הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
דגל איראן אירן
צילום: Istock

דו"ח מיקרוסופט חשף: כך מעורבת איראן במתקפות סייבר נגד ישראל

החלפת מנחה החדשות במנחה שיוצר בבינה מלאכותית, תמיכה בחמאס באמצעות הרשתות החברתיות ושימוש בטכנולוגיות שלא היו קיימות בעבר - כך פועלת מדינת האויב במהלך המלחמה
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה איראן מיקרוסופט סייבר

חברת פרסמה דו"ח מיוחד בנושא פעילות הסייבר האיראנית לאחר מתקפת החמאס. המחקר שלה מציג נתונים בנושא המעורבות האיראנית במתקפות סייבר ותודעה בישראל ובעולם בשירות חמאס.

  

לפי הדוח, במתקפות איראניות מאז ה-7.10 נראה שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות, כולל לראשונה שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות ברחבי העולם; זאת במטרה לערער את היציבות בישראל ואת התמיכה הבינלאומית, ולייצר הפחדה.

עוד נכתב, כי המטרות הללו חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון. בין השאר, ניתן לראות עלייה של כמעט פי 2 במתקפות הסייבר וההשפעה על ישראל בשבועות שאחרי המלחמה, עלייה של 30% בצריכת תעמולה איראנית במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בישראל ובהן בארצות הברית. בנוסף, לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות הסייבר של איראן ובין החמאס ביום המתקפה על ישראל.

בשבוע הראשון של המלחמה הייתה עלייה של 42% בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זה בעקבות עלייה במתקפות השפעה איראניות ובפרסום כתבות ופרסומים במגוון פלטפורמות רחב. עלייה זאת הורגשה בעיקר במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בארצות הברית ובישראל.

  

הדוח הורכב על ידי יותר מ-8,000 מומחי סייבר, חוקרים ואנליסטים ברמה עולמית המנתחים 65 טריליון אותות מדי יום על מנת לגלות איומים ולספק תובנות עדכניות ורלוונטיות. הוא מכסה קשת רחבה של איומים, כולל גופי האיום המרכזיים והתשתית שמאפשרת אותם, כמו גם את הכלים והטכניקות שבהן הם משתמשים. בין מטרות גוף המודיעין הסייבר של מיקרוסופט – שיתוף מידע על מנת לסייע בצמצו או מניעה של מתקפות סייבר ברמה הגלובלית.

בין הדוגמאות שמופיעות בדו"ח – בתחילת דצמבר איראן עצרה סטרימינג של משדר טלוויזיה והחליפה את המנחה במנחה חדשות שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. זו דוגמא ראשונה לקמפיין השפעה מסוג זה.

החל מה-7 באוקטובר איראן הגבירה את התמיכה בחמאס באמצעות פריצות ממוקדות בשילוב מבצעי השפעה מבוססי סייבר עם פעולות השפעה שהועצמו ברשתות החברתיות.

עוד נמצא, כי עד סוף אוקטובר, כמעט כל השפעתה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל. בניגוד לחלק ממתקפות הסייבר של איראן בעבר, כל מתקפות הסייבר ההרסניות שלה נגד ישראל במלחמה זו – אמיתיות או מפוברקות – לוו במבצעי השפעה ברשת.

קיראו עוד ב"BizTech"

 

הנקודות המרכזיות שעולות מהדו"ח:

*במתקפות האיראניות נראה שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות, כולל לראשונה שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות ברחבי העולם.

*ישנה עלייה משמעותית בצריכת פייק ניוז ותעמולה איראנית במהלך אוקטובר ונובמבר – גם לאחר ה"פיק" הראשוני, הצריכה הייתה גבוהה בכ-30% לעומת התקופה שלפני המלחמה.

*לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות סייבר איראניות למתקפת החמאס ב-7.10. למרות הטענות האיראניות, כל מתקפות הסייבר שלה התחילו בימים שלאחר תחילת הלחימה, כאשר מתקפות מהימים הראשונים היו הדלפות של חומרים ישנים, שימוש ברשתות קיימות או שקריות.

*המטרות העיקריות של המתקפות האיראניות – ערעור היציבות, נקמה, הפחדה וערעור התמיכה הבינלאומית בישראל. המטרות הללו חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון.

*עלייה של כמעט פי 2 בכמות המתקפות על ישראל ב-75 הימים שלאחר המלחמה, לעומת התקופה הדומה לפניה.

*מספר קבוצות הסייבר הפעילות בישראל עלה מ-9 בשבוע הראשון של המלחמה ל-14 בשבוע השני. מתקפות השפעה עלו מהתקפה אחת כל חודשיים ב-2021 ל-11 מתקפות רק במהלך אוקטובר.

*בשבוע הראשון של המלחמה הייתה עלייה של 42% בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זה בעקבות עלייה במתקפות השפעה איראניות ובפרסום כתבות ופרסומים במגוון פלטפורמות רחב. עלייה זאת הורגשה בעיקר במדינות דוברות אנגלית אשר תומכות בארצות הברית ובישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    kobes 02/05/2024 18:42
    הגב לתגובה זו
    הדג מסריח מהראש
  • 1.
    שאול 07/02/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    אפס מאופס שריסק כל משרד ממשלתי את ההסברה,את משרד החוץ סירס את כולם והכניס אפסים מלקקים לנהל אות.
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר

חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס סייבר

חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.  

העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.

ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.

הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.

קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.

ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.


ארמיס מההתחלה ועד האקזיט

הקמה בשנת 2015

להמשך הכתבה לחץ כאן