האם הכלכלה המקומית באמת צומחת ומה ההבדל בין תוצר לבין תוצר לנפש?
ריבוי טבעי היה, מאז ומעולם, גורם לצמיחה כלכלית, וגם תוצאה שלה. כדי לאפשר ריבוי טבעי, צריך פריצות דרך טכנולוגיות שיאפשרו הספקה של מזון, בריאות, יציבות ביטחונית, ומגורים. במשך מאות שנים, הטכנולוגיה לא אפשרה את זה, ולכן גודל האוכלוסייה נשאר די יציב. המהפכה התעשייתית (והמפכה החקלאית שהקדימה אותה) אפשרו את התנאים לגידול באוכלוסייה, וכך קרה שאוכלוסיית העולם החלה לצמוח בקצב מהיר יחסית, וגם התוצר העולמי החל לגדול בקצב חסר תקדים.
אבל המהפכה התעשייתית הביאה איתה דבר נוסף. ההסתמכות על מיכון הביאה לגידול מהיר בתשואה על ההון, והתוצאה הייתה גידול באי השוויון. למעשה, הגידול באי השוויון הביא לכך שלפחות בתחילת המהפכה התעשייתית, רמת החיים של 65% מהאוכלוסייה כנראה שירדה, וזאת למרות שההכנסה הממוצעת גדלה.
בהמשך, הגידול באוכלוסייה תמך בשיפור בטכנולוגיה, והתוצר המשיך לצמוח בקצב מהיר. אבל ככל שעבר הזמן, קרה משהו. השיפור שחל ברפואה, ביחד עם שיפורים בתנאים הסניטריים, הפחית את מקרי המוות של ילדים. ככל שפחות ילדים מתו, הורים הבינו שהם יכולים להסתפק בפחות ילדים, מכיוון שהסיכוי שהילדים יגיעו לבגרות עלה משמעותית. זה קרה בתחילה בקרב משפחות עמידות יחסית, שיכלו להרשות לעצמם רופאים ותנאים סניטריים טובים, והתפשט בהמשך גם לשאר האוכלוסייה.
בנוסף, החשיבות הגדלה של ההון גרמה להורים להבין שיש יתרונות למספר קטן של ילדים. ראשית, ככל שיש פחות ילדים, כך ההון המשפחתי מתחלק בין פחות אנשים, מה שמעלה את רמת החיים של כל אחד מהילדים. בנוסף, במשך הזמן קרה שהורים הבינו שלהשכלה יש חשיבות – לילד יש הרבה יותר סיכוי להצליח אם הוא יודע כיצד להפעיל טכנולוגיה מתקדמת. ההורים גם הבינו שקל יותר לתת לילדים את ההשכלה הנדרשת כאשר לכל הורה יש מספר קטן של ילדים, כי אז ניתן להשקיע בכל ילד יותר.
- גם הדמוגרפיה האמריקנית בבעיה - איך זה ישפיע על הכלכלה?
- הבעיה הגדולה של הכלכלה הישראלית - הצמיחה העתידית בנפילה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוצאה היא שבמרבית העולם המפותח (וגם בחלקים גדולים של העולם המתפתח) מספר הילדים להורה נמצא בירידה. תרשים 1 מראה את שיעור הפריון הכולל, כלומר מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במשך חייה, במספר מדינות מפותחות. שיעור פריון כולל של מתחת ל- 2 משמעו שהאוכלוסייה צפויה להצטמצם, מכיוון שמספר הילדים קטן יותר ממספר ההורים שהולידו אותם.
ניתן לראות שבכל המדינות, שיעור הפריון הכולל ירד במשך התקופה הזאת. למעשה, במרבית המדינות המפותחות, שיעור הפריון הכולל הוא מתחת ל-2, מה שמביא לכך שהאוכלוסייה צפויה להצטמצם בעתיד (ובחלק מהמדינות, כבר החלה להצטמצם). היוצאת מהכלל היא ישראל; למרות ששיעור הילודה פחת, הוא נשאר כבר למעלה מ-30 שנים סביב ה-3 ילדים לאישה, מה שאומר שבניגוד למדינות רבות אחרות, האוכלוסייה של ישראל אינה צפויה להצטמצם, אלא דווקא לגדול.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
לגידול הזה באוכלוסייה יש יתרונות. קודם כל, ברגע שהאוכלוסייה מצטמצמת, זה אומר שהאוכלוסייה העובדת צריכה לתמוך במספר גדול יותר של אנשים שעברו את גיל העבודה. זאת הסיבה שמדינות רבות באירופה מתמודדות כעת עם משבר כפול: מצד אחד מערכת הרווחה קורסת, כי אין מספיק אנשים עובדים כדי לספק את הצרכים של אלו שבפנסיה. מהצד השני, כדי בכל זאת לשמור על כוח העבודה, המדינות נאלצות לייבא כוח עבודה ממדינות מתפתחות, וזה מביא למשברים חברתיים ופוליטיים מהסוג שעובר על צרפת, גרמניה, ומדינות אירופאיות נוספות. ישראל, לפחות כרגע, לא צריכה להתמודד עם הבעיות האלו, כי כוח העבודה גדל בקצב משביע רצון.
אבל לגידול באוכלוסייה יש גם חסרונות. ככל שמספר הילדים גדול יותר, נדרשת השקעה רבה יותר כדי להכשיר אותם לשוק העבודה המודרני. בישראל, ההשקעה הזאת רחוקה מלהיות מספקת. התוצאה היא שרק אחוז די קטן מהאוכלוסייה יוצא עם כישורים שמאפשרים לו לעבוד בתעשיות עתירות ידע.
לכן, זה לא צריך להפתיע אף אחד שאי השוויון בישראל הוא אחד מהגבוהים בעולם המפותח. הבעיה הזאת צפויה להחמיר, מכיוון שיש חלקים באוכלוסייה שנמנעים מהשכלה. לרוע המזל, אלו דווקא חלקים באוכלוסייה שקצב הריבוי הטבעי שלהם הוא גבוה יחסית. אז ישראל נמנעת כרגע מהבעיות של אירופה, יפן וארה"ב שסובלות מההתכווצות בכוח העבודה שלהן. אבל ישראל סובלת מבעיה אחרת: באירופה, יפן, וארה"ב, קצב צמיחה נמוך של התוצר הוא עדיין קצב צמיחה משמעותי של התוצר לנפש, כי הגידול באוכלוסייה הוא קטן. בישראל, אנחנו חייבים קצב צמיחה של למעלה מ-3% כדי שהגידול בתוצר יהיה מהיר מהגידול באוכלוסייה. מהסיבה הזאת, רמת החיים הממוצעת באירופה, יפן וארה"ב יותר גבוהה מבארץ, והפערים ממשיכים לגדול, למרות ששרי האוצר שלנו מתגאים בזה שהתוצר שלנו צומח מהר יותר.
בנוסף, העובדה שקצב הגידול הוא מהיר במיוחד באוכלוסיות עם רמת השכלה נמוכה יחסית אומרת שפוטנציאל הצמיחה של ישראל קטן. אז אירופה וארה"ב בדרך לבעיה כלכלית ופוליטית שנובעת ממחסור בכוח עבודה. ישראל בדרך למשבר בגלל שכוח העבודה אולי גדל, אבל אין לו את הכישורים בשביל לייצר את הצמיחה הכלכלית הנדרשת.
ד"ר אביחי שניר
- 7.קלקלן 07/09/2022 12:32הגב לתגובה זולא הבנתי למה דרוש קצב צמיחה של 3% לשנה כדי שהגידול בתוצר יהיה מהיר מקצב גידול האוכלוסיה. יתכן שהדוקטור מתבלבל בין מספר ילדים לאישה ואחוז גידול האוכלוסיה??? חוצמזה, היה כדאי להוסיף גרף השוואתי של קצב גידול התוצר לנפש. זה היה חוסך כמה מילים :)
- 6.כתבה מאלפת! (ל"ת)חרדי:) 06/09/2022 10:54הגב לתגובה זו
- 5.גדעון 06/09/2022 10:39הגב לתגובה זוהחלק היצרני קטן וצריך לשאת על גבו חלק לא יצרני (פרזיטי) שהולך וגדל. כל מי שמבין במערכות יודע שזה מוביל לנקודת קריסה בלתי הפוכה.
- 4.כתבה מענינת ונכונה (ל"ת)אדם 06/09/2022 10:37הגב לתגובה זו
- 3.הרס המדינה שלנו= אי לימודי ליבה, ואי עבודה חרדית של הח (ל"ת)יהודיה 06/09/2022 10:30הגב לתגובה זו
- 2.צודק. אחוז האוכלוסיה שלא משתתפת בתוצר גדל. (ל"ת)אני 06/09/2022 09:20הגב לתגובה זו
- 1.חרטא. כרגיל. (ל"ת)יוגב 06/09/2022 08:38הגב לתגובה זו
- מי ישאר לעבוד ולתת לחרדים מבלי שיתרמו? (ל"ת)יהודיה 06/09/2022 10:31הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה
דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68% מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.
היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.
המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת
בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות.

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.
העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.
הנכס המרכזי של אלומיי
הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.
מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקופה סוערת בנופר
אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.

