נירה שמיר מדיסקונט: "נתוני סחר החוץ מצטרפים לאינדיקאטורים נוספים המצביעים על המשך שיפור בכלכלה"

לאחר פרסום נתוני הלמ"ס כותבת היום הכלכלנית הראשית של דיסקונט, נירה שמיר, כי "השקל החזק פוגע בכושר התחרות של התעשייה"
יוסי פינק | (3)

נתוני סחר החוץ של ישראל פורסמו השבוע ע"י הלמ"ס ומהם עולה כי בחודשים ינואר-פברואר נרשמה עלייה של 2% ביצוא הסחורות אל מול התקופה המקביל אשתקד. אל מול החודש הממוצע של שנת 2013, מדובר בגידול של 7%. נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בדיסקונט, כותבת היום כי "נתוני סחר החוץ מצטרפים לאינדיקאטורים נוספים המצביעים על המשך שיפור בכלכלה המקומית".

לדבריה של שמיר, "הגידול האמור, משקף בעיקר גידול ביצוא התרופות וביצוא כימיקלים, שני ענפים המשתייכים לענפי הטכנולוגיה העלית והמעורבת עלית (המהווים מעל ל-80% מהיצוא התעשייתי). עם זאת, גם בענפי הטכנולוגיה המסורתית (טכסטיל, מזון, תכשיטים וכו') מסתמנת מגמת גידול"

שמיר מוסיפה כי "ללא ספק השקל החזק פוגע בכושר התחרות של התעשייה הישראלית, ומקשה על אוכלוסייה רחבה של מפעלים להרחיב את היצוא. אותם מפעלים, שעל אף זאת מצליחים להתחרות בשוקי חו"ל, הינם אלו שנהנים משולי רווח גבוהים או מייצאים מוצרים ייחודיים, או לחלופין ביצעו מהלכי התייעלות משמעותיים. מגמת השיפור ביצוא עקבית, עם המשך ההתאוששות בכלכלה העולמית ובפרט במדינות המפותחות, המהוות יעד עיקרי עבור היצוא הישראלי. מגמה זאת, צפויה, להערכתנו, להימשך. "

לסיום כותבת שמיר כי "נתוני סחר החוץ, מאוששים עוד יותר את התחושה, כי הכלכלה הכלכלית המקומית נמצאת במסלול חיובי של התאוששות. נזכיר כי, להערכתנו, שיעור הצמיחה בשנת 2014 יעמוד על 3.3%, בדומה ל-2013, אולם תרומת הגז השנה תהיה נמוכה יותר (כ-0.4%), כך שבפועל מדובר בהאצה בצמיחה. הצמיחה תובל השנה, על ידי המשך התאוששות היצוא (נתוני היצוא בחודשים האחרונים מחזקים הערכה זו) וגידול בהשקעות בנכסים קבועים, לצד התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה את שמיר לא רוצה לעבוד איתי ? (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 13/03/2014 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המצב הכלכלי לא טוב (ל"ת)
    ירון 13/03/2014 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כוזרי 12/03/2014 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין לאף מילה שלה שתלך להתגייר
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.