חברות הזומבי יוצאות לאור - וזה הולך להיות מכוער
יש חברות, שעוד הרבה לפני שהגיע משבר הקורונה היו בבעיה. ככה זה בעולם העסקי, יש חברות שמנוהלות טוב יותר ויש כאלה שפחות. יש כאלה שיותר נתונות לתנודות שוק ויש כאלה שפחות. כמו חולי הקורונה, במקרה קיצון החברות עם המערכת החיסונית הרופפת, נפגעות ראשונות, חלקן מבריאות, חלקן לא.
נכון שפגיעה משמעותית כמו שאנחנו חווים עכשיו פוגעת בכולם, אבל החברות שמנוהלות פחות טוב עם הגיון הכלכלי שמתאפשר רק בזכות ריביות נמוכות, הן סובלות יותר מהמצב. בלשון המעטה. הרי מה הייתה האסטרטגיה של חברות אלה שצברו חוב? לגלגל אותו הלאה עד לפירעון הבא.
זוהי לא תוכנית עסקית שמצדיקה קיום. אלה חברות שהאסטרטגיה שלהם הופכת לניהול החובות. כל פעולה שלה לוקחת בחשבון את האיגוח הבא. זו לא חברה תחרותית בשוק, אבל היא מתקיימת בגלל שהתנאים בשוק מאפשרים לה את זה.
לולא הריבית הנמוכה, סביר להניח שהיינו רואים הרבה יותר פשיטות רגל או מיזוגים ורכישות בשנים האחרונות. אבל זה חלק ממקסם השווא שיוצר כסף זול. עורכי הדין שמתפקדים כנאמנים, אפילו נתנו שם לחברות שכאלה 'חברות זומבי'. הן מתהלכות להן בעולם, בלי מטרה אמיתית פרט לאחת, לשרוד. בסוף, כלומר עכשיו, הן מתחילות לייצר נזק מצטבר.
- הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
- נוחי דנקנר ואיתי שטרום ישלמו 10 מ' ש' בעקבות פרשת הרצת מניות אי.די.בי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנא הכירו, חברות זומבי
חברות הליסינג הגדולות, ברובן, הן זומביות. השבוע אלדן פרסמה אזהרה לקראת התוצאות של הרבעון הראשון. החברה לא מצליחה לגלגל חוב. הבעיה היא שעל פניו נראה שעוד לפני המשבר היא שיחקה עם המספרים. עכשיו אף אחד לא יאמין למספרים של צמיחה, אז עדיף לדווח את הנפולת האמיתית. כרגע היא צריכה לגלגל חוב של 330 מיליון שקל, שלטענתה היא יכולה לעמוד בו. נראה עד מתי ובאיזה מחיר. מעניין מה יהיה ביתר הסקטור.
מה זה בעצם אומר? שנגיף הקורונה רק זירז את נפילתם של אלה שהצליחו לשרוד בשל מנות חמצן ממכשיר ההנשמה הנקרא ריבית נמוכה, שאפשרה להן לגלגל חובות שוב ושוב. עכשיו, הדב התעורר אחרי 11 שנה והחגיגה נגמרה. הריבית הנמוכה לא תציל אף אחד בזמן הקרוב.
לא בגלל שבטווח הבינוני היא תקפיץ את המשק, זה כנראה גם מה שיקרה, הסיבה היא אחרת ופשוטה יותר - היום אנחנו נמצאים בשוק של מוכרים, לא של קונים.
אי.די.בי. היא כנראה פירמידת זומבי
אמנם דנקנר שנכנס לכלא - ויצא ממנו לא מזמן - הוחלף על ידי אדווארדו אלשטיין, אבל המודל העסקי לא השתנה. אי.די.בי. רק קיבלה עוד מאותו הדבר. חברת אחזקות שנדרשת לנהל הרבה ידע בהרבה תחומים, שאין להם שום קורלציה או סינרגיה.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
מה הקשר בין שופרסל או סלקום או כלל ביטוח? כולן חברות גדולות, כולן חזקות בתחומן, אבל כל אחת כל כך שונה ומצריכה כלים שונים לניהול. זה לא פשוט ובינתיים זה לא הוכיח כמודל שעובד בארץ. אולי בגלל שמדובר בשוק קטן מדי. זה יצר מצב, שאם ניקח טרמינולוגיה בתחום מדעי המדינה, של חוסר משילות. כזה שהכריח את החברה לצבור עוד ועוד חובות, שמסתכמים בלמעלה מ-2 מיליארד שקל.
אי.די.בי גלגלה כל כך הרבה חובות, כשעכשיו, אין לה, כמו חברות הליסינג, איך לגלגל אותם הלאה. עכשיו מגיע תורם של עורכי הדין, הנושים ובתי המשפט. הקורונה אולי זירזה את זה, אבל זה היה כתוב על הקיר עוד הרבה לפני. בסוף, אחרי שהאבק ישקע, לא בטוח שאף אחד יקבל מה שהוא רוצה, בדיוק כמו שקרה בהסדר של אפריקה. אבל יפה זה לא יהיה.
הפגיעה מערכתית - בית המשפט יתחשב בזה
הכירו את עו"ד עופר שפירא. כבר 28 שנה הוא כונס נכסים ומתפקד כנאמן של חברות בפירוק. בין הרשימה המתומצתת הוא הנאמן של דורי בנייה, כונס הנכסים של אפריקה תעשיות, נאמן של פקר ברזל, עשה את ההסדר בנגב קרמיקה מטעם בנק לאומי, אגרסקו ועוד ועוד. הוא מסביר איך משבר הקורונה משפיע על החברות ואיך הדברים יגיעו, אם יגיעו, לבית המשפט.
"צריך לעשות הבחנה בין עסקים שההשפעה עליהם היא השפעה מהמשבר הנוכחי וכשהוא יחלוף וירגע הם יוכלו לחזור שגרה", אומר עו"ד שפירא. "זה לא מצדיק פעולות קולוסאליות. קבוצת פוקס למשל יכולה להיפגע, אבל זה לא בגלל המודל העסקי שלה. חלק משמעותי של חברות שסופגות אש שלא תאומן מהמשבר הנוכחי. לא צריכה להיות הגעה לעולם המשפט, אלא יותר הבנה עסקית בין הצדדים. לא בטוח שכל דבר מצדיק עניין משפטי".
"יש כאלה שנמצאים על הקשקש והם נמצאים בבעיה בלי קשר למשבר. זה רק מבליט את עומק הכשל. זה לא סוד בגלל סביבת ריבית נמוכה שליוותה אותנו, היו לא מעט עסקים שלא מתרוממים. הסיבה שהן לא נפלו זה בגלל שהיה מאוד קל לגייס חוב ולגלגל אותו. העסקים כמובן מושפעים מהמשבר, אבל אחריו יהיה להם קשה להתרומם כי הם לא הרוממו לפני".
מה עם אי.די.בי?
"לקונצרן אי.די.בי. יש הרבה בעיות מובנות. זה כשל שנמשך. זה לא התחיל מהיום או מאתמול, יכול להיות שיצטרכו לעשות הסדר חוב, אבל זה לא קשור למשבר הנוכחי. כי הבעיה הייתה קיימת קודם".
הקורונה היא קטליזטור לחברות הבעיתיות?
"בשורה ארוכה של חברות שהשוק הסתכל עליהן בעין עקומה, אם הייתה הליכה לכיוון חיובי - אז המשבר הפך את היוצרות. אי.די.בי כנראה יצטרכו מבנה מחדש של החוב. המודל של אי.די.בי לא מוכיח את עצמו. לא בישראל.
"אני לא חושב שזה עניין אישי. זה לא מבנה שיש בו הגיון עסקי מסוים. בתור משקיע צריך להסתכל על ההיגיון העסקי של העסק. אי.די.בי. זה סתם בית עם שכנים משותפים".
אנחנו לקראת גל של הסדרי חוב?
"כשהדברים נובעים מאווירה משברית, יכול להיות שלכל הצדדים עדיף לשתות כוס מים ולחשוב מה צריך לעשות. צריך לשמור על קור רוח. זה לקח שצריך ללמוד מאירועים קודמים. הרבה פעמים, הפילים בחנויות חרסינה, לא הביאו ניהול טוב יותר לעסקים מהמנהלים הקודמים, זה רק היה עוד מאותו הדבר. צריך גם לראות מה הממשלה תעשה".
- 3.חנני 18/03/2020 12:09הגב לתגובה זוהבנקים ממשיכים לתת כספים אסטרונומים על גב הציבור חוצפה שאין כדוגמתה
- 2.אל תרחמו 18/03/2020 12:03הגב לתגובה זואלשטיין נמצא במצור - אבל אל תרחמו עליו ,היות שמזה זמן רב הוא מכניס את בעלי מניות המיעוט בדיסקונט השקעות למצור אכזרי
- 1.קשקש (ל"ת)בועז 18/03/2020 09:04הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
