שר האוצר משה כחלון ושרת השיכון והבינוי יפעת שאשא-ביטון
צילום: אלעד מלכה

29 פועלים נהרגו השנה: כמה תעלה למשק השבתת אתרי בנייה שהפרו את החוק?

משרד הבינוי מנסה להיאבק במקרי המוות בענף ומאיים בחקיקה לפיה מותו של פועל יוביל להשעיית הפעילות בכלל האתרים של המעסיק. הקבלנים מתריעים על נזק עצום

מורן ישעיהו |

29 פועלי בניין נהרגו השנה בתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה ברחבי הארץ. בניסיון להיאבק בריבוי מקרי המוות בענף, משרד הבינוי והשיכון מקדם הצעת חוק חדשה לשלילת רישיון אוטומטית לכל קבלן שפועל בנייה נהרג באתר המופעל על ידו. במקביל ייסגרו כל האתרים שבאחריותו למשך 30 יום לכל היותר, או עד שמינהל הבטיחות ישתכנע כי הקבלן יכול לנהל את האתר באופן שאינו מסכן את בטיחות העובדים בו והציבור. אלא, שבהתאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים לנזק אפשרי של 2 מיליארד שקל שייגרם למשק כתוצאה מיישום החוק.

צעד זה מבטא עליית מדרגה מצדו של רשם הקבלנים להענשת חברות מפרות נהלי בטיחות או כאלו שבאתריהן התרחשו תאונות עבודה קטלניות, שכן עד עתה לא פנה לכיוון של שלילת רישיון. לאחרונה שלל רשם הקבלנים רישיונות של שתי חברות בנייה למשך 3 שנים לאחר מידע שהתקבל ממינהל הבטיחות כי הפרו בקביעות את נהלי הבטיחות באתרי הבנייה שלהן. החל מ-2018 ועד היום זימן הרשם 17 חברות בגין ליקויי בטיחות, מ-4 מהן נשללו הרישיונות בפועל.

השעיית פעילות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

לצד תמיכה בהגברת הפיקוח והבקרה באתרי בנייה, הדגישו בהתאחדות כי פירוש הצעת החוק הוא עצירה מיידית של כלל העבודות של החברה הקבלנית באמצע ביצוע וללא התרעה מוקדמת באתרים אשר בהם לא התרחש דבר. לטענתם, לו היה מוחל החוק לפני שנה המשמעות היתה פעילות בהיקף חודשי של כ-2 מיליארד שקל שהיתה מושעית (הבדיקה מתבססת על 10 מתוך 26 חברות קבלניות בהן נהרג פועל באתר מיולי 2018, שיש לגביהן נתונים ציבוריים, 6 מהן חברות גדולות).

על פי ההתאחדות, "לא נבדקה בחקיקה שום השפעה על הנזק הישיר שנגרם לצדדים שלישיים - כלל העובדים באתר, קבלני המשנה והספקים, וכמובן – מזמין עבודה ציבוריים וממשלתיים והדיירים. מדובר במצב שבו למשל – רישיון שיישלל בעקבות תאונה בבניין בפתח תקווה, יגרום לעצירת בניה של של דירות בחיפה. כלומר, זה צפוי להשפיע על התקדמות הבניה של דירות שגם כך חסרות – באירוע שטרם נחקר. לא ברור מי ישלם את הנזק האדיר הזה, אם יתגלה שהתאונה לא אירעה בגלל התנהלות הקבלן שרשיונו נשלל.

"יש פה התעלמות מוחלטת מתפקוד הקבלן בעבר וביצועי הבטיחות שלו אלא פשוט הלחיכה עיוורת אחרי סטטיסטיקה שפוגעת באופן ידוע בחברות הגדולות".

עוד נטען כי לא נבדקה בחקיקה השפעה על שאר הציבור בגין עיכוב פרויקטים: "האם זה הגיוני לעצור בניית בית חולים, מעון לנשים מוכות, גן ילדים, מחלף, שדה תעופה, תחנת כוח וגשר כי בפרויקט אחר יש בעיה? מישהו שאל את עצמו מהי העלות שישלם הציבור, בחיים ובכסף, שתנבע מעיכוב הפרויקט בחודש?".

"הקבלנים חייבים לקחת אחריות"

שרת הבינוי והשיכון התייחסה היום לטענות השונות ואמרה: "כולנו סביב השולחן מחויבים למזעור תופעת מקרי המוות באתרי הבנייה כתוצאה מתאונות עבודה. עלינו להתייחס למציאות הנוכחית הזו כאל מצב חירום. אנחנו והקבלנים נמצאים באותו צד ואין לנו שום כוונה לפגוע בענף. הצעדים שאתם עושים בנושא הם חשובים ומשמעותיים, אבל חייבים להשית סנקציות בחקיקה לצד הפעולות הללו".

"יש אולי מקום לרכך במעט את נוסח החוק במסגרת דיון מעמיק ומקצועי, אך הקבלנים חייבים לקחת אחריות על הנעשה באתרי הבנייה ולשלם על התנהלות לא תקינה. ברור שברגע שיידעו שיש סנקציות, יחדדו את נהלי הבטיחות. ברגע שיידעו שהם נושאים באחריות, יגייסו את כל המערכת לטובת שיפור מצב הבטיחות באתרים", הוסיפה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


קבלנים ברמת גן
צילום: BizTV

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית

מנדי הניג |

חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.

לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".

גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.

סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.

התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.