי ארה״ב וסין הגיעו למסרגת על הסכם סחר חדש, כולל תחומים כמו טכנולוגיה, מתכות נדירות ורכישות חקלאיות, מה שמדליק מחדש תקוות לבסוף להסרת חסמים של שנים. עם זאת, חשוב לזכור שמכלולים דומים הודגם בעבר כהתקדמות רק כדי להידחות בסופו של דבר. טראמפ עושה מרתון פגישות במזרח כדי לקדם את האג'נדה שלו, ועל פי הדיווחים האחרונים נראה שישנה התקדמות. לצד ההתקדמות מול סין, ארה"ב חתמה על הסכמי סחר עם מלזיה וקמבודיה, ומסרת הסכם שיתופי עם תאילנד ו-וויאנטם, במה שדוחף את שוקי אסיה לעליות הבוקר. מעבר לים, החוזים מגיבים באופטימיות. החוזים על הנאסדק בולטים בעלייה של 1%, בעוד ה-S&P 500 עולה עד 0.8%.

חזרה לשוק המקומי. המתיחות סביב האפשרות לחזרה למלחמה לא ירדה מהפרק, כאשר אתמול טראמפ נתן אולטימטום של 48 שעות להחזיר את גופות החטופים, ואם לא יהיו לכך השלכות. מעבר למתיחות בדרום, גם המתיחות בצפון חוזרת לכותרות. צה"ל הגביר לאחרונה את התקיפות בלבנון, ועל פי הערכות מעל 300 מחבלי חיזבאללה חוסלו מאז ההסכם על הפסקת האש ורק בשבועיים האחרונים בוצעו מספר חיסולים ממוקדים (בהם עלי חוסיין אל מוסאווי, מבריח אמצעי לחימה, ועוד כמה פקידים מקומיים של הארגון. במקביל הושלם תרגיל אוגדתי נרחב להגברת המוכנות בגבול.