29 פועלים נהרגו השנה: כמה תעלה למשק השבתת אתרי בנייה שהפרו את החוק?
משרד הבינוי מנסה להיאבק במקרי המוות בענף ומאיים בחקיקה לפיה מותו של פועל יוביל להשעיית הפעילות בכלל האתרים של המעסיק. הקבלנים מתריעים על נזק עצום
29 פועלי בניין נהרגו השנה בתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה ברחבי הארץ. בניסיון להיאבק בריבוי מקרי המוות בענף, משרד הבינוי והשיכון מקדם הצעת חוק חדשה לשלילת רישיון אוטומטית לכל קבלן שפועל בנייה נהרג באתר המופעל על ידו. במקביל ייסגרו כל האתרים שבאחריותו למשך 30 יום לכל היותר, או עד שמינהל הבטיחות ישתכנע כי הקבלן יכול לנהל את האתר באופן שאינו מסכן את בטיחות העובדים בו והציבור. אלא, שבהתאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים לנזק אפשרי של 2 מיליארד שקל שייגרם למשק כתוצאה מיישום החוק.
צעד זה מבטא עליית מדרגה מצדו של רשם הקבלנים להענשת חברות מפרות נהלי בטיחות או כאלו שבאתריהן התרחשו תאונות עבודה קטלניות, שכן עד עתה לא פנה לכיוון של שלילת רישיון. לאחרונה שלל רשם הקבלנים רישיונות של שתי חברות בנייה למשך 3 שנים לאחר מידע שהתקבל ממינהל הבטיחות כי הפרו בקביעות את נהלי הבטיחות באתרי הבנייה שלהן. החל מ-2018 ועד היום זימן הרשם 17 חברות בגין ליקויי בטיחות, מ-4 מהן נשללו הרישיונות בפועל.
השעיית פעילות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
לצד תמיכה בהגברת הפיקוח והבקרה באתרי בנייה, הדגישו בהתאחדות כי פירוש הצעת החוק הוא עצירה מיידית של כלל העבודות של החברה הקבלנית באמצע ביצוע וללא התרעה מוקדמת באתרים אשר בהם לא התרחש דבר. לטענתם, לו היה מוחל החוק לפני שנה המשמעות היתה פעילות בהיקף חודשי של כ-2 מיליארד שקל שהיתה מושעית (הבדיקה מתבססת על 10 מתוך 26 חברות קבלניות בהן נהרג פועל באתר מיולי 2018, שיש לגביהן נתונים ציבוריים, 6 מהן חברות גדולות).
על פי ההתאחדות, "לא נבדקה בחקיקה שום השפעה על הנזק הישיר שנגרם לצדדים שלישיים - כלל העובדים באתר, קבלני המשנה והספקים, וכמובן – מזמין עבודה ציבוריים וממשלתיים והדיירים. מדובר במצב שבו למשל – רישיון שיישלל בעקבות תאונה בבניין בפתח תקווה, יגרום לעצירת בניה של של דירות בחיפה. כלומר, זה צפוי להשפיע על התקדמות הבניה של דירות שגם כך חסרות – באירוע שטרם נחקר. לא ברור מי ישלם את הנזק האדיר הזה, אם יתגלה שהתאונה לא אירעה בגלל התנהלות הקבלן שרשיונו נשלל.
- עתירה לבג"צ נגד אלקין בגלל חוק המכר: "מדובר בכלכלת בחירות"
- הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה התעלמות מוחלטת מתפקוד הקבלן בעבר וביצועי הבטיחות שלו אלא פשוט הלחיכה עיוורת אחרי סטטיסטיקה שפוגעת באופן ידוע בחברות הגדולות".
עוד נטען כי לא נבדקה בחקיקה השפעה על שאר הציבור בגין עיכוב פרויקטים: "האם זה הגיוני לעצור בניית בית חולים, מעון לנשים מוכות, גן ילדים, מחלף, שדה תעופה, תחנת כוח וגשר כי בפרויקט אחר יש בעיה? מישהו שאל את עצמו מהי העלות שישלם הציבור, בחיים ובכסף, שתנבע מעיכוב הפרויקט בחודש?".
"הקבלנים חייבים לקחת אחריות"
שרת הבינוי והשיכון התייחסה היום לטענות השונות ואמרה: "כולנו סביב השולחן מחויבים למזעור תופעת מקרי המוות באתרי הבנייה כתוצאה מתאונות עבודה. עלינו להתייחס למציאות הנוכחית הזו כאל מצב חירום. אנחנו והקבלנים נמצאים באותו צד ואין לנו שום כוונה לפגוע בענף. הצעדים שאתם עושים בנושא הם חשובים ומשמעותיים, אבל חייבים להשית סנקציות בחקיקה לצד הפעולות הללו".
"יש אולי מקום לרכך במעט את נוסח החוק במסגרת דיון מעמיק ומקצועי, אך הקבלנים חייבים לקחת אחריות על הנעשה באתרי הבנייה ולשלם על התנהלות לא תקינה. ברור שברגע שיידעו שיש סנקציות, יחדדו את נהלי הבטיחות. ברגע שיידעו שהם נושאים באחריות, יגייסו את כל המערכת לטובת שיפור מצב הבטיחות באתרים", הוסיפה.
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
