כדרכה של מדינתנו הקטנה, ולא שלא בלי צדק, לכל פרויקט תשתיתי, יש נגיעה והשקה לתחום הביטחוני. כך היה בימים של הנחת צינורות קצא"א והמוביל הארצי, עד לימינו אנו עם שותפויות הגז בים התיכון, עם נמל חיפה החדש ולאחרונה גם עם הפרויקטים להקמת חוות רוח בצפון.

מעבר לשיקולי המשק, הנזקק נואשות למנוע הצמיחה הזה של האנרגיות המתחדשות, השיקולים של משרד הביטחון גם הם ברורים. הסיבה הראשונה היא שחוות הרוח נמצאות באזור נפיץ מבחינה ביטחונית ויצריכו סוג של אמצעי הגנה עליהם. שנית, בשל גודלן העצום של טורבינות הרוח, יש חשש כי יפריעו בקונסטלציה כזו או אחרת לפעילות של צה"ל וחיל האוויר בצפון.

למרות שבמשרד הביטחון והאנרגיה מסרבים לדבר על ה"פתרונות הטכנולוגיים", ההערכות הן כי בדומה לפיתרון שנבדק מול נשרי הצפון, כלומר זיהוי באמצעות מכ"מ התקרבות של נשר שיביא לעצירת הטורבינות, כך גם במקרה של מטוסי חיל האוויר.

לכן, תארו לכם את רמת ההתרגשות בחברות היזמיות של אנרגיה מתחדשת הגדולות בישראל, לנוכח ההסכם שהושג בין משרד הביטחון, האנרגיה, האוצר ורשות החשמל, לתקצב ב-250 מיליון שקל את הפיתרונות הטכנולוגיים הנדרשים להפעלת חוות הרוח.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החסמים הורדו – ממתינים לממשלה

למה בעצם צריך אנרגיה מרוח? הרי יש אנרגיה בשפע מהשמש במדינה כמו ישראל. אז זהו השילוב שממקסם את היכולת להפיק אנרגיה - מאחר ולא תמיד יש שמש ולא תמיד יש רוח; אבל אנרגיה צריך תמיד.

פרויקטים של אנרגיית רוח, בעיקר בצפון, יהפכו לפרויקטים המרכזיים של אנרג'יקס ואנלייט בתחום הרוח בישראל. הפרויקט הנוכחי באר"ן צפוי להפיק הכנסות של 130 מיליון שקל בשנה - סכום גדול גם בשביל אנרג'יקס.

הבשורות המשמחות תפסו את אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס 4.64% – חברת הייזום לאנרגיה מתחדשת הגדולה בישראל, ששווי השוק שלה נאמד ב-4.4 מיליארד שקל – בבית עם שפעת קלה. זה לא הפריע לו לחגוג את ההסכם.

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

מה משמעות ההסכם בשבילכם?

"החוסר בהסכם תקע את הפרויקטים שלנו בצפון. את הפרויקטים של כולם. כרגע אנחנו ממתינים לאישור התוכנית שלנו בממשלה. כשלאחריה נעבור לקבלת להיתר בנייה שלא יכולנו לקבל בלי ההסכם הזה".

מה המשמעות לפרויקט אר"ן שלכם בצפון?

"לא יכולנו להתקדם בכלל בלי ההסכם הזה. עכשיו אני מאמין שכבר השנה נעלה על הקרקע וב-2021 החווה תחל לפעול".

ההסכם פותח לכם צוהר לפיתוח חוות נוספות?

"כן. בטח. אלה בשורות משמחות לכל התחום. החסם הרגולטורי המרכזי מאחורינו. עכשיו אנחנו חוזרים במלוא המרץ לפיתוח חוות נוספות".

לאן אתם מכוונים?

"כרגע נרצה לפתח בגליל, אבל גם נשמח אם יהיה עוד פוטנציאל בגולן".

האם אתה חושב שזה יעזור למדינה לעמוד ביעדים של משרד האנרגיה ל-2030?

"בהחלט. אני חושב שזה ישים. ההסכם מראה שהרגולטור מאוד רוצה לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות. עכשיו נוכל לנצל יותר טוב את משאב הרוח למען כולנו".