אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

"הוסר החסם העיקרי בפני משק אנרגיית הרוח בישראל"

חברות האנרגיה המתחדשת המתינו זמן רב להודעה הבין משרדית על הגעת הסכם בנוגע לפתרונות הטכנולוגיים לחוות הרוח בישראל. מנכ"ל אנרג'יקס, אסא לווינגר מעריך שההסכם יאיץ פרויקטים נוספים במשק הרוח
ארז ליבנה | (8)

כדרכה של מדינתנו הקטנה, ולא שלא בלי צדק, לכל פרויקט תשתיתי, יש נגיעה והשקה לתחום הביטחוני. כך היה בימים של הנחת צינורות קצא"א והמוביל הארצי, עד לימינו אנו עם שותפויות הגז בים התיכון, עם נמל חיפה החדש ולאחרונה גם עם הפרויקטים להקמת חוות רוח בצפון.

 

מעבר לשיקולי המשק, הנזקק נואשות למנוע הצמיחה הזה של האנרגיות המתחדשות, השיקולים של משרד הביטחון גם הם ברורים. הסיבה הראשונה היא שחוות הרוח נמצאות באזור נפיץ מבחינה ביטחונית ויצריכו סוג של אמצעי הגנה עליהם. שנית, בשל גודלן העצום של טורבינות הרוח, יש חשש כי יפריעו בקונסטלציה כזו או אחרת לפעילות של צה"ל וחיל האוויר בצפון.

 

למרות שבמשרד הביטחון והאנרגיה מסרבים לדבר על ה"פתרונות הטכנולוגיים", ההערכות הן כי בדומה לפיתרון שנבדק מול נשרי הצפון, כלומר זיהוי באמצעות מכ"מ התקרבות של נשר שיביא לעצירת הטורבינות, כך גם במקרה של מטוסי חיל האוויר.

 

לכן, תארו לכם את רמת ההתרגשות בחברות היזמיות של אנרגיה מתחדשת הגדולות בישראל, לנוכח ההסכם שהושג בין משרד הביטחון, האנרגיה, האוצר ורשות החשמל, לתקצב ב-250 מיליון שקל את הפיתרונות הטכנולוגיים הנדרשים להפעלת חוות הרוח.

 

החסמים הורדו – ממתינים לממשלה

למה בעצם צריך אנרגיה מרוח? הרי יש אנרגיה בשפע מהשמש במדינה כמו ישראל. אז זהו השילוב שממקסם את היכולת להפיק אנרגיה - מאחר ולא תמיד יש שמש ולא תמיד יש רוח; אבל אנרגיה צריך תמיד.

פרויקטים של אנרגיית רוח, בעיקר בצפון, יהפכו לפרויקטים המרכזיים של אנרג'יקס ואנלייט בתחום הרוח בישראל. הפרויקט הנוכחי באר"ן צפוי להפיק הכנסות של 130 מיליון שקל בשנה - סכום גדול גם בשביל אנרג'יקס.

הבשורות המשמחות תפסו את אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס 1.17% – חברת הייזום לאנרגיה מתחדשת הגדולה בישראל, ששווי השוק שלה נאמד ב-4.4 מיליארד שקל – בבית עם שפעת קלה. זה לא הפריע לו לחגוג את ההסכם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה משמעות ההסכם בשבילכם?

"החוסר בהסכם תקע את הפרויקטים שלנו בצפון. את הפרויקטים של כולם. כרגע אנחנו ממתינים לאישור התוכנית שלנו בממשלה. כשלאחריה נעבור לקבלת להיתר בנייה שלא יכולנו לקבל בלי ההסכם הזה".

 

מה המשמעות לפרויקט אר"ן שלכם בצפון?

"לא יכולנו להתקדם בכלל בלי ההסכם הזה. עכשיו אני מאמין שכבר השנה נעלה על הקרקע וב-2021 החווה תחל לפעול".

 

ההסכם פותח לכם צוהר לפיתוח חוות נוספות?

"כן. בטח. אלה בשורות משמחות לכל התחום. החסם הרגולטורי המרכזי מאחורינו. עכשיו אנחנו חוזרים במלוא המרץ לפיתוח חוות נוספות".

 

לאן אתם מכוונים?

"כרגע נרצה לפתח בגליל, אבל גם נשמח אם יהיה עוד פוטנציאל בגולן".

 

האם אתה חושב שזה יעזור למדינה לעמוד ביעדים של משרד האנרגיה ל-2030?

"בהחלט. אני חושב שזה ישים. ההסכם מראה שהרגולטור מאוד רוצה לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות. עכשיו נוכל לנצל יותר טוב את משאב הרוח למען כולנו".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איימן 02/01/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
    היום במועצה אמרו שביטלו את התוכנית של הרוח אצל הדרוזים אבל היהודים לידנו ממשיכים למה
  • 7.
    דירה = קורת גג 02/01/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 6.
    יוסי 02/01/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    טורבינות רוחות לא יישימות בישראל וחבל לזרוק את הכסף בתחום הזה. אנרגיה חלופית מעשית יותר היא סולרית.
  • 5.
    חנוך 02/01/2020 09:34
    הגב לתגובה זו
    ולא באמת משתלמות כלכלית.
  • 4.
    "ולא שלא בלי צדק" (ל"ת)
    שלילה משולשת? 02/01/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טורבינות בייתיות!!! 01/01/2020 22:55
    הגב לתגובה זו
    יאללה. אם כבר אז כבר.
  • 2.
    נשמע טוב אני בפנים 01/01/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
    קדימה הסתער
  • 1.
    בלנרו 01/01/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להעריך?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.28%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח עולה 3.1%, מדד הבנקים יורד 1.4; ממדי הדגל יורדים עד 0.5%

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.52%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.1%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.5%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%