שר האוצר משה כחלון ושרת השיכון והבינוי יפעת שאשא-ביטון
צילום: אלעד מלכה

29 פועלים נהרגו השנה: כמה תעלה למשק השבתת אתרי בנייה שהפרו את החוק?

משרד הבינוי מנסה להיאבק במקרי המוות בענף ומאיים בחקיקה לפיה מותו של פועל יוביל להשעיית הפעילות בכלל האתרים של המעסיק. הקבלנים מתריעים על נזק עצום

מורן ישעיהו |

29 פועלי בניין נהרגו השנה בתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה ברחבי הארץ. בניסיון להיאבק בריבוי מקרי המוות בענף, משרד הבינוי והשיכון מקדם הצעת חוק חדשה לשלילת רישיון אוטומטית לכל קבלן שפועל בנייה נהרג באתר המופעל על ידו. במקביל ייסגרו כל האתרים שבאחריותו למשך 30 יום לכל היותר, או עד שמינהל הבטיחות ישתכנע כי הקבלן יכול לנהל את האתר באופן שאינו מסכן את בטיחות העובדים בו והציבור. אלא, שבהתאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים לנזק אפשרי של 2 מיליארד שקל שייגרם למשק כתוצאה מיישום החוק.

צעד זה מבטא עליית מדרגה מצדו של רשם הקבלנים להענשת חברות מפרות נהלי בטיחות או כאלו שבאתריהן התרחשו תאונות עבודה קטלניות, שכן עד עתה לא פנה לכיוון של שלילת רישיון. לאחרונה שלל רשם הקבלנים רישיונות של שתי חברות בנייה למשך 3 שנים לאחר מידע שהתקבל ממינהל הבטיחות כי הפרו בקביעות את נהלי הבטיחות באתרי הבנייה שלהן. החל מ-2018 ועד היום זימן הרשם 17 חברות בגין ליקויי בטיחות, מ-4 מהן נשללו הרישיונות בפועל.

השעיית פעילות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

לצד תמיכה בהגברת הפיקוח והבקרה באתרי בנייה, הדגישו בהתאחדות כי פירוש הצעת החוק הוא עצירה מיידית של כלל העבודות של החברה הקבלנית באמצע ביצוע וללא התרעה מוקדמת באתרים אשר בהם לא התרחש דבר. לטענתם, לו היה מוחל החוק לפני שנה המשמעות היתה פעילות בהיקף חודשי של כ-2 מיליארד שקל שהיתה מושעית (הבדיקה מתבססת על 10 מתוך 26 חברות קבלניות בהן נהרג פועל באתר מיולי 2018, שיש לגביהן נתונים ציבוריים, 6 מהן חברות גדולות).

על פי ההתאחדות, "לא נבדקה בחקיקה שום השפעה על הנזק הישיר שנגרם לצדדים שלישיים - כלל העובדים באתר, קבלני המשנה והספקים, וכמובן – מזמין עבודה ציבוריים וממשלתיים והדיירים. מדובר במצב שבו למשל – רישיון שיישלל בעקבות תאונה בבניין בפתח תקווה, יגרום לעצירת בניה של של דירות בחיפה. כלומר, זה צפוי להשפיע על התקדמות הבניה של דירות שגם כך חסרות – באירוע שטרם נחקר. לא ברור מי ישלם את הנזק האדיר הזה, אם יתגלה שהתאונה לא אירעה בגלל התנהלות הקבלן שרשיונו נשלל.

"יש פה התעלמות מוחלטת מתפקוד הקבלן בעבר וביצועי הבטיחות שלו אלא פשוט הלחיכה עיוורת אחרי סטטיסטיקה שפוגעת באופן ידוע בחברות הגדולות".

עוד נטען כי לא נבדקה בחקיקה השפעה על שאר הציבור בגין עיכוב פרויקטים: "האם זה הגיוני לעצור בניית בית חולים, מעון לנשים מוכות, גן ילדים, מחלף, שדה תעופה, תחנת כוח וגשר כי בפרויקט אחר יש בעיה? מישהו שאל את עצמו מהי העלות שישלם הציבור, בחיים ובכסף, שתנבע מעיכוב הפרויקט בחודש?".

"הקבלנים חייבים לקחת אחריות"

שרת הבינוי והשיכון התייחסה היום לטענות השונות ואמרה: "כולנו סביב השולחן מחויבים למזעור תופעת מקרי המוות באתרי הבנייה כתוצאה מתאונות עבודה. עלינו להתייחס למציאות הנוכחית הזו כאל מצב חירום. אנחנו והקבלנים נמצאים באותו צד ואין לנו שום כוונה לפגוע בענף. הצעדים שאתם עושים בנושא הם חשובים ומשמעותיים, אבל חייבים להשית סנקציות בחקיקה לצד הפעולות הללו".

"יש אולי מקום לרכך במעט את נוסח החוק במסגרת דיון מעמיק ומקצועי, אך הקבלנים חייבים לקחת אחריות על הנעשה באתרי הבנייה ולשלם על התנהלות לא תקינה. ברור שברגע שיידעו שיש סנקציות, יחדדו את נהלי הבטיחות. ברגע שיידעו שהם נושאים באחריות, יגייסו את כל המערכת לטובת שיפור מצב הבטיחות באתרים", הוסיפה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

"השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול"

רז דומב מלידר שוקי הון מסביר כי מניות הנדל״ן נסחרות קרוב לשיאים היסטוריים, אך המשקיעים מתמקדים פחות במחיר ויותר בתחושת היציבות: “מה שמניע עכשיו את השוק זה לא רק ריבית - זה חזרת האמון בכלכלה הישראלית”; בין החברות הבולטות לטובה הוא מציין את דמרי, ישראל-קנדה ודוניץ, שנהנות מפריסה רחבה ומביקושים חזקים

צלי אהרון |

לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, תנודתיות גבוהה ומלחמה ששינתה את התמונה לרעה - שוק ההון המקומי משדר שוב ביטחון: מניות הנדל״ן, שבמשך חודשים היו בין הנפגעות העיקריות, אשר פיגרו אחרי המדדים המובילים בבורסה, מציגות בשבועיים האחרונים התאוששות חדה, אשר משקפת שינוי במצב הרוח של המשקיעים. מי שעד לא מזמן חשש מחשיפה לענף המגורים והמניב, חוזר בהדרגה אל המניות הללו - גם במחירים שנראים על פניו גבוהים היסטורית.

התחושה המרכזית שמניעה את השוק כעת היא יציבות. המשקיעים, כך נראה, בוחנים פחות את תווית המחיר ומסתכלים יותר על התמונה הכוללת - כלכלה שמתייצבת, סביבה ביטחונית רגועה יותר, וציפייה גוברת לתחילת תהליך של הורדת ריבית. הירידה בתשואות האג"ח, יחד עם ההתבהרות בזירה הגיאו-פוליטית, יוצרת אפקט פסיכולוגי של "חזרה לשגרה", שבמונחי שוק ההון מתורגם למומנטום חיובי.

במקביל, ענף הדיור עצמו ניצב בצומת: קבלנים ששרדו את תקופת הקיפאון מחזיקים היום בצבר קרקעות רחב ובפרויקטים מתקדמים לקראת שיווק, בעוד הריבית הגבוהה מתחילה לאבד מכוחה כגורם מעכב - במידה מסוימת יש לומר.גם בתחום הנדל״ן המניב, התמונה מתפצלת בין אזורי הביקוש החזקים לבין השוליים. תל אביב, הרצליה והערים הסמוכות ממשיכות להציג תפוסות גבוהות, בעוד ששווקים משניים כמו ראשון לציון, חולון ובני ברק נותרו מאתגרים. עם זאת, בסך הכול, התחושה בענף היא של מעבר הדרגתי ממצב של בלימה למצב של זהירות אופטימית - בדיוק כפי שמשתקף גם במדדי המניות בבורסה.

שוחחנו עם אנליסט הנדל״ן רז דומב - מלידר שוקי הון


אנליסט הנדל״ן רז דומב, צילום: איה בן עזרי


לאחר גל העליות האחרון שראינו במניות הנדל״ן - מה בעצם משקפים המחירים הנוכחיים?

"קודם כל, צריך לומר שסביבת המחירים כיום רחוקה מלהיות מפוכחת. אם מסתכלים היסטורית, רוב המניות כבר קרובות מאוד לשיאים של כל הזמנים, חלקן אפילו מגרדות אותם. אבל אחרי שנתיים קשות - עם מלחמה, חוסר יציבות פנימית וכלכלית. המשקיעים מחפשים דבר אחד: ודאות. וברגע שהתחושה הזו חוזרת, השוק מגיב בהתאם. היציבות הכלכלית והביטחונית משדרות למשקיעים שאנחנו חוזרים למסלול נורמלי, וזה מתבטא ישירות במחירי המניות״.

אז מה בעצם צפוי לשוק הדירות בתקופה הקרובה?