הרבה מים זרמו בברזים מאז "קל לרצות יותר" של ויזה כאל. המותג עשה דרך ארוכה ממותג של "החיים הטובים'" - למותג שמדבר על חסכנות וצרכנות חכמה. השאלה מה יותר נכון אינה רלוונטית היות שמותג פיננסי חייב להיות ססמוגרף התקופה הסוציו-כלכלית בה הוא חי כדי להמשיך להציע הצעת מכר רלוונטית לשוק.

במקרה של כרטיסי אשראי, בתקופות של שפע ושגשוג מתבקש לתת לכרטיס האשראי תפקיד שמאפשר לצרכן להרים את סטנדרט החיים. הזירה היא זירת הנהנתנות. התחרות היא על מי יודע לבלות טוב יותר, מי יודע לקנות יותר ובמלים אחרות - מי יודע למצות את חייו.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

בעידן כזה אפשר לראות מותגים כמו ישראכרט שרוצה לקחת בעלות על מושג התרבות, הבילוי והנופש; דיינרס שמוחל לאנשים בגן עדן על כל החטאים שלהם כי הוא מעודד חטאים ונהנתנות; וכמובן אמריקן אקספרס שבאותה תקופה מציע לך לקבל יחס של מלכים לא חשוב כמה מוזנח ועם ראסטות מצאת את עצמך על מפתנו של מלון 5 כוכבים אקזוטי במזרח הרחוק. באותו עידן, כאל מעודד אותנו לרצות יותר ואילו לאומי קארד ממצב עצמו שונה בכך שהוא מציע השקפת עולם יותר שפויה, שקולה ונבונה באמצעות הקונספציה של "בחיים האמיתיים יותר חכם לאומי קארד".

בעידן הנוכחי שבו תנובה עוברת מפרסומות עתירות הפקה לפרסומות דלות תקציב, עידן שבו המחאה החברתית מבעבעת מחדש, זה הפך להיות politically incorrect להציע חיי תענוגות.

הסרט החדש של כאל 365 מציע ברמת המסר הקונקרטי, מועדון הטבות המורכב מכמה מועדונים המורכבים מכמה רשתות - מהלך שראינו רבים כמותו ועוד נראה. מה שמיוחד - זה האסטרטגיה שלקחה את השימוש במילה "קל" למקום יצירתי ושונה, מחיי מותרות לחיי הנחות.

במקום להישאר בקלישאה המתיישנת של "קל לרצות יותר", אנו עדים לסיפור המאצ'ו הישראלי שלא רק מפחד לצאת פראייר, אלא רוצה להאמין שהוא זה שמסובב את העולם על האצבע הקטנה שלו, ושהכריזמה הגברית שלו ממיסה נשים ומכניעה גברים, במיוחד אם הם מוכרים בחנויות.

הפיתוי לייצר פה אסטרטגיה שחוקה היה גדול: לספר סיפור על גבר שמסתובב ברשתות ומקבל יחס מועדף בזכות כאל 365 שהוא שולף מארנקו. אבל סיבוב קטנטן עשה את כל ההבדל. הסיפור הוא על גיבור שחושב שהוא משיג הנחות בזכות אישיותו וגבריותו. אשתו היא היחידה שיודעת שמדובר בכוחו של כרטיס האשראי ומגוננת על הגבר הפגיע שלה מאחורי גבו.

הגיבור שלנו בודק, אגב מסע הקניות, עד כמה יצליח לכופף את המוכרים כדי לקבל עוד קווץ' קטן של הנחה בזכות קסמו. אשתו, שניכר כי היא מודעת לבעיה, מנופפת מאחורי גבו עם הכרטיס החדש ויוצרת קשר עין עם המוכרים שמבינים שמדובר במקרה חינוכי עדין... היות שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חכמה, גם במקרה שלנו היא מצליחה לפלס לו את דרכו לאשליה שהוא שולט בעניינים, ולצופה בבית היא קורצת אגב אנחת "לא קל" המסגירה את המסע הכבד שהיא סוחבת.

הפרסומת מצליחה למצב את ההנחות שמשיג כאל 365 כמשמעותיות בכך שהן שקולות כנגד כבודו העצמי של המאצ'ו. ככל שהוא חושב שמדובר בהישגיו האישיים - אנו מבינים שההטבה דרמטית. הסיפור על כרטיס שמאיים, בטווח הרחוק, על גבריותו של הקומבינאטור עושה טוב לכאל 365 ומותיר אותנו עם טעם של עוד. לאן זה יגיע? האם ייכחד בעתיד הגבר שמשיג הנחות?