29 פועלים נהרגו השנה: כמה תעלה למשק השבתת אתרי בנייה שהפרו את החוק?
משרד הבינוי מנסה להיאבק במקרי המוות בענף ומאיים בחקיקה לפיה מותו של פועל יוביל להשעיית הפעילות בכלל האתרים של המעסיק. הקבלנים מתריעים על נזק עצום
29 פועלי בניין נהרגו השנה בתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה ברחבי הארץ. בניסיון להיאבק בריבוי מקרי המוות בענף, משרד הבינוי והשיכון מקדם הצעת חוק חדשה לשלילת רישיון אוטומטית לכל קבלן שפועל בנייה נהרג באתר המופעל על ידו. במקביל ייסגרו כל האתרים שבאחריותו למשך 30 יום לכל היותר, או עד שמינהל הבטיחות ישתכנע כי הקבלן יכול לנהל את האתר באופן שאינו מסכן את בטיחות העובדים בו והציבור. אלא, שבהתאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים לנזק אפשרי של 2 מיליארד שקל שייגרם למשק כתוצאה מיישום החוק.
צעד זה מבטא עליית מדרגה מצדו של רשם הקבלנים להענשת חברות מפרות נהלי בטיחות או כאלו שבאתריהן התרחשו תאונות עבודה קטלניות, שכן עד עתה לא פנה לכיוון של שלילת רישיון. לאחרונה שלל רשם הקבלנים רישיונות של שתי חברות בנייה למשך 3 שנים לאחר מידע שהתקבל ממינהל הבטיחות כי הפרו בקביעות את נהלי הבטיחות באתרי הבנייה שלהן. החל מ-2018 ועד היום זימן הרשם 17 חברות בגין ליקויי בטיחות, מ-4 מהן נשללו הרישיונות בפועל.
השעיית פעילות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
לצד תמיכה בהגברת הפיקוח והבקרה באתרי בנייה, הדגישו בהתאחדות כי פירוש הצעת החוק הוא עצירה מיידית של כלל העבודות של החברה הקבלנית באמצע ביצוע וללא התרעה מוקדמת באתרים אשר בהם לא התרחש דבר. לטענתם, לו היה מוחל החוק לפני שנה המשמעות היתה פעילות בהיקף חודשי של כ-2 מיליארד שקל שהיתה מושעית (הבדיקה מתבססת על 10 מתוך 26 חברות קבלניות בהן נהרג פועל באתר מיולי 2018, שיש לגביהן נתונים ציבוריים, 6 מהן חברות גדולות).
על פי ההתאחדות, "לא נבדקה בחקיקה שום השפעה על הנזק הישיר שנגרם לצדדים שלישיים - כלל העובדים באתר, קבלני המשנה והספקים, וכמובן – מזמין עבודה ציבוריים וממשלתיים והדיירים. מדובר במצב שבו למשל – רישיון שיישלל בעקבות תאונה בבניין בפתח תקווה, יגרום לעצירת בניה של של דירות בחיפה. כלומר, זה צפוי להשפיע על התקדמות הבניה של דירות שגם כך חסרות – באירוע שטרם נחקר. לא ברור מי ישלם את הנזק האדיר הזה, אם יתגלה שהתאונה לא אירעה בגלל התנהלות הקבלן שרשיונו נשלל.
- עתירה לבג"צ נגד אלקין בגלל חוק המכר: "מדובר בכלכלת בחירות"
- הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה התעלמות מוחלטת מתפקוד הקבלן בעבר וביצועי הבטיחות שלו אלא פשוט הלחיכה עיוורת אחרי סטטיסטיקה שפוגעת באופן ידוע בחברות הגדולות".
עוד נטען כי לא נבדקה בחקיקה השפעה על שאר הציבור בגין עיכוב פרויקטים: "האם זה הגיוני לעצור בניית בית חולים, מעון לנשים מוכות, גן ילדים, מחלף, שדה תעופה, תחנת כוח וגשר כי בפרויקט אחר יש בעיה? מישהו שאל את עצמו מהי העלות שישלם הציבור, בחיים ובכסף, שתנבע מעיכוב הפרויקט בחודש?".
"הקבלנים חייבים לקחת אחריות"
שרת הבינוי והשיכון התייחסה היום לטענות השונות ואמרה: "כולנו סביב השולחן מחויבים למזעור תופעת מקרי המוות באתרי הבנייה כתוצאה מתאונות עבודה. עלינו להתייחס למציאות הנוכחית הזו כאל מצב חירום. אנחנו והקבלנים נמצאים באותו צד ואין לנו שום כוונה לפגוע בענף. הצעדים שאתם עושים בנושא הם חשובים ומשמעותיים, אבל חייבים להשית סנקציות בחקיקה לצד הפעולות הללו".
"יש אולי מקום לרכך במעט את נוסח החוק במסגרת דיון מעמיק ומקצועי, אך הקבלנים חייבים לקחת אחריות על הנעשה באתרי הבנייה ולשלם על התנהלות לא תקינה. ברור שברגע שיידעו שיש סנקציות, יחדדו את נהלי הבטיחות. ברגע שיידעו שהם נושאים באחריות, יגייסו את כל המערכת לטובת שיפור מצב הבטיחות באתרים", הוסיפה.
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.
חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
