נירה שמיר מדיסקונט: "נתוני סחר החוץ מצטרפים לאינדיקאטורים נוספים המצביעים על המשך שיפור בכלכלה"

לאחר פרסום נתוני הלמ"ס כותבת היום הכלכלנית הראשית של דיסקונט, נירה שמיר, כי "השקל החזק פוגע בכושר התחרות של התעשייה"
יוסי פינק | (3)

נתוני סחר החוץ של ישראל פורסמו השבוע ע"י הלמ"ס ומהם עולה כי בחודשים ינואר-פברואר נרשמה עלייה של 2% ביצוא הסחורות אל מול התקופה המקביל אשתקד. אל מול החודש הממוצע של שנת 2013, מדובר בגידול של 7%. נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בדיסקונט, כותבת היום כי "נתוני סחר החוץ מצטרפים לאינדיקאטורים נוספים המצביעים על המשך שיפור בכלכלה המקומית".

לדבריה של שמיר, "הגידול האמור, משקף בעיקר גידול ביצוא התרופות וביצוא כימיקלים, שני ענפים המשתייכים לענפי הטכנולוגיה העלית והמעורבת עלית (המהווים מעל ל-80% מהיצוא התעשייתי). עם זאת, גם בענפי הטכנולוגיה המסורתית (טכסטיל, מזון, תכשיטים וכו') מסתמנת מגמת גידול"

שמיר מוסיפה כי "ללא ספק השקל החזק פוגע בכושר התחרות של התעשייה הישראלית, ומקשה על אוכלוסייה רחבה של מפעלים להרחיב את היצוא. אותם מפעלים, שעל אף זאת מצליחים להתחרות בשוקי חו"ל, הינם אלו שנהנים משולי רווח גבוהים או מייצאים מוצרים ייחודיים, או לחלופין ביצעו מהלכי התייעלות משמעותיים. מגמת השיפור ביצוא עקבית, עם המשך ההתאוששות בכלכלה העולמית ובפרט במדינות המפותחות, המהוות יעד עיקרי עבור היצוא הישראלי. מגמה זאת, צפויה, להערכתנו, להימשך. "

לסיום כותבת שמיר כי "נתוני סחר החוץ, מאוששים עוד יותר את התחושה, כי הכלכלה הכלכלית המקומית נמצאת במסלול חיובי של התאוששות. נזכיר כי, להערכתנו, שיעור הצמיחה בשנת 2014 יעמוד על 3.3%, בדומה ל-2013, אולם תרומת הגז השנה תהיה נמוכה יותר (כ-0.4%), כך שבפועל מדובר בהאצה בצמיחה. הצמיחה תובל השנה, על ידי המשך התאוששות היצוא (נתוני היצוא בחודשים האחרונים מחזקים הערכה זו) וגידול בהשקעות בנכסים קבועים, לצד התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה את שמיר לא רוצה לעבוד איתי ? (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 13/03/2014 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המצב הכלכלי לא טוב (ל"ת)
    ירון 13/03/2014 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כוזרי 12/03/2014 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין לאף מילה שלה שתלך להתגייר
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים עולים 0.6%, חברות הביטוח יורדות 0.3%; המדדים במגמה חיובית מתונה

מערכת ביזפורטל |

אחרי ירידות חדות אתמול של עד 2% הבורסה מתנהלת במגמה חיובית מתונה כשהמדדים מטפסים עד 0.2%. ת"א 35 עולה 0.2%, בעוד ת"א 90 מוסיף כ-0.1%.

בסקטורים האחרים, התמונה מעורבת - הבנקים מוסיפים 0.6%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן יציב על האפס ות"א נפט וגז מוסיף 0.8%.

שאלת "מיליון השקל" היא האם השוק נרגע מהפאניקה של אתמול? או שזהו רק "ספייק" הפתיחה כשבשעות הקרובות המגמה תתהפך, תופעה שאנחנו מכירים מקרוב בימים האחרונים - טיפוס מתון בשעות הבוקר והיפוך מגמה בשעת צהריים. 

אתמול נרשם שיא במחזור המסחר שהגיע ל-4.2 מיליארד שקל, מחזור שעקף גם את הימים הפעלתניים ביותר שראינו באוגוסט וסימן על המעורבות הגדולה של השחקנים בשוק ומימושים גדולים. הבוקר המחזור גבוה באופן יחסי לשעתיים הראשונות ועומד על כ-700 מיליון שקל דבר שגם מסמן את קרב הורדות הידיים שמתנהל ברגעים אלה. את המחזורים הגדולים מרכזות אלביט מערכות -0.93%  , לאומי 0.81%  ופועלים 0.52%  עם מחזורים של כ-28 מיליון שקל בממוצע.

 

אתמול הפד' הוריד ריבית באחת מהפגישות המתוקשרות של השנתיים האחרונות (להרחבה - הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?). הורדה ראשונה אחרי תשעה חודשים שמסמנת מצד אחד התחלה של 'פיבוט' במדיניות הבנק המרכזי אבל כזאת שמגיעה עם מסרים סותרים מצד היו"ר פאוול שמסגר את הורדת הריבית ככזאת שבוצעה כדי לנהל סיכונים מול קפאון בשוק עבודה. וול סטריט סיימה אתמול את המסחר במגמה מעורבת כשהמשקיעים מצד אחד שמחו לראות את הציפיה מתממשת אבל העתיד נשאר בהרבה סימני שאלה כשממוצע ההצבעות של חברי הועדה הפתוחה מכוון ל-2 הפחתות נוספות עד לסוף השנה - אבל בינתיים החוזים על וול סטריט חוזרים לטפס עד 0.6% כשהאופטימיות חוזרת אל השוק - האם הסנטימנט מעבר לים ישפיע גם עלינו?

אז חשוב לומר שאנחנו בסביבה אחרת. אנחנו במלחמה שמתארכת ובתקציב שנפרץ כבר 3 פעמים כדי לתדלק את המערכה. האינפלציה אצלינו מתכנסת לכיוון הטווח העליון של יעד בנק ישראל אבל הנגיד - למרות שהקולגה מוושינגטון נותן לו את "האישור" - סביר להניח שירצה להמתין עוד קצת עם הורדת הריבית כאן בארץ.   



זה היום האחרון של השבוע, שבוע המסחר המלא שיהיה איתנו לתקופה הקרובה כשבעונת החגים אליה אנחנו נכנסים, ובקביעות של השנה כשהחגים חלים באמצע השבוע, יהיו שבועות מסחר קצרים לצד חצאי ימי מסחר בימי "חול המועד". אפשר כבר לסכם את השבוע הזה כשבוע של ירידות. ירידות שהתעצמו בגלל נאום נתניהו והחשש מבידוד מול אירופה. המצב יכול להשתנות מהר, אבל בהגדרה אנחנו שוק מסוכן יחסית והתמחור בו אולי לא גבוה מאוד, אבל הוא "מלא" ואפילו יותר ממלא. זאת קרקע נוחה למימושים וירידות, אם כי צריך לזכור שהגופים המוסדיים "עשירים" בכסף שנכנס אליהם מדי חודש והם מזרימים אותו לשוק ויוצרים ביקושים.