TV

סוסייטה ג'נרל מפנה את הזרקור: מכאן תבוא הרעה למשבר

גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה איטליה

החשש מיציבות המערכת הבנקאית באירופה עולה לכותרות על רקע החששות בשווקים מה-Brexit, כאשר החשיפה של הבנקים באיטליה להלוואות רעילות נמצאת במוקד. מוקדם יותר השבוע ראינו את מניית הבנק השלישי בגודלו באיטליה (Banca Monte dei Paschi di Siena) ירדה לשפל אחרי שה-ECB הציב דד ליין למכירת 20% מהחשיפה של הבנק להלוואות רעילות, וכעת יו"ר הבנק סוסייטה ג'נרל, לורנזו סמאגי, מי שכיהן כבכיר בבנק המרכזי של אירופה, מזהיר כי איטליה יכולה להצית משבר בנקאות ביבשת.

אמש דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי בעוד במשבר הסאב-פריים (2008-2009) עמד היקף החובות הבעייתיים בתיק האשראי של הבנקים בארה"ב על כ 5% הרי באיטליה עומד היקף החובות הנ"ל על 17% (!!!).

בראיון ל'בלומברג', אמר לורנזו: "שוק הבנקאות כולה נמצאת תחת לחץ. קשה לעשות תחזיות להמשך, אין בסיס להמשך כשהפחד מהאפקט של Brexit דוחף את המשקיעים לנסכים בטוחים. לעומת המשבר של 2007 הפעם הבנקים המרכזיים עומדים מאחורי הכלכלה וצפויים לספק לה נזילות. אנו מגיעים למצב בו כל המערכת הבנקאית נמצאת תחת לחץ".

נזכיר כי הבנק המרכזי באיטליה הכריז על תוכנית תמיכה של 44 מילאירד אירו למערכת הבנקאית בימים שלאחר משאל העם בבריטניה, בעוד הבנקים האיטלקייים חשופים להלוואות רעילות בהיקף של 360 מיליארד אירו. "ממשלת איטליה נמצאת בדיאלוג עם הנציבות האירופית על איך ליישם תמיכה במסגרת לנסיבות הספציפיות האלה", אמר לורנזו. 

בתוך כך, מדד Europe 500 Banks של בלומברג צונח כעת ב-3.8%.

יוסי פריימן, פריקו: "על רקע משבר הסאב-פריים והזרמות ההון שביצעו בנקים מרכזיים למוסדות פיננסיים, החלה השנה לפעול באיחוד האירופי, רגולציה חדשה המחייבת את שיתוף בעלי המניות והאג"ח במימון ההפסדים. בשל מגבלות רגולציה חדשות אלו, ממשלת איטליה מתקשה להזרים הון לבנקים הכושלים ופנתה למוסדות האיחוד האירופי בבקשה לאיתור פתרון ו/או החרגה שאם לא כן איטליה עשויה כבר בעתיד הקרוב ל"צלול" למשבר כלכלי החמור בתולדותיה".

"משבר הבנקאות באיטליה עורר מחדש את שאלת עתיד האיחוד האירופי וגמישות האיחוד בהתמודדות עם כשלים מקומיים.  הבנק האיטלקי  Banca Monte dei Paschi di Siena מסר כי יידרש לסיוע ממשלתי במטרה להחלץ מחובות אבודים בתיק האשראי הגדול שברשותו, שכן היקף החובות הבעייתיים שברשותו נסק לכדי 30% מתיק האשראי של הבנק, וכי הבנק המרכזי האירופי דרש מהבנק למחוק ב 3 השנים הקרובות כ 40% כחובות אלו". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    Sassi6 08/07/2016 04:37
    הגב לתגובה זו
    חברים, כחלון רוצה מיסוי מיוחד על דירה שלישית ומעלה, זה יקטין את היצע הדירות להשכרה, זה יפגע בסטודנטים, זה יפגע בשוכרי דירות שאין להם סכום התחלתי לקבלת המשכנתא, אם זה יקרה אז צריך לחדש את המחאה החברתית בצמתים ובככרות, לא?
  • 3.
    ranr 07/07/2016 09:28
    הגב לתגובה זו
    המגמה הכללית היא של התלכדות לגופים גדולים במטרה לזכות בייתרונות הנובעים מניהול אחיד, קרי, חתירה משותפת למטרות מוגדרות. פעם היו ממלכות בגודל של עיר והכפרים סביבה, שהתלכדו למדינות שמתלכדות לאיחודים, עם יוצאים מהכלל כמו המדינות שהתפרקו מהחברות בברית המועצות ויוגוסלביה. מגמה דומה רואים בתחום העסקי, חברות מתלכדות לקונצרנים רבי עוצמה. ההפרדות של בריטניה מהשוק האירופי, עלולה לגרום לפיצול בממלכה, לפחות של סקוטלנד. בריטניה נראית כעת כיאוטית לגמרי. לדעתי יש מצב שהם יחזרו בהם.
  • 2.
    אנגליה חכמה, יצאה מהברוך הזה. גרמניה אכלה אותה (ל"ת)
    נאד 06/07/2016 16:28
    הגב לתגובה זו
  • Sassi6 08/07/2016 04:12
    הגב לתגובה זו
    גורל היצוא מאנגליה נמצא בידיים של אנגלה מרקל, היא אמרה, "לא נעניש את אנגליה", ובכל זאת, הפחד והאימה מהתפרקות גוש היורו יאלץ אותה להסכים עם הפקידים בבריסל, ז"א שלא יהיו הטבות ליצואני אנגליה, אח"כ מישהו ידבר בבריסל על הפרדוקס שזה לא יתכן שישראל עדיפה על אנגליה, או אז הם יבטלו את הטבות היצוא מישראל, אם זה יקרה אז הם יפסיקו לסמן את מוצרי היבוא מהתנחלויות, לא?
  • 1.
    בא 06/07/2016 16:06
    הגב לתגובה זו
    שצריך , למה הגויים תמיד כול כך טיפשים , תראו איך עשו את זה באמריקה היהודים שלנו , הרימו טלפון למפעל שמדפיס דולרים ו........הדפיסו , כמה זה קשה דבילים ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.