חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek)  חשפה השבוע שתי גרסאות חדשות של מודלים מתקדמים, שמיועדות לחזק את מעמדה מול שחקניות הענק מארה"ב - ובראשן OpenAI וגוגל. מדובר בגרסאות חדשות למודל DeepSeek-V3.2, שמהוות המשך לפלטפורמה הניסיונית שהושקה בספטמבר האחרון.

החברה טוענת כי המודל החדש מציג ביצועים שמשתווים לאלו של GPT-5 של OpenAI במדדים שונים של חשיבה והסקה לוגית. לפי הודעתה, המודל מסוגל לא רק להתמודד עם משימות שדורשות הבנה מעמיקה, אלא גם לעשות שימוש בכלים חיצוניים כמו מנועי חיפוש, מחשבונים ומבצעי קוד - במצב של חשיבה אקטיבית או פאסיבית. דיפסיק לצד חברות סיניות נוספות לרבות עליבאבא ובאידו מצליחות בהדרגה לצמצם את הפער מול הגופים האמריקאיים. הן פועלות מכיוון אחר - בעוד ענקיות ה-AI האמריקאיות משתמשות בכוח עיבודי ענק כדי להשיג את כל המידע שקיים ואת לנתח ולהסיק ממנו, דיפסיק וחלק גדול מהצ'אטים הסינים הנוספים עובדים במודל אחר שלפיו הצ'אט מנתח את התוכן והמידע במקומות מרכזיים מובילים ולא בכל הרשת. הטענה היא שאם מחפשים מידע על מושג מסוים או אירוע מסוים הוא יכול להופיע רבות, מאות אלפים ומיליוני פעמים ברשת ואין טען לנתח את כל המכלול הזה, כי זה ברובו מידע חוזר. לכן, עדיף להסתמך על פחות מקורות אך שיהיו מקורות מיהמנים.

דיפסיק מקבל במבחנים תוצאות טובות וזה בהחלט צריך להדאיג את OpenAI, גוגל ואחרות.  התחרות מתעצמת והסינים מצמצמים את הפער וזה למרות שאין להם את השבבים המתקדמים של אנבידיה בגלל הגבלות הסחר של ממשל טראמפ. 

מחשבה ככלי עבודה: אינטגרציה בין בינה לבין פעולה

החידוש המרכזי במודל DeepSeek-V3.2, לפי החברה, הוא שילוב ישיר של יכולת חשיבה עם ביצוע פעולות - דוגמת הפעלת חישובים, הפעלת סקריפטים וקבלת החלטות. המודל, לפי דברי החברה, מסוגל גם לבצע פעולה לאחר תהליך חשיבתי, וגם לפעול מיידית תוך שימוש בכלים מובנים.

• דיפסיק על ה-AI: "השאלה אינה מה בונים אלא מה ניתן לשמר"
• דיפסיק תשיק מודל בסוף שנה - התעשייה דרוכה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, הושקה גרסה נוספת בשם DeepSeek-V3.2-Speciale, שמכוונת למשימות מורכבות במיוחד בתחומי המתמטיקה והאלגוריתמיקה. מודל זה הראה ביצועים ברמה של מדליית זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית ובאולימפיאדת המידע (Informatics). החברה טוענת כי הביצועים של Speciale משתווים לאלו של מודל Gemini-3 Pro של גוגל.

הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog, ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים. 

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

• גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
• סטארט-אפ הסייבר Mate מגייס 15.5 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.