מכינוס נכסים: 11 דירות שמוצעות עכשיו למכירה - גם בת"א

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים נכסי מגורים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר | (3)

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' 11 נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם – זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

תל אביב

ברחוב שרת 6, ליד כיכר המדינה, מוצעת למכירה דירת 3.5 חדרים בקומה שלישית. מועד אחרון להגשה – 30 ביוני. ברחוב שרת 26 נמכרה בינואר דירת 3.5 חדרים בשטח 80 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, ב-3.25 מיליון שקל

 

גבעתיים

ברחוב בורוכוב 3 מוצעת למכירה דירת 4.5 חדרים בשטח 126 מ"ר. מועד אחרון להגשה – 15 ביולי. ברחוב אחדות העבודה 5 נמכרה בנובמבר 2014 דירת 5 חדרים בשטח 110 מ"ר, קומה 4 מתוך 5, ב-2.575 מיליון שקל

 

הרצליה

ברחוב ניר 10 מוצע למכירה בית בשטח 212 מ"ר על קרקע בשטח של 300 מ"ר, בית בן 3 קומות מעל קומת מרתף. מועד אחרון להגשה – 15 ביולי. ברחוב ערוגות הסמוך מוצע למכירה קוטג' 6 חדרים בשטח 240 מ"ר, 4 מפלסים עם מרתף גדול וממ"ד, ב-4.8 מיליון שקל.

 

חולון

ברחוב ארלוזורוב 117 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים עם מרפסת גג בקומות הרביעית והחמישית. מועד אחרון להגשה – 15 ביולי. ברחוב רחל 6 מוצעת למכירה דירת גג בשטח 165 מ"ר ב-2.35 מיליון שקל

 

פתח תקווה

ברחוב השופר 51 בהדר גנים מוצעת למכירה דירת 3 חדרים. מועד אחרון להגשה – 1 בספטמבר. בדרך מנחם בגין 4 נמכרה במאי דירת 3 חדרים בשטח 84 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, ב-1.2 מיליון שקל

 

נתניה

ברחוב הולנד 15 מוצע למכירה בית דו משפחתי בשטח של 211 מ"ר על מגרש של 258 מ"ר עם מרפסת גג של 63 מ"ר וחניה מקורה. מועד אחרון להגשה – 2 ביולי. ברחוב הולנד 31 נמכר בינואר בית דו משפחתי בשטח 198 מ"ר, קומת קרקע, ב-2.6 מיליון שקל

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

אשקלון

ברחוב גדעון בן יואש 33/15 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים. מועד אחרון להגשה – 24 ביוני. ברחוב גדעון בן יואש 41 נמכרה במארס דירת 4 חדרים בשטח 101 מ"ר, קומה 3 מתוך 9, ב-760 אלף שקל

 

 אילת

ברחוב משעול הזית 6 מוצעת למכירה וילה בשטח של 260 מ"ר על קרקע בשטח 1184 מ"ר עם בריכת שחייה וג'קוזי. מועד אחרון להגשה 5 ביולי. ברחוב משעול ערמון 10 נמכר בינואר קוטג' 8 חדרים 191 מ"ר ב-2.525 מיליון שקל.

 

טבריה

ברחוב וייצמן 1083/12 בשיכון ד' מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בשטח 97 מ"ר, קומה 2 מתוך 3. מועד אחרון להגשה – 8 ביולי. ברחוב הדס 20 נמכרה באוגוסט 2014 דירת 4 חדרים 160 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ב-765 אלף שקל.

 

ירושלים

ברחוב משה קול 10 מוצעת למכירה דירה בשטח 98 מ"ר בקומת קרקע עם גינה בשטח של כ-140 מ"ר ומחסן של כ-20 מ"ר. מועד אחרון להגשה – 16 ביולי. ברחוב שרייבוים 7 נמכרה בספטמבר 2014 דירת גן 4 חדרים בשטח 101 מ"ר, 110 מ"ר מגרש, ב-2.8 מיליון שקל.

 

ירוחם

ברחוב ההגנה 745/10 מוצעת למכירה דירת 3 חדרים. מועד אחרון להגשה – 30 ביוני. באותו הבניין נמכרה במארס דירת 3 חדרים 65 מ"ר, קומה 1, ב-280 אלף שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירושלמי 22/06/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב אפילו עם מקל! ראו הוזהרתם!!
  • 2.
    סתם אזרח זקו 22/06/2015 10:41
    הגב לתגובה זו
    אילו דירות מגיעות לכונס נכסים - של חייבים שאינם יכולים לעמוד בתשלומים. ומה יהיה על לוקחי המשכנתאות החדשים ?
  • 1.
    אליפז וגמלאי צהל 22/06/2015 07:30
    הגב לתגובה זו
    חרטא ברטא.לא תודה.גנבים.
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.