צבי מרום באטמ
צילום: צילום מסך
ראיון

"הכיוון שלנו הוא השוק האמריקאי, סביר שגם ננפיק שם בעתיד"

דר' צבי מרום, יו"ר באטמ, מרוצה מהשנה האחרונה, מסביר כי מטרת תוכנית הרכישה העצמית של המניות היא למנוע הפתעות בעתיד - כמו הנפילה שחוותה החברה בעקבות הוצאת חברות זרות מהמדדים בלונדון - ולאגור מזומן לקראת רכישות עתידיות "כולם אומרים באנגליה שזו הייתה טעות. הרגולטור בודק של מי הייתה ההחלטה". כמה מהפעילות של החברה נמצאת ברוסיה ואוקראינה?
נתנאל אריאל |

"כל החטיבות שלנו גדלו השנה יפה מאוד. עד כמה שאפשר לחזות עכשיו משהו, בהתחשב בסכסוך באוקראינה, אנחנו חושבים שתהיה שנה טובה, עד כמה שמוזר לומר את זה - כשבאירופה מתחילה להשתולל מלחמה. נכנסו לשנה הנוכחית עם הזמנות חזקות בשתי החטיבות ויש לנו כמה אירועים מרכזיים השנה. אנחנו חושבים שגם חטיבת הנטוורקינג והסייבר תגדל יפה, ובשבוע הראשון של מאי אנחנו נכריז על מוצר מהפכני בתחום הדיאגנוסטיקה, בכינוס בבוורלי הילס, עם אנשי ה-FDA ואחרים". כך אומר דר' צבי מרום, יו"ר באטמ, בראיון לביזפורטל אחרי הדוחות שפרסמה החברה.

 

"הירידה במכירות השנה היא בגלל המכירה וההתמקדות בפעילויות הליבה. אבל בכל פעילויות הליבה יש לנו גידול פנימי. לא עשינו רכישות, אבל אנחנו בהחלט מסתכלים על כל מיני אופציות לרכישה ומה יכול להשלים את הפעילות שלנו. זה לא מהרגע להרגע אבל מתכוננים. אנחנו מתכננים להשיק לפחות מוצר אחד בכל חטיבה השנה. בביומד כבר השקנו".

 

כמה מהמכירות שלכם הן ברוסיה ואוקראינה?

מרום: "אנחנו מוכרים גם לרוסיה וגם לאוקראינה אבל לא בכמויות משמעותיות, מדובר על כ-2% מהלקוחות שלנו בתחום הדיאגנוסטיקה ונכון לעכשיו החרם העולמי על רוסיה לא כולל ציוד רפואי, כך שזה לא ישפיע עלינו ישירות. אבל ברור שכואב לשמוע על מה שקורה שם. כשיש מלחמה אתה יודע איך זה מתחיל אבל לעולם לא איך זה נגמר. כרגע זה לא נראה סכסוך קצר שייגמר אלא כזה שישפיע על כל אירופה. אני מדבר איתך מלונדון עכשיו ואתה לא רואה פה השפעה ביום יום, אבל אנשים מודאגים. זה הנושא המרכזי בחדשות. זה התחיל כסיפור קטן במזרח אוקראינה ועכשיו יש הפצצות על העיר השנייה בגודלה באירופה. ברור שזה לא ישפיע טוב על אף אחד".

 

"רוסיה היא ספק חשוב של סחורות, האינפלציה שם כבר עלתה ואין ספק שעכשיו הבנקים המרכזיים בעולם יהיו זהירים יותר עם העלאות הריבית.

 

אלו קשיים אתם צופים כעת?

מרום: "אנחנו נכנסים ל-2022 עם הפתיחה טובה בתולדותינו. אבל בהחלט יש לנו קושי בהשגת רכיבים. אני לא רואה את משבר השבבים מסתיים בעתיד הנראה לעין כי כושר הייצור רחוק מאוד מאוד מהצרכים בעולם והמספרים מאוד ברורים. יש גם מחסור בחומרי גלם ואנחנו כמובן לא בפוזיציה שיכולה לשנות משהו בנושא הזה. אתה יכול להגדיל את היצור אבל זה לקוח זמן אבל זה לא ברמה של שבועות או חודשים. תמיד היו גלים בנושא הזה אבל עכשיו הגל חריף במיוחד"

 

איך אתם נערכים ומנסים למזער את הפגיעה?

מרום: "קנינו מלאים, אבל הם נגמרים – כמו לכולם. אנחנו פונים לעולם ומנסים במסגרת קונסורציום של תעשיות ביחד לשלב מאמצים כדי לנסות לשפר את הפוזיציה. אז תהיה לנו שנה טובה, אבל הייתה יכולה להיות שנה עוד יותר טובה".

 

איך משפיעה עליכם ההחלטה של ראסל פוטסי להוציא אתכם מהמדדים?

מרום: "כרגע זה לא נורא משמעותי. המניה חטפה למרות שאגב, כמות המחזיקים במדדים באנגליה הייתה קטנה. הדבר שמבאס זה הייתי חסיד של הרישום באנגליה אבל בעקבות התקנה המוזרה הזו אי אפשר למעשה לעשות יותר רישום כפול באנגליה. זה נכון לנו וזה נכון לכל שאר החברות הזרות באנגליה".

 

אבל אתם בדרך לרישום בשוק אחר? תצאו מלונדון?

מרום: "נכון להיום אנגליה היא 40% מהפעילות הפיננסית שלנו, אם כי בפעילות הכלכלית מדובר בחלק זניח. אבל בהחלט - אם נעשה ספין אוף ליחידות בחברה או דברים אחרים, נצטרך להסתכל על שווקי מניות אחרים. אנחנו חברה ישראלית, אם אי אפשר באנגליה לא נעשה את זה שם. לא נשנה את הלאומיות שלנו בשביל אנגליה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"האירוע באנגליה מאוד מבאס. יש באנגליה ויכוח קשה בתוך המדינה עצמה, כולל על גבי העיתונים. הם עשו טעות – לא היחידה שהם עשו אבל אחת הבולטות שבהן, והיא פוגעת לא רק בנו. אני חושב שהם גם מבינים את זה ואולי אפילו יבטלו את זה. אחרים בניגוד אלינו הקימו סקנדל יותר גדול ופשוט קמו ועזבו. זה מהלך שגובל בטיפשות. השוק האנגלי נהיה פחות אטרקטיבי בוודאות ויש כאן לא מעט קולות חזקים שטוענים שזה היה מטופש".

 

"בכלל לא ברור מי החליט את זה. ההחלטה היא של חברת בת ראסל פוטסי –זה היה תהליך מוזר ועכשיו הרגולטור מתחיל לבדוק כיצד התקבלה ההחלטה הזו".

 

אז מדוע בעצם להישאר?

מרום: "אני לא יודע אם יש לנו תועלת להישאר שם אבל אנחנו לא עושים מהלכים בחיפזון. יש קרנות נוספות באנגליה שמחזיקות אותנו ולא רק אינדקסים ואנחנו נותנים כבוד לכל אחד.

 

ומה לגבי רישום בארצות הברית?

מרום: "אנחנו חושבים על הזמן על מעבר. אנחנו עושים מה שצריך לעשות מבחינתנו. אין לנו לחץ זמן. אנחנו מגדילים בהתמדה את הפעילות של חברת הנטוורקינג בארה"ב וגם כאמור נעשה את ההכרזה בביומד בכינוס של מילקן בחודש מאי בלוס אנג'לס, ולכן מטבע הדברים הפעילות הצפון אמריקאית שלנו גדלה. אנחנו לא נעים לפי מחוגי הבורסות בעולם אלא לפי איפה שיש פעילות. תהיה לנו יותר פעילות בארה"ב אז ברבות הימים סביר שנתגלגל לבורסה שם כנראה".

מדוע בעצם הכרזתם על תוכנית לרכישה עצמית (BuyBack) של מניות?

מרום: "אנחנו רוצים להיות מוכנים למקרים מוזרים כמו שעשו לנו בשוק האנגלי. מעבר לכך - אנחנו שומרים מזומנים כאמור לרכישות עתידיות. לא הייתי מזלזל במזומן בימים אלה. רצועת שומן של מזומן זה כמו חסכונות בבנקים. למרות שזה לא מייצר הכנסות בכל זאת אנשים מעדיפים לשמור מזומן בבנק לשעת צרה".

 

תובנה לסיום?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.