נעילה באירופה: הבורסה באתונה ממשיכה לדמם - צללה 4.7%
התגברות מפלס הלחץ סביב הסאגה היוונית גררה ירידות בשוקי אירופה לאחר שגרמניה שיגרה אזהרה חמורה ליוון לפיה דרכה החוצה מגוש האירו נראית קרובה יותר מתמיד. המדדים המובילים באירופה ננעלו בירידות חדות אבל צריך לשים לב לבורסות במדינות החלשות יותר, שם היו ממש נפילות. כך לדוגמה, הבורסה באיטליה צללה 2.4% והבורסה בפורטוגל נפלה ב-2.3%. החשש הוא כמובן מסוג של אפקט דומינו, לפיו אם יוון יוצאת מגוש האירו, אז אולי פורטוגל היא הבאה בתור, ואולי אפילו ספרד. דאקס CAC 40 פוטסי לפי דיווחים בתקשורת המקומית ביוון, שר האוצר היווני כינס את הממשלה לישיבת חירום. עם זאת, הממשל לא אישר את הידיעה. בתגובה לאירועים הבורסה באתונה נעלה בירידות שערים חדות וצנחה 4.7%. בשוק האג"ח הכסף זורם לגרמני - שם התשואה ירדה עד ל-0.82%. נציין כי גם בישראל נרשמו עליות נאות בשוק האג"ח - כאשר התל בונד 60 טיפס 0.5%. ביום שישי האחרון נרשמה משיכת כספים מהבנקים ביוון ע"י תושבים בהיקף של 600 מיליון אירו, זאת על רקע החשש הגובר מאפשרות של יציאה מגוש האירו - וחזרה למטבע הדראכמה. לכתבה המלאה - לחץ כאן. הלווים כינו את התכנית שהוצגה ע"י יוון כ"מטושטשת וחוזרת על עצמה". פיצוץ השיחות הביא את שר האוצר הגרמני להחריף את הטון הלילה - "יציאת יוון מהגוש - מוחשית יותר מתמיד" אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן אמר על המשבר ביוון: "אני לא רואה את יוון מאפשרת לעצמה להתאבד כאן. זו אולי תהיה התאבדות כלכלית הרואית אבל תביא עמה נזק בלתי נתפס אשר יוביל את יוון לפשיטת רגל קשה. צריך לזכור שיש עד סוף החודש להגיע להסכם. לאף צד אין ענין לתת לפצצה הזו להתפוצץ. הכל יכול להיות אבל לדעתי זה חלק מהדרמה שכל צד חייב לייצר כרגע על מנת לאפשר לעצמו וויתורים וקצת הישגים לקראת הסוף". התגברות הלחץ באירופה החלה כבר ביום חמישי בערב כאשר נציגי קרן המטבע (IMF) הודיעו כי הם נוטשים את השיחות מול יוון בבריסל וזאת בשל חוסר היכולת להגיע להסכמות. לדברי דובר הקרן - "הפערים משמעותיים מאוד". באותו היום נציגי של האיחוד האירופי קיימו דיון ראשון באפשרות שיוון תצא בסופו של דבר מהאיחוד (הכנת "PLAN B" כפי שהדבר נתפס באירופה), והבורסה באתונה הגיבה לדברים ביום שישי בנפילה של כמעט 6%. נזכיר כי יוון חייבת לבצע עד סוף החודש החזר חובות בהיקף של 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע. זה כסף שאין לה, ולכן ללא הגעה להסכמות מול הלווים ושחרור חבילת סיוע - יוון תיכנס למצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל. התאריכים החשובים כעת: התאריך הבא לסאגה היוונית הוא כרגע ה-18 ביוני, יום חמישי הקרוב - אז יפגשו בבריסל שרי האוצר של מרחב האירו לסבב דיונים קריטי, למרות שנראה שהתאריך האחרון הוא אולי ה-25 ביוני, אז יפגשו מנהיגי אירופה לפגישת פסגה - ככל הנראה תיפול הכרעה. ושימו לב לשוק האג"ח: בזמן שהמניות חוטפות, שוק האג"ח הגרמני ממשיך להראות סימנים של התאוששות. התשואה שכבר טיפסה ל-1.06% ביום חמישי, עלתה ל-0.82% לאחר שכבר נגעה הבוקר ב-0.78%, כלומר מהלך עליות חזק. ייתכן ואלו החששות מהאפשרות של פשיטת רגל יוונית, ששולחים את המשקיעים לחפש "חוף מבטחים".
- 14.קונילמל 15/06/2015 14:43הגב לתגובה זוקניתי ערמות של קולים ביוון
- בדרן (ל"ת)יופי 15/06/2015 17:11הגב לתגובה זו
- 13.סוףסוף מפולת ריאלית. היכונו לדומינו, אני בורח (ל"ת)מודו 15/06/2015 13:54הגב לתגובה זו
- מודו אתה פחדן (ל"ת)ירון 15/06/2015 17:13הגב לתגובה זו
- 12.לעקב 15/06/2015 13:41הגב לתגובה זוזה מזיז לארה"ב ככה נראה
- 11.עע 15/06/2015 13:34הגב לתגובה זוהיום ומחר עליות חדות
- 10.איזה פאניקה 15/06/2015 13:18הגב לתגובה זואבל זה רק ההתחלה. תהיה מפולת בקנה מידה של עשרים שלושים אחוז לדעתי.גם בכלל בארה"ב בדרך להעלות ריבית
- חיים 15/06/2015 13:38הגב לתגובה זווגם לא יהיה מפולת ואם ארהב תעלה רבית אז זה יהיה בקטנה שזה כבר מגולם
- 9.C300 15/06/2015 12:26הגב לתגובה זויוון היא הנקב הראשון בבלון ההליום
- 8.זה מתחיל 15/06/2015 12:16הגב לתגובה זוהעסק עם יוון גמור סופית. תברחו מהר ככל הניתן ממניות
- 7.בגרמניה ולא בארה'ב! 15/06/2015 12:00הגב לתגובה זוהתסריט היווני יכול לחזור על עצמו גם בישראל, ביחוד אם ינהגו בחוסר אחריות בתקציב ויפזרו כספים לחרדים ולהתנחלויות.
- כמה גדול 15/06/2015 13:50הגב לתגובה זואבל להמשיך להזרים מיליארדים לאנשי "התרבות" הפשיסטים שונאי ישראל ומוציאי דיבתה רעה. הידד לבהמות.
- יוסי 15/06/2015 13:46הגב לתגובה זואני בעד סימון מוצרים ככה יסגרו את כל המפעלים שמעסיקים פלשתינאים בכמויות בעטרות. אירופה מתעסקת עם היהודים הקב"ה פותח את שק המכות.
- 6.שלמה 15/06/2015 11:06הגב לתגובה זוהם עם בטלן לא מייצרים כלום אין להם תעשיה לא מחצבים לא נפט ולא הי טק רק תיירות ומזה אי אפשר להתקדם לשום מקום הגרמנים הם עם ממושמע ואם הקנצלרית שלהם תבקש לא לבקר ביוון אז העם הגרמני יבצע ולא יגיע לנופש ביוון ובלי התיירות אין יותר יוון לא יעזור להם מאומה לכן אין להם בררה אחרת יחזרו לדרכמה וישארו מחוץ לעסק אז אולי כדאי לתת להם לחוות את החוויה כמו במדינות אפריקה או קוראה הצפונית ואז אולי ילמדו שאין הכל בחינם וצריך לצמצם הוצאות בכל תחום פשוט אין בררה ילמדו בדרך הקשה כמו שעמים אחרים לקחו את עצמם ושיפרו ושיפרו והיום עולים על דרך המלך ויש לא מעט מדינות ששיפרו החזירו חובות צמצמו הוצאות העמיקו את גבית המיסים ועוד
- שמטוב 15/06/2015 17:23הגב לתגובה זוהם יסתדרו יפה מאוד. ימכרו שירותי תיירות מכל הסוגים כולל בידורת, קזינו ושירותי מין. יש הרבה מדינות שחיות טוב על שירותי בילוי. לא צריך להיות עבדים של הקפיטליזם - לעבוד 50 שעות בשבוי עבור צעצועים יקרים שהפרסומות מוכרות לנו בלי שאנו זקוקים להם.
- 5.כלכלה לא מועילה עם עצלן להחזיר אותם לדרכמות (ל"ת)יוסי 15/06/2015 10:58הגב לתגובה זו
- 4.אלון 15/06/2015 10:35הגב לתגובה זוזו היא דעתי בלבד. היום יהיו עליות נאות ומעל אחוז הדאקס. לדעתי וללא כל המלצה.
- עליות יהיו רק בדרך הביתה מהעבודה . (ל"ת)בא 15/06/2015 14:18הגב לתגובה זו
- 3.הפכתם לנביאי הפחד? למדתם מביבי? נמאסתם. (ל"ת)פינסקר 15/06/2015 10:28הגב לתגובה זו
- יאללא 15/06/2015 11:01הגב לתגובה זותישאר רחוב ואל תבלבל ת'מוח הקטן שלנו. ותגיד לי באיזה עיר אתה רחוב זה
- 2.יאיר 15/06/2015 09:56הגב לתגובה זומפריזים בחששות. כל פעם שמוזכר הנושא ״יוון״ הבורסות נופלות. כנראה הזדמנות קנייה לקרי הרוח.
- ליאיר במבי הקול 15/06/2015 10:32הגב לתגובה זותקנה מהר וה כל שלא יחסר. ומה אני עושה..כי אני חם רוח..אז תגיד לי מה לעשות.
- 1.בא 15/06/2015 09:45הגב לתגובה זויבהלו ולא יצביעו לקומוניסטים ,הבעיה שהנדסה אנושית זה לא מדע מדוייק .

טסלה סוגרת את פרויקט דוג'ו – מאסק משנה כיוון באסטרטגיית הבינה המלאכותית
לאחר שנים של פיתוח מחשב־העל הפנימי, החברה תפסיק את הפעילות ותעבור להסתמך על ספקיות כמו אנבידיה, AMD וסמסונג; ההחלטה מגיעה על רקע ירידה במכירות ותחרות גוברת, ותחסוך לטסלה מיליארדים לפיתוחים אחרים
אילון מאסק סגר את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של טסלהTesla 2.29% . צוות דוג'ו, שפיתח את מחשב־העל הפנימי של החברה, הוקפא וראש הצוות עזב. זה סוף לסיפור של שנים שבהן מאסק הבטיח שהטכנולוגיה הזו תעניק לטסלה יתרון מכריע בתחום הבינה המלאכותית.
פיטר באנון, שעמד בראש דוג'ו, עזב את החברה בעקבות הוראה ישירה של מאסק לסגור את הפרויקט. כ־20 עובדים עזבו לאחרונה לחברה חדשה בשם דנסיטי איי.איי, והנותרים מועברים לפרויקטים אחרים בתוך טסלה. זה לא בדיוק מה שמשקיעים רצו לשמוע על פרויקט שנועד להיות עמוד התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה. במקום להמשיך במסלול עצמאי, טסלה תגביר את ההסתמכות על ספקים חיצוניים. החברה תעבוד יותר עם אנבידיה ו־AMD למחשוב, ועם סמסונג לייצור שבבים.
דוג'ו נועד להיות הגרעין הטכנולוגי שיניע את מערכות הנהיגה האוטונומית והרובוט האנושי אופטימוס של טסלה. המחשב היה אמור לעבד נתוני וידאו עצומים המגיעים מהרכבים בפועל, ולשפר את האלגוריתמים באופן רציף. בספטמבר 2023, האנליסטים של מורגן סטנלי העריכו שדוג'ו יכול להוסיף 500 מיליארד דולר לשווי השוק של טסלה. זה היה נתון עצום שהפך את הפרויקט לתקווה של המשקיעים. כעת מתברר שהאנליסטים היו אופטימיים מדי – או שהפרויקט פשוט לא עבד כפי שתוכנן.
האיזון בין עלות לביצועים
הבעיה במחשבי־העל הייתה תמיד איזון בין עלות לביצועים. בניית טכנולוגיה שמתחרה באנבידיה ובחברות המובילות האחרות דורשת השקעות עצומות ומומחיות עמוקה. טסלה היא חברת רכב שהפכה לחברת תוכנה, אך לא חברת שבבים ומחשוב מהיסוד.
- טסלה עולה; המשקיעים מעדיפים לשלם 30 מיליארד דולר - העיקר שמאסק נשאר
- השכר הכי גבוה מעולם לאדם הכי עשיר מעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאסק עצמו רמז כבר מזמן שהוא לא בטוח בהצלחת הפרויקט. בינואר 2024 הוא אמר שדוג'ו הוא "הימור ארוך שכדאי לנסות כי התמורה יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל זה לא בסבירות גבוהה. זה בכלל לא דבר בטוח". ברור שכבר אז הוא הכין את הקרקע להחלטה הזו.

משבר המטבע החריף במדינה השכנה ומה קרה היום לפני 10 שנים
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 באוגוסט
10 באוגוסט 2020 - נזקים של כ-11 מיליארד דולר בעקבות סופת רוחות עזה בארה"ב
ב-10 באוגוסט 2020 פקדה את המערב התיכון של ארה"ב סופת רוחות עזה מסוג "דרשו" (Derecho) - תופעה נדירה של רוחות חזקות הנעות בקו ישר לאורך מאות קילומטרים, במהירויות שהגיעו ליותר מ-160 קמ"ש. שלא כמו טורנדו, מדובר ב"קיר" של רוחות וגשמים הנע במהירות, כשהוא עוקר עצים, הורס מבנים ומפיל קווי חשמל. הסופה פגעה בעיקר באייווה, אילינוי ונברסקה, והביאה להרס חקלאי עצום - לפי הערכות, כ-16 מיליון דונם של תירס וסויה נפגעו, וחלקם אבד לחלוטין. הנזק הכלכלי נאמד ב-11 מיליארד דולר, מה שהפך את האירוע לאחת הקטסטרופות האקלימיות היקרות בתולדות ארה"ב. חברות ביטוח ספגו הפסדים כבדים, והחקלאים נאלצו להסתמך על סיוע פדרלי ותביעות ביטוח מורכבות. בנוסף, הסופה חשפה פגיעות משמעותית של תשתיות החשמל והתקשורת, כאשר מאות אלפי משקי בית נותרו ללא חשמל במשך ימים. מעבר לפגיעה המקומית, הייתה גם השפעה על שוקי הסחורות - מחירי התירס בשיקגו עלו בעקבות צמצום היצע, ומשקיעים החלו לתמחר סיכונים גבוהים יותר הקשורים לשינויי אקלים.10 באוגוסט 2018 - הלירה הטורקית קורסת, המדינה נקלעת למשבר חריף
ב-10 באוגוסט 2018 חוותה טורקיה זעזוע חריף בשווקים הפיננסיים, כאשר הלירה הטורקית צנחה בעשרות אחוזים ביום אחד מול הדולר והגיעה לשפל חסר תקדים. הטריגר המיידי למשבר היה הודעת הממשל האמריקאי על הכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום מטורקיה, בתגובה למתיחות מדינית סביב מעצר של אזרח אמריקאי. עם זאת, המשבר נבע ממכלול גורמים: גירעון גבוה בחשבון השוטף, חוב חיצוני גדול במטבע זר ומדיניות מוניטרית שנמנעה מהעלאת ריבית למרות אינפלציה דו-ספרתית. הבנקים וחברות רבות בטורקיה מחזיקים חובות דולריים, ולכן היחלשות המטבע הגדילה את עלות המימון והובילה לחשש מגל חדלות פירעון. ההשפעה חצתה גבולות - מניות בנקים אירופיים עם חשיפה לטורקיה ירדו, והאג"ח הממשלתיות של טורקיה נסחרו בתשואות גבוהות במיוחד. במקביל, הדולר התחזק בשווקים המתעוררים, וגרם ללחץ דומה במדינות אחרות עם פרופיל פגיע דומה. בהמשך הפעיל הבנק המרכזי של טורקיה צעדי חירום, כולל העלאת ריבית חדה והגבלות על מסחר במט"ח, אך האמון במדיניות הממשלתית נותר מעורער. בנוסף, חברות מקומיות רבות נאלצו לפתוח במו"מ עם נושים זרים להסדרי חוב, והמשקיעים הזרים צמצמו את החשיפה למדינה. התוצאה הייתה האטה כלכלית חדה ופגיעה בתעסוקה.
10 באוגוסט 2015 - גוגל מכריזה על הקמת אלפבית
ב-10 באוגוסט 2015 הפתיעה גוגל את שוקי ההון כשהודיעה על שינוי מבני מקיף - הקמת אלפבית כחברת אחזקות שתשלוט בגוגל ובמיזמים אחרים. הצעד נועד להפריד בין פעילות הליבה הרווחית - פרסום, חיפוש, יוטיוב ואנדרואיד - לבין "הימורים עתידיים" כמו פיתוח רכב אוטונומי, מחקר בתחום הבריאות וטכנולוגיות ניסיוניות. סונדר פיצ'אי מונה למנכ"ל גוגל, בעוד מייסדי החברה לארי פייג' וסרגיי ברין עברו להובלת אלפבית. המהלך הבטיח שקיפות פיננסית גבוהה יותר, כאשר המשקיעים יוכלו לראות במדויק את הביצועים והעלויות של כל חטיבה. בשוק קיבלו זאת בחיוב - מניות החברה עלו, מתוך הערכה לחלוקת המשאבים המדויקת יותר ולניהול יעיל. עם זאת, היו גם חששות שהמבנה החדש עלול להוסיף שכבות בירוקרטיות ולהאט החלטות. מבחינת ההיסטוריה העסקית, זה היה רגע משמעותי שהפך את גוגל ממנוע חיפוש ענק לתאגיד-על עם מבנה גמיש המאפשר פעילות בתחומים מגוונים. המהלך גם שיקף מגמה רחבה בחברות טכנולוגיה גדולות -שמירה על ליבת הכנסות חזקה לצד השקעות במיזמים עתידיים, במטרה להבטיח רלוונטיות וחדשנות לאורך זמן.

10 באוגוסט 2010 - הפדרל ריזרב מכריז על רכישות אג"ח נוספות בעקבות המשבר הכלכלי
ב-10 באוגוסט 2010, בתקופת כהונתו של יו"ר הפד בן ברננקי, הודיע הבנק המרכזי האמריקאי כי יתחיל להשקיע מחדש את התקבולים מהחזרי קרן על ניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) ברכישת אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בהיקף של כ-10-15 מיליארד דולר בחודש. המהלך נועד לשמר את היקף המאזן של הפד, שעמד אז על כ-2.3 טריליון דולר, ולתמוך בנזילות, על רקע סימנים לכך שההתאוששות מהמשבר הפיננסי של 2008 מאיטה. זאת לא היתה תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה שביצע הפד.
- מודיס העלתה את דירוג האשראי של טורקיה ל-Ba3, "הפחתת ריבית ראשונה"
- הבורסה בטורקיה מזנקת בעקבות דחיית ההכרעה המשפטית נגד מנהיג האופוזיציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-QE הראשון - מה שמכונה בדיעבד QE1 - הושק בסוף 2008, בשיא המשבר, והמשיך ב-2009. אז הפד קנה בהיקפים עצומים אג"ח ממשלתיות וניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) כדי להוריד ריביות ולייצב את השווקים. היקף התוכנית הזו הגיע ליותר מטריליון דולר. המהלך באוגוסט 2010 נחשב ל"QE לייט"- הוא לא הגדיל את המאזן אלא שמר עליו יציב. המטרה הייתה למנוע הידוק מוניטרי פסיבי בזמן שהכלכלה עדיין חלשה. ה-QE האמיתי הבא - QE2 - הוכרז בנובמבר 2010, בהיקף של 600 מיליארד דולר ברכישות אג"ח ממשלתיות.