שלמה קרמר
צילום: יחצ

אחרון לפני הנפקה - קייטו של שלמה קרמר מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר

החברה של מייסד צ'ק פוינט, שמספקת פלטפורמות SASE, גייסה 238 מיליון דולר. מאז הקמתה גייסה 773 מיליון דולר. האם יש התעוררות מחודשת בתחום הגיוסים?
רוי שיינמן |

קייטו (CATO) של שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, ממשיכה להתקרב להנפקה וכעת היא משלימה סבב גיוס נוסף על סך 238 מיליון דולר, לפי שווי של 3 מיליארד דולר. את סבב הגיוס הובילה הקרן LightSpeed Venture Partners והשתתפו בה גם הקרנות אדאמס סטריט פרטנרס, סיקסטי דגרי קפיטל, סינגל אינובייט וקרן נוספת של סופטבנק.

בשנת 2022 קייטו חצתה את רף ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) של 100 מיליון דולר, והגדילה את ההכנסות שלה ביותר 60% ויש לה 1,800 לקוחות ארגוניים, כולל קרלסברג וקבוצת המירוץ של פורשה בפורמולה E.

הגיוס הנוכחי מגיע אחרי אירוע משמעותי נוסף עבור קייטו - התווספות ענקית הבירה קרלסברג לרשימת לקוחות החברה, בעקבות הסבב, ראבי מהאטרה, מייסד ומנהל של LightSpeed ​​Venture Partners שהובילה את הסבב, יצטרף לדירקטוריון של קייטו.

בקייטו רוצים להשתמש בכספי הגיוס בשלושה מישורים: הגעה לקהלים חדשים, הרחבת מעגל השותפים שמציעים שירותי SASE מנוהלים, והגדלת צוותי הפיתוח והמוצר, שאחראים על פיתוח טכנולוגיות חדשניות.

הגיוס מגיע על רקע מספר גיוסים נוספים בתקופה האחרונה. רק בחודש האחרון - אייבקס, חברת האבחון מבוסס בינה מלאכותית, גייסה 55 מיליון דולר, פריזמה פוטוניקס המפתחת טכנולוגיות לניטור מערכות תשתית גייסה 20 מיליון דולר, חברת מחזור הפסולת UBQ מקיבוץ צאלים גייסה 70 מיליון דולר והיום הודיעה גם הייבוב על גיוס של 150 מיליון דולר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר - וגם היא מן הסתם צעד אחרון לפני ההנפקה.

שלמה קרמר, מייסד שותף ומנכ"ל קייטו מסר בעקבות הגיוס: "פלטפורמת ה-SASE שלנו מאפשרת לארגונים בכל גודל לאבטח את העסקים שלהם בצורה מיטבית, ללא העלות, המורכבות, והסיכון שקיימים כשיש צורך לתחזק מערך של פתרונות נקודתיים. קייטו היא הספק היחיד שיצר ארכיטקטורת SASE אמיתית מהיסוד, ואנחנו מאפשרים לארגוני IT שמאמצים את הפיתרון שלנו להגיב במהירות לדרישות העסקיות של הארגון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.