אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק: עליה של 28% ברווח - 29 מיליון שקל

קמעונאית הדיסקאונט סיימה את הרבעון עם עליה של כ-21% בהכנסות שעמדו על כ-272 מיליון שקל, בין היתר הודות לעיתוי של חגי תשרי ולפתיחת סניפים חדשים; ה–EBITDA המתואם עלה בכ-18% והסתכם בכ-47 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (4)

רשת מקס סטוק מקס סטוק -0.22%  הציגה ברבעון האחרון עליה של כ-21% בהכנסות שעמדו על כ-272 מיליון שקל, בין היתר הודות לעיתוי של חגי תשרי ולפתיחת סניפים חדשים. בשורה התחתונה רשמה החברה עליה של כ-28% ברווח נקי הודות לשיפור בשיעור הרווח התפעולי במהלך הרבעון. 


ההכנסות של מקס סטוק ברבעון הרביעי עמדו על כ-328 מיליון שקל, עליה של כ-21% בהשוואה לכ-272 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כמחצית מהצמיחה בהכנסות נבעה מעלייה של כ-12.6% במכירות בחנויות זהות בעיקר כתוצאה מגידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים ומגידול במכר העונתי, וכמחצית מהצמיחה בהכנסות נבעה מפתיחת סניפים חדשים. הצמיחה במכר חנויות זהות ברבעון הרביעי הושפעה גם לטובה מהעיתוי של חגי תשרי שחלו השנה ברבעון הרביעי, בעוד שבשנת 2023 הם חלו ברבעון השלישי, וכן מהשפעת הסגירה הזמנית של סניפי הרשת בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל לצד עבודה בשעות מצומצמות במהלך חודש אוקטובר 2023.



בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון עמד על כ-29 מיליון שקל, גידול של כ-28% בהשוואה לרווח נקי של כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. העלייה ברווח הנקי נבעה מהגידול בהיקפי הפעילות, לצד שיפור ביעילות התפעולית למרות ההכרה בהוצאות אחרות, בעלות אופי חד-פעמי, בסך של כ-1.2 מיליון שקל בגין סיום הפעילות בפורטוגל.


ה–EBITDA המתואם הסתכם בכ-47 מיליון שקל, עליה של כ-18% בהשוואה לכ-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.



הרווח הגולמי עלה בכ-18% והסתכם בכ-137 מיליון שקל (41.9% מההכנסות), בהשוואה לכ-117 מיליון שקל (42.8% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נבעה מעלייה בהוצאות הלוגיסטיות כתוצאה מהפעלת המרכז הלוגיסטי החדש בקיבוץ שומריה במקביל להפעלת המרלו"גים הקיימים.


הרווח התפעולי עלה בכ-25% ועמד על כ-46 מיליון שקל (13.9% מההכנסות), בהשוואה לכ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (13.4% מההכנסות). העלייה ברווח התפעולי נבעה מהגידול בהיקפי הפעילות, שקוזז בחלקו על ידי גידול בהוצאות מכירה ושיווק והנהלה וכלליות, על אף ששיעורן מהמכר היה נמוך יותר. בחברה מציינים כי הרווחיות התפעולית, בנטרול הוצאות אחרות חד-פעמיות המיוחסות לסיום פעילות החברה בפורטוגל, עמדה על שיעור גבוה יותר של כ-14.3% מההכנסות.


אורי מקס, מייסד ומנכ"ל מקס סטוק: "הרבעון הרביעי הוא סיום עוצמתי לשנה מצוינת, שבה הצגנו מכירות שיא לצד צמיחה דו ספרתית חזקה בכל מדדי הרווח. תוצאות אלה משקפות את המשך הגידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים, לצד ישום עיקבי של הרחבת הפריסה של הרשת. אנו ממשיכים להיות ממוקדים במתן ערך יוצא דופן לכלל לקוחותנו, וסבורים כי אסטרטגיה זו תתמוך בהמשך התפתחות החברה גם בתנאי שוק משתנים. בנוסף, ביוני 2024 השקנו את המרלו"ג החדש בקיבוץ שומריה, מהלך שצפוי לתרום בעתיד לשיפור היעילות התפעולית של החברה ולתמוך באסטרטגית הצמיחה בישראל."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 29/03/2025 22:28
    הגב לתגובה זו
    מוצרים מעולים במחירים מעולים
  • 3.
    בוגי 19/03/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    המניה בחסר והם עולים בורסה עקומה
  • 2.
    בועה (ל"ת)
    סוחר X 19/03/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנייה הגיעה לשווי מנופח (ל"ת)
    דניאל 19/03/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.