אפריקה עברה לרווח של 43 מיליון שקל; אברהם נובוגרוצקי: "החוב סולו מעיק"
שערוכי נדל"ן של פרויקטים שונים באירופה סידרו לאפריקה, שבשליטת לב לבייב, את השורה התחתונה - רווח של 43 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה (לעומת הפסד של 181 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד). בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם הפסד של 78 מיליון שקל - צמצום משמעותי לעומת 896 מיליון שקל התקופה המקבילה אשתקד.
אפריקה ישראל שולטת באפריקה נכסים, דניה סיבוס, אפריקה תעשיות ואפי פיתוח, ועוסקת במלונאות. אפריקה מדווחת ששווי נכסי הנדל"ן שלה בעולם זינק ל-17.9 מיליארד שקל. התפוסה בפרויקט הדגל של החברה, קניון אפימול במוסקבה, הגיעה ל-85%.
נובוגרוצקי: "הזדמנויות הצמיחה טמונות בפרויקטים שאנו מפתחים"
אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה ישראל: "אנו מסכמים רבעון טוב אשר בא לידי ביטוי בתוצאות טובות בכל החברות הבנות. אנו ממשיכים להתקדם בייזום ופיתוח פרויקטים נבחרים ברוסיה, מזרח אירופה וישראל, אשר יהוו את מנועי הצמיחה העתידיים של הקבוצה עם השלמתם ויתרמו להשבחת ערכה, תוך הגדלת תזרים המזומנים שיעמוד לרשותה בשנים הקרובות. הזדמנויות הצמיחה המשמעותיות טמונות בפרויקטים אותם החברה מפתחת שמשקפים את הפוטנציאל הגדול הטמון בפעילותה".
לאחרונה
- אפריקה ישראל מגורים: ההכנסות יורדות, הרווח קופץ בזכות שערוכי נדל"ן והדיור להשכרה מתחזק
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-10% הרווח נותר יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלת מו"מ למכירת פרויקט 'אוזרקובסקיה 3' ברוסיה
אברהם נובוגרוצקי (נובו), אמר ל-Bizportal כי "החוב סולו מעיק ואנו רוצים שהחברות הבנות יתנו תוצאות טובות יותר, אך גם נצטרך למכור חלק מהנכסים שלנו. אני אשמח שכל רבעון יהיה כזה". אפריקה מנהלת מו"מ למכירת פרויקט 'אוזרקובסקיה 3' במוסקבה.
- 8.ביזפורטל 43 ובגלובס 149 (ל"ת)אפריקה 28/11/2013 13:50הגב לתגובה זו
- 7.דוד 28/11/2013 13:05הגב לתגובה זולמה לא שמעים עים 10אמרים שהבורסה צריך לאשפז אותה אז צריך לקחת אותה למיון שם יציבו אותה במצב הי לא יכולה לעבוד
- 6.לוטי 28/11/2013 12:33הגב לתגובה זוהאמת הכל משחקים חשבונאים
- 5.אבי 28/11/2013 12:29הגב לתגובה זוולא זזה זה אומר שהי צריך להשפז את הבורסה
- 4.צריך חברת קדישה לבורסה (ל"ת)אבי 28/11/2013 12:28הגב לתגובה זו
- 3.אבי 28/11/2013 12:27הגב לתגובה זוהבורסה מתה אפו כול מנהלים של הבורסה לא חבל על הכסף של העובדים שבורסה מתה אין הקשן לא קונים ולא מכרים הברסה בסי
- 2.אריה 28/11/2013 12:14הגב לתגובה זושערכו נכסים במרות מיליונים ועברו לרווח. בואו נראה אותם משלמים את החובות שלהם...
- 1.שערוכים זה לא נזילות ידידי... (ל"ת)דודי 28/11/2013 12:11הגב לתגובה זו
- אורי 28/11/2013 12:53הגב לתגובה זועכשיו הרווחים הם השערוכים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
ועדיין למרות ששני בכירים בהשקעות סבורים כך, ולמרות שבאמת יכול להיות שהמניות יתאוששו או יתייצבו, אם הם חושבים שהמניות בערכים מלאים-גבוהים, למה להיות בהם, גם אחרי הירידה? גם אם זה לא יקרה השבוע - בשבוע האחרון של השנה, ההתכנסות לערך הכלכלי תהיה בהמשך. יכול להיות שחברות הביטוח ידעו להגדיל רווחים ממקורות נוספים - אשראי ועוד, אבל על פניו זה יהיה אתגר גדול להצדיק את התמחור הנוכחי.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
