אייפון 14
צילום: אפל

אפל בראש: הסמארטפון הנמכר ביותר במחצית הראשונה של השנה - אייפון 14 פרו מקס

על פי נתוני חברת המחקר אומדיה דגמי האייפון 14 של אפל היו לדגמים הנמכרים ביותר מאז תחילת השנה, כאשר צרכנים העדיפו את דגמי הפרמיום על חשבון הדגמים הזולים יותר; 26.5 מיליון יחידות של מכשיר אייפון 14 פרו מקס נמכרו במחצית הראשונה של 2023
איתן גרסטנפלד |

האייפון 14 פרו מקס, היה מכשיר הסמארטפון שנמכר הכי הרבה במחצית הראשונה של שנת 2023 השנה, כך על פי נתוני חברת המחקר אומדיה (Omdia). במה שמשקף שינוי בהרגלי הקנייה של הצרכנים לכיוון המכשירים הפרימיום בשוק והתרחקות מטלפונים בטווח המחירים הנמוך עד הבינוני .

על פי הדו"ח של אומדיה, 26.5 מיליון יחידות של מכשיר האייפון 14 פרו מקס של אפל נמכרו במהלך המחצית הראשונה, יותר מכל דגם אחר, וגבוה מ-21 מיליון מכשירי האיפון 14 Pro שנמכרו באותה תקופה. כמו כן, אפל הייתה אחראית לכל ארבעת הדגמים המובילים במכירות, כאשר האייפון 14 הגיע למקום השלישי עם 16.5 מיליון יחידות, והאייפון 13 נמכר ב-15.5 מיליון יחידות.

הדו"ח גם הצביע על שינוי בהעדפות הצרכנים שהראו נכונות רבה יותר לשלם פרמיה גבוהה עבור המכשירים היקרים ביותר של החברות. כך למשל, בשנה שעברה, האייפון 13 היה המכשיר הנמכר ביותר בשוק, מה שמצביע על כך שהצרכנים עדיין קנו מכשירי דגל אבל ברמתם הנמוכה-בינונית ולא בקצה העליון. מנגד, השנה, האייפון 14 Pro Max, היקר ביותר מבין הדגמים של ענקית הטכנולוגיה, תפס את ההובלה, והראה כי הצרכנים העדיפו את מכשירי הפרימיום על חשבון הדגמים הזולים יותר.

הגלקסי A14 של סמסונג היה הטלפון החמישי הנמכר ביותר במחצית הראשונה, עם מכירות של 12.4 מיליון יחידות. הדגם היקר ביותר של ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית ה-Galaxy S23 Ultra, היה לדגם השישי מתוך רשימת המכירות של הסמארטפונים, עם מכירות של 9.6 מיליון יחידות. מכשירים מיצרנים סיניים לא זכו לייצוג ברשימת עשרת הסמארטפונים הנמכרים ביותר במחצית הראשונה של השנה.  ברקע, מחברי הדו"ח מציינים כי משלוחים של סמארטפונים סיניים ראו ירידות דו-ספרתיות משנת 2022 עקב צניחה בשוק הסמארטפונים בטווח המחירים הבינוני-נמוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.