חברת מחזור הפסולת UBQ מקיבוץ צאלים גייסה 70 מיליון דולר
חברת UBQ Materials, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת ביתית לחומר גלם מתקדם, השלימה גיוס של 70 מיליון דולר. הסיבוב הובל על ידי קרן Eden Global Partners ובהשתתפות משקיעים קודמים, בהם TPG Rise Climate, TPG Rise Fund II, Battery Ventures וקרן Catalyst Strategy M&G. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעה בחברה בשנתיים האחרונות ל-240 מיליון דולר.
UBQ Materials מעבדת פסולת ביתית מעורבת, שחלקה לא ניתן למיחזור בדרכים קונבנציונליות, כולל שאריות מזון, פלסטיקים שונים, קרטון, נייר ואף חיתולים משומשים והופכת אותה לחומר תרמו-פלסטי ידידותי לסביבה. התוצר הסופי UBQ, משמש כתחליף לפלסטיקים קונבנציונלים העשויים מנפט. ניתן לייצר איתו שורה ארוכה של מוצרים שונים, כגון משטחים לוגיסטיים, שטיחונים ורכיבים לרכב, פנלים וצינורות לתעשיית הבניה, עמדות תצוגה בנקודות מכירה, אדניות, מגשים במסעדות, נעלים, פחי מיחזור, קולבי בגדים ועוד. כולם מיוצרים באופן בר קיימא מבלי להתפשר על איכות או עלויות.
לקוחותיה של UBQ כוללים חברות בהן פפסיקו, מרצדס בנץ ומקדונלדס, אשר משתמשות כבר היום בחומר כפתרון ידידותי לסביבה. החברה מעסיקה יותר ממאה עובדים ב-25 מדינות שונות, 50 מהם מועסקים באתר הייצור שלה בקיבוץ צאלים והשאר בארה"ב, אירופה ובמקומות נוספים בעולם. כספי ההשקעה יאפשרו ל-UBQ להאיץ את פעילות הפיתוח של מוצרים חדשים, להרחיב את הפריסה הבינלאומית ולעמוד בביקוש הגובר לחומרי גלם אקולוגיים בני-קיימא. החברה השלימה בימים אלו הקמתו של מפעל חדש בדרום הולנד, בעל כושר יצור של 80 אלף טון בשנה שיספק את חומר הגלם לתעשיית הפלסטיק ברחבי האירופה ושאר העולם. מתקנים נוספים צפויים לקום באירופה ובצפון אמריקה.
ג'ק (טאטו) ביכיו, מייסד משותף ומנכ"ל משותף של UBQ Materials: ״אנחנו שמחים שלקוחות מובילים בעולם ממשיכים לאמץ את UBQ כתחליף לפלסטיק במוצרים שלהם. ההשקעה החדשה תאפשר להרחיב את תחומי הפעילות שלנו ולהאיץ את הצמיחה תוך כדי קידום כלכלה מעגלית והפחתת השפעת הפסולת על הסביבה. אנחנו גאים בשותפות האסטרטגית עם EDEN אשר תחזק את התפתחות החברה."
- סבב A הורחב: סטראטאפ הפינטק יוטילה גייס 22 מיליון דולר
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיוויד דווק, מנכ"ל Eden Global Partners: "אנחנו עוקבים מזה תקופה אחרי ההתפתחות של UBQ, מלאי הערכה להישגים של צוות החברה ומאמינים בכל ליבנו בטכנולוגיה הפורצת הדרך שפיתחה. ב-Eden אנחנו שותפים בחברות בעלות חזון הפועלות לעצב עתיד טוב יותר בתחומים בהן הן פועלות. UBQ היא חלוצה בתחומה עם כוח ויכולת להגדיר מחדש את תחום הקיימות בקנה מידה גלובלי. אנחנו מצפים לתמוך בצוות הניהול הבכיר של UBQ במהלך התרחבות החברה וביישום של הטכנולוגיה שכה תורמת לסביבה בנקודת זמן משמעותית לעתיד כדור הארץ."
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIאישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית
״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב.
האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.
מהי תכנית H-1B?
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.
האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")