הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
פרויקט רוח של אנלייט בקרואטיה
צילום: אנלייט אנרגיה מתחדשת

בשורה ירוקה: מאות טורבינות רוח יוקמו בצפון ב-250 מליון שקל

משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר ורשות החשמל, חתמו על הסכם מסגרת שיאפשר לשמור על צרכי הביטחון ולפתח את מקורות אנרגיית הרוח לאחר שנים של דחייה
ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה אנרגיה מתחדשת שוק ההון

בחברות אנרגיה המתחדשת יכולים להיות מרוצים. אחרי שנים של ציפייה, היום הודיעו משרדי הממשלה ורשות החשמל על הגעה להסכם מסגרת, שיאפשר להקים מאות טורבינות רוח בצפון, בהיקף של 250 מיליון שקל.

 

אנלייט אנרגיה 1.56% אנרג'יקס 0.47%

בהמשך לאישור שנתן קבינט הדיור, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אודי אדם, מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, יו"ר רשות החשמל אסף אילת וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר רשף, חתמו אתמול על ההסכם למימון ופיתוח פתרון טכנולוגי.

 

לטענת המשרדים, "מדובר בצעד הכרחי וחיוני לקידום תחום אנרגיית הרוח בארץ". פיתוח הפתרון הטכנולוגי ימומן במשותף על ידי משרדי האוצר, האנרגיה והביטחון. ההסכם יאפשר לקדם מספר פרויקטים בצפון, הנמצאים בשלבי תכנון ואת הוצאתם לפועל בשנים הקרובות.

ההסכם מצוין לחברות האנרגיה המתחדשת

מדובר בחדשות מצוינות לאנלייט ואנרג'יקס. רק בדוח הרבעוני האחרון של אנלייט, הם הודיעו כי חוות רוח בראשית, הצפויה לייצר 189MW, ממתינה ל"השגת הסכמה עם משרד הביטחון לתקצוב פתרון טכנולוגי". זאת לאחר שכבר נתקבל האישור לתוכנית מקבינט הדיור.

גם אנרג'יקס, שיוזמת את פרויקט אר"ן, שנאמד בהספק ייצור מותקן של עד 120MW, ושיכלול 25 טורבינות, המתין לאישור המיוחל של משרד הביטחון. הקמתו של הפרויקט מוערכת בכ-600 מיליון שקלים והיקף הכנסותיו השנתיות נאמדות בעד 130 מיליון שקל.

 

המשמעות היא שאישור זה יוכל להאיץ את הקמתן של חוות הרוח בישראל.

"איזון נכון בין צרכי הביטחון לצרכי משק האנרגיה"

ההסכם מהווה נדבך בדרך להשגת היעדים שקבע שר האנרגיה, יובל שטייניץ, לקראת 2030. לאחרונה הודיעו במשרד האנרגיה כי הכוונה היא להעלות את שיעור החשמל המיוצר מאנרגיה ירוקה מ-17% ל-30%.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אודי אדם: "משרד הביטחון רואה חשיבות רבה בקידום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. מתוך ראייה מאפשרת, השקענו משאבים רבים בקידום ההסכם ויחד עם צה"ל הסכמנו לקחת סיכונים מחושבים, כדי לאפשר את מימושו. המענה הטכנולוגי שגיבשנו יוצר את האיזון הנכון בין צרכי הביטחון לצרכי משק האנרגיה והגנת הסביבה. אנו מברכים על ההסכם ונפעל ליישומו".

 

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "משרד האנרגיה פועל בכל האמצעים על מנת לקדם את האנרגיות המתחדשות בישראל. קידום אנרגיות מתחדשות דורש התמודדות עם אתגרים רבים ובניהם בטחונים, כלכליים ותכנוניים. ההסכם שנחתם מסיר מהשולחן את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני ענף זה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    WymSkPhN 09/04/2024 03:31
    הגב לתגובה זו
    1
  • 6.
    נזק עצום לטבע, לתיירות ולכלכלה. (ל"ת)
    מדובר פה 01/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הירוק 01/01/2020 18:28
    הגב לתגובה זו
    משתמשים במושג הזה כדי להסתיר שיקולים כלכליים נטו. גם האנשים וגם בעלי החיים יסבלו מזה
  • 4.
    Dar 01/01/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    So now it's Israel's turn to kill those magnificent birds! And all, in the name of a Hoax perpetrated by politicians and foolish media
  • 3.
    YL 01/01/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    זה מיזם ש חברת החשמל חייבת להכנס שותפה. אבל....כנראה המנכל רון טל חושש להרגיז את תשובה וחבורתו שלא לדבר על חוסר נסיונו ל הוזלת רצינית ב מחיר הגז
  • 2.
    בואו נראה איך תושבי המקום יתנגדו ומה יעשו ארגוני השמאל? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 01/01/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג'ק 01/01/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    לקח שנים ולבסוף האמת מנצחת . עתידנו באנרגיה ירוקה ובעיקר בסולארית . את הגז לייעד לייצוא .
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן