דוד ברודט: "ריבית שלילית לאורך זמן תיצור בועות בשווקי המניות והנדל"ן"
"תנאי הרקע המאקרו-כלכליים ובמיוחד שער ריבית ריאלי שלילי מתמשך, עלול ליצור "בועות בשווקי הנכסים, המניות והנדל"ן", כך הזהיר היום יו"ר בנק לאומי דוד ברודט במסגרת מסיבת העיתונאים השנתית שערך הבנק.
"בטווח הקצר, המדיניות הכלכלית והמוניטארית מנווטת את המשק במשעול צר מאד למציאת האיזון המתאים בין החוזק של השקל ובין תופעות ההאטה ומחירי הדיור העולים. בטווח הבינוני והארוך, "ההתמכרות" לשער ריבית ריאלי שלילי, למשך תקופה ארוכה, עלול ליצור קושי בעיצוב מדיניות כלכלית בעתיד".
ברודט פירט במסיבת העיתונאים על חוסר הסימטריה באווירה הציבורית בין תהליך של הפחתת ריבית לבין תהליך של העלאת ריבית. "כאשר ייווצרו תנאים שבהם תידרש עלייה בשער הריבית במשק, יהיה קושי לעסקים ולמשקי הבית, שהתרגלו לשער הריבית הנמוך, להתאים עצמם לשער הריבית המתחייב שעלול ליצור לחצים ציבוריים ואף פוליטיים אל מול מהלכים אלו".
בנק לאומי שפרסם היום תוצאותיו הכספיות רשם בשנת 2013 רווח נקי של 1.95 מיליארד שקל. הבנק השיג תשואה להון של 7.6%. בבנק מציינים כי בנטרול ההפסדים שנרשמו מההשקעה בחברה לישראל הייתה מגיעה התשואה להון לרמה הקרובה ל-9%.
מנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח אשר דיברה לאחר ברודט התייחסה בדבריה לחוסר השקט הרגולטורי. רוסק עמינח שרטטה תמונת מצב של חוסר שקט פיננסי מאז 2008 ועד היום. חוסר שקט שהחל במשבר הסאב-פריים, משבר האירו, הצמיחה הפוחתת בעולם, חוסר שקט פוליטי. לדבריה כל אלו גורמים לאי שקט רגולטורי.
רוסק עמינח התייחסה הדגימה זאת באמצעות תנועת מלקחיים אשר מצד אחד מקטינה את ההכנסות של הבנקים (מעמלות, מריבית ועוד) וכאשר מנגד מחייבים את הבנק להגדיל את ההוצאות (טכנולוגיה, שיפור יחס הלימות ההון ועוד).
בניסיון לשפר את הרווחיות של הבנק, בלאומי מתכננים גם בשנה הקרובה להאיץ את תוכנית ההתייעלות כך שעד שעד סוף 2014 יפרשו עוד 300 עובדים של הבנק (סה"כ 1,000 עובדים מאז החלה תוכנית ההתייעלות).
- 5.יוני 01/04/2014 10:20הגב לתגובה זואפשר גם לנצל את הרבית לטובתינו לדוגמא במזרחי טפחות יש פיקדון ליצ'י עם ריבית שהולכת ועולה לאחר שנתיים לתקופה של חמש שנים הפקדה
- 4.שגיא 31/03/2014 14:48הגב לתגובה זוהתמכרות לריבית אפס בומרג שגורם לבועות להתנפח גם בבורסה וגם בנדלן.
- 3.גם בורסה רק עולה נצר בועה (ל"ת)tch 31/03/2014 13:52הגב לתגובה זו
- 2.התמכרות למשכורות 31/03/2014 13:39הגב לתגובה זומה עוד שבמקרים רבים הן ניתנות למקושרים ולא למוכשרים. אז עדיף שלא תחפש כותרות ותשתוק.
- 1.סמי וסוסו 31/03/2014 13:34הגב לתגובה זוזו לא בועה אלא אם כל הבועות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
