חברת פרסמה דו"ח מיוחד בנושא פעילות הסייבר האיראנית לאחר מתקפת החמאס. המחקר שלה מציג נתונים בנושא המעורבות האיראנית במתקפות סייבר ותודעה בישראל ובעולם בשירות חמאס.

לפי הדוח, במתקפות איראניות מאז ה-7.10 נראה שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות, כולל לראשונה שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות ברחבי העולם; זאת במטרה לערער את היציבות בישראל ואת התמיכה הבינלאומית, ולייצר הפחדה.

עוד נכתב, כי המטרות הללו חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון. בין השאר, ניתן לראות עלייה של כמעט פי 2 במתקפות הסייבר וההשפעה על ישראל בשבועות שאחרי המלחמה, עלייה של 30% בצריכת תעמולה איראנית במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בישראל ובהן בארצות הברית. בנוסף, לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות הסייבר של איראן ובין החמאס ביום המתקפה על ישראל.

בשבוע הראשון של המלחמה הייתה עלייה של 42% בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זה בעקבות עלייה במתקפות השפעה איראניות ובפרסום כתבות ופרסומים במגוון פלטפורמות רחב. עלייה זאת הורגשה בעיקר במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בארצות הברית ובישראל.

• איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
• מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוח הורכב על ידי יותר מ-8,000 מומחי סייבר, חוקרים ואנליסטים ברמה עולמית המנתחים 65 טריליון אותות מדי יום על מנת לגלות איומים ולספק תובנות עדכניות ורלוונטיות. הוא מכסה קשת רחבה של איומים, כולל גופי האיום המרכזיים והתשתית שמאפשרת אותם, כמו גם את הכלים והטכניקות שבהן הם משתמשים. בין מטרות גוף המודיעין הסייבר של מיקרוסופט – שיתוף מידע על מנת לסייע בצמצו או מניעה של מתקפות סייבר ברמה הגלובלית.

בין הדוגמאות שמופיעות בדו"ח – בתחילת דצמבר איראן עצרה סטרימינג של משדר טלוויזיה והחליפה את המנחה במנחה חדשות שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. זו דוגמא ראשונה לקמפיין השפעה מסוג זה.

החל מה-7 באוקטובר איראן הגבירה את התמיכה בחמאס באמצעות פריצות ממוקדות בשילוב מבצעי השפעה מבוססי סייבר עם פעולות השפעה שהועצמו ברשתות החברתיות.

עוד נמצא, כי עד סוף אוקטובר, כמעט כל השפעתה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל. בניגוד לחלק ממתקפות הסייבר של איראן בעבר, כל מתקפות הסייבר ההרסניות שלה נגד ישראל במלחמה זו – אמיתיות או מפוברקות – לוו במבצעי השפעה ברשת.

• איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
• פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...

הנקודות המרכזיות שעולות מהדו"ח:

*במתקפות האיראניות נראה שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות, כולל לראשונה שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות ברחבי העולם.

*ישנה עלייה משמעותית בצריכת פייק ניוז ותעמולה איראנית במהלך אוקטובר ונובמבר – גם לאחר ה"פיק" הראשוני, הצריכה הייתה גבוהה בכ-30% לעומת התקופה שלפני המלחמה.

*לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות סייבר איראניות למתקפת החמאס ב-7.10. למרות הטענות האיראניות, כל מתקפות הסייבר שלה התחילו בימים שלאחר תחילת הלחימה, כאשר מתקפות מהימים הראשונים היו הדלפות של חומרים ישנים, שימוש ברשתות קיימות או שקריות.

*המטרות העיקריות של המתקפות האיראניות – ערעור היציבות, נקמה, הפחדה וערעור התמיכה הבינלאומית בישראל. המטרות הללו חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון.

*עלייה של כמעט פי 2 בכמות המתקפות על ישראל ב-75 הימים שלאחר המלחמה, לעומת התקופה הדומה לפניה.

*מספר קבוצות הסייבר הפעילות בישראל עלה מ-9 בשבוע הראשון של המלחמה ל-14 בשבוע השני. מתקפות השפעה עלו מהתקפה אחת כל חודשיים ב-2021 ל-11 מתקפות רק במהלך אוקטובר.

*בשבוע הראשון של המלחמה הייתה עלייה של 42% בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זה בעקבות עלייה במתקפות השפעה איראניות ובפרסום כתבות ופרסומים במגוון פלטפורמות רחב. עלייה זאת הורגשה בעיקר במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בארצות הברית ובישראל.