קבוצת יובלים וסיטי בוי
צילום: 3D

תכנית חדשה במתחם חסן ערפה בת"א: 291 דירות, כולל שכירות ארוכת טווח

אושרו שתי תכניות של יובלים סיטי בוי, שתקים 3 מגדלים בני 40-45 קומות; חלק מהדירות יוצעו לשכירות ארוכת טווח. בנוסף, כ-100,000 מ"ר מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

 
איציק יצחקי |

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו אישרה בשבוע האחרון למתן תוקף שתי תכניות של חברת "יובלים סיטי בוי", במתחם חסן ערפה בתל אביב. במסגרת התכניות תקים החברה 3 מגדלים הכוללים בסך הכל 291 יח"ד הכוללות גם דיור בר השגה לשכירות ארוכת טווח וכ-100,000 מ"ר לתעסוקה, מסחר ושטחים ציבוריים בהם בתי ספר והקמת פארק חדש.

התכנית נועדה לפתח את מרחב יצחק שדה על ידי תוספת שטחים לשימושי תעסוקה, מסחר מגורים, היא סמוכה לתחנות רכבת ישראל ולתחנות המטרו ושמה דגש רב על פיתוח המרחב הציבורי, כולל יצירת גישה ישירה למבנה מהרחוב ויצירת מעברים המאפשרים רצף של תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחבי המרחב ומכיוון רחוב ישראל טל. תחילת העבודות בשטח צפויות בעוד כשנה.

תכנית ראשונה שאושרה למתן תוקף, בה שותפים חברת יובלים סיטי בוי (50%)  ואקרו נדל"ן והפניקס (50%) היא על דרך מנחם בגין 66-70 פינת יצחק שדה בצמוד לצומת מעריב. התכנית משתרעת על פני שטח של כ- 6.25 דונם וכוללת איחוד של שלושה מגרשים, בייעוד לשימושי תעסוקה, מסחר, מגורים ושטחים ציבוריים, סה"כ זכויות הבניה עומדות על כ-107 אלף מ"ר.

במסגרת התכנית יוקמו 2 מגדלים, האחד מגדל מגורים בגובה 40 קומות, שיכלול 170 יח"ד בשטח כולל של כ-80 אלף מ"ר, מתוכן 25 דירות לדיור בר השגה בשכירות ארוכת טווח לתקופה של  25 שנים בשכירות מוזלת.

המגדל השני, בן 45 קומות ישמש לתעסוקה בהיקף של כ-60 אלף מ"ר. קומות הקרקע של שני המבנים  מיועדות עבור מסחר, שירותים ותעסוקה. בנוסף, כ- 5,000 מ"ר יוקצו עבור שטחי ציבור. התכנית כוללת חניונים תת קרקעים. בצמוד למתחם, בפינת הרחובות יצחק שדה ומנחם בגין מתבצעות עבודות להשלמת תחנת קרליבך של מפגש הקו האדום והירוק של הרק"ל.  התכנית מקודמת בהתאם לתכנית המתאר תא/ 5000.

התכנית הנוספת במתחם חסן ערפה, בבעלות חברת יובלים סיטי בוי שבבעלות רן בלינקיס ואיציק ברוך. התכנית היא בדרום מרחב יצחק שדה, ברחוב טל ישראל, בשטח של כ- 3.5 דונם. במסגרתה יוקם מגדל בן 43 קומות בהיקף של כ-48 אלף מ"ר הכולל עירוב שימושים בו יוקמו 121 יח"ד כולל 35 דירות לדיור בר השגה בשכירות ארוכת טווח לתקופה של  25 שנים בשכירות מוזלת ומסחר ותעסוקה בהיקף של כ-35 אלף מ"ר וקומת קרקע מסחרית. התכנית כוללת כ-2,900 מ"ר עבור שטחים ציבוריים בנויים וקומות מרתף עבור חניה לדיירי הבניין ולשימושי מסחר ותעסוקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.