ההיסטוריה הכלכלית מלאה בדוגמאות להתנהגות עדר שהסתיימה באסון. בבועת הטוליפים בהולנד ב-1637, הציבור השקיע בבצלי פרחים עד שמחיר בצל אחד השתווה לבית בעיר. בקריסת השוק האמריקני ב-1929, משקיעים רכשו מניות באשראי והאמינו ש"השגשוג יימשך לנצח" - עד שהשוק קרס ב-90%. במשבר הטכנולוגיה של 2000, חברות ללא רווחים נסחרו בערכים אסטרונומיים כי המשקיעים האמינו ש"הפעם זה שונה". במשבר המשכנתאות של 2008, בנקים ומשקיעים האמינו ש"מחירי הנדלן רק עולים" עד שהבועה התפוצצה. במשבר החוב היווני ב-2010, משקיעים קנו אג"ח יוון בהנחה שהאיחוד האירופי לא יאפשר קריסה - עד שהמדינה כמעט פשטה רגל.

בכל מקרה, הדפוס היה זהה: המונים ראו שאחרים עושים כסף, הצטרפו למירוץ ללא ניתוח מעמיק, ובסופו של דבר איבדו את חסכונותיהם כשהבועה התפוצצה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של משקיעים שפעלו כמו עדר וששילמו על כך מחיר כבד. מחקר של ד"ר מוסטפא דלדוסט מאוניברסיטת ורשה, שפורסם ב-Basic and Clinical Neuroscience, חושף את המנגנונים הביולוגיים והנוירולוגיים שעומדים מאחורי נטיית החיקוי הזו.

"בני אדם הם יצורים חברתיים במהותם", מסביר דלדוסט במחקרו. "אנו התפתחנו והתרגלנו במשך מיליוני שנים לחיות בקבוצות, ולכן המוח שלנו מתוכנת לחפש רמזים חברתיים גם כשמדובר בהחלטות פיננסיות". המחקר מראה שהצורך שלנו להשתייך לקבוצה כל כך חזק, שהוא עוקף לפעמים את השיפוט הרציונלי שלנו.

החוקר מגדיר שני סוגי התנהגות עדר שמשפיעים על החלטות השקעה. הראשון הוא התאמה אינפורמטיבית, כאשר משקיע מחליט להשקיע באותה מניה כמו אחרים כי הוא מניח שיש להם מידע טוב יותר. כשמנהל קרן מפורסם רוכש מניות של חברת טכנולוגיה, משקיעים קטנים יחקו אותו בהנחה שהוא מבין, מנתח ויודע משהו שהם לא יודעים. השני הוא התאמה נורמטיבית, כאשר משקיע משנה את אסטרטגיית ההשקעה כדי להשתלב עם הקהילה הפיננסית. זה קורה לדוגמה כשמנהל קרן חושש לסטות מהמדדים הסטנדרטיים כי הוא לא רוצה להיראות שונה מהמתחרים. זה קורה כעת כשמשקיעים קונים את 7 המופלאות ואת אנבידיה כי הן מניות טרנדיות - מניות עדריות. 

המוח מתגמל התנהגות עדרית

באמצעות הדמיה מתקדמת של המוח, דלדוסט לצד חוקרים נוספים גילו מה בדיוק קורה כשאנו מחליטים לחקות החלטות השקעה של אחרים. הממצאים מפתיעים ומטרידים במידה שווה. האזור הקדמי של המוח מגביר פעילות כשאנו חווים "סתירה חברתית" - כלומר, כשהדעה שלנו על מניה שונה מהקונצנזוס בשוק. "זה כמו אזהרה פנימית שהמוח שולח", מסביר דלדוסט. "המוח מזהה שאנו שונים מהקבוצה ומפעיל מנגנון לחץ לשינוי ההחלטה".

האופטימיות מסוף השבוע ממשיכה גם בפתיחת השבוע, כאשר המדדים נסחרים בעליות חדות. מדד ת"א 35 עולה 1.7% בהובלת מניות הבנקים, ומדד ת"א 90 עולה 2.2%.

במבט על הסקטורים, הפיננסים בולטים לחיוב עם עלייה של 2.4% במדד הבנקים ומדד הביטוח מזנק 4%. מדד הנדל"ן עולה 2.8% ומדד הנפט והגז עולה 1.4%.

נתחיל בנתון מפתיע - אנחנו חוסכים הרבה ביחס לעולם ואנחנו חוסכים יחסית מספיק (הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת). זה נובע בעיקר משינוי גדול שנעשה לפני כ-16 שנים, שהפך את ההפקדות לחיסכון לגדולות יותר וקבע שזו חובה חוקית. מי שנכנס אחר כך לשוק העבודה, מפריש בהיקף טוב מאוד - לא אמורה להיות לו בעיה בפנסיה, אלא אם מלכתחילה הוא לא עבד ברציפות, השכר שלו נמוך ו-או שהוא משך כספים. מי שנמצא 20-25 שנים בשוק העבודה גם במצב טוב מאוד, כי גם אם ההפקדות היו חלקיות לפני החובה להפריש, יש לו שנים רבות של חיסכון חובה. אלו שנמצאים בשוק העבודה כבר 30 שנים אמורים להיות במצב טוב, מעל חצי מהתקופה עם הפקדה שהיא חובה, כשכאמור גם לפני כן היתה הפקדה, אם כי לא תמיד מספקת. אבל, כאן ובעיקר אצל אלו שכבר 35-40 שנה ויותר בשוק העבודה יכולות להיות פנסיות נמוכות מהצרכים שלהם. ונחדד את הנקודה - בסה"כ הפנסיה של הישראלים טובה. היקף ההפקדות לפנסיה טוב ותודות לתשואות החזקות בעשור האחרון, הסכומים בקרנות מספיקות לרוב האנשים בהנחה שהם לא עשו טעויות בדרך ועבדו יחסית ברציפות. יש גילאי תפר של אנשים באזור גיל 60 שהפנסיה שלהם יכולה שלא להספיק להם, אבל גם אצלם, היא לא נמוכה באופן קיצוני מהצרכים. הבעיה היא בעיקר אצל כאלו שלא חסכו לפנסיה, שעבדו בשחור, שמשכו כספים ועוד. מי שחסך - מצבו טוב. 

אלא שאנחנו עדיין חוששים ובצדק. הצרכים גדלים, יוקר המחייה עולה. יש צורך שהולך וגדל לתת עזרה כלכלית מוקדמת לילדים. המציאות הכלכלית הופכת לקשה יותר וכמובן - תוחלת החיים עולה, צריך יותר כסף לתקופת הפנסיה. אז יש דברים לעשות כדי לשפר את הפנסיה. בראש וראשונה - לא לעשות טעויות, וגם - לבצע מעשים ספציפיים להגדלתה. איך עושים את זה? הכל כאן - הפנסיה שלכם תהיה כפולה: הצעדים שיהפכו 6,000 ש"ח לחודש ל-10,000 ש"ח

• הדולר מתחזק ב-0.6% מול השקל, מה עומד מאחורי המהלך?
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהקשר הרחב עם השפעות על השוק, מדיווח בערוץ אל ערבי הקטארי עולה כי מדינות ערב ערכו תיקונים ליוזמת וויטקוף-קושנר-בולהר לעצירת הלחימה בעזה, כאשר הדרישות החדשות כוללות נסיגה ישראלית מלאה והקמת ממשל פלסטיני שישולב תחת פיקוח של מועצה בינלאומית. על פי הדיווח, טראמפ עתיד להציג את היוזמה לנתניהו ביום שני בבית הלבן.