מחקר: מדוע גידול בשיעור הבעלות על בתים מזניק את האבטלה?
האם אחיזה בבית היא מתכון לאסון כלכלי? לפי מחקר שבוצע בארצות הברית ופורסם באתר גלובל פרופרטי גייד (Global Property Guide), קיים קשר ישיר בין גידול בשיעור הבעלות על בתים במדינה לגידול באבטלה.
המחקר בדק את שיעורי האבטלה והבעלות על בתים בארצות הברית (מלבד אלסקה והוואי) בין השנים 1900 ל-2010 וגילה כי הכפלה בשיעור הבעלות על בתים הכפילה גם את מספר הבלתי מועסקים. המחקר מראה כי באלבאמה, ג'ורג'יה, מיסיסיפי, דרום קרוליינה ומערב וירג'יניה, המדינות שרשמו את הגידול החד ביותר בשיעור הבעלות על בתים בין השנים 1950 ל-2010 גידול ממוצע של 23%), נרשם גידול של 6.3% באבטלה. מנגד, בחמש המדינות עם שיעור הבעלות על בתים הנמוך ביותר נרשם גידול של 3.5% בלבד באבטלה
.
לפי המחקר, המעבר לפרברים הוביל להתרחקות משמעותית של העובדים ממרכזי התעסוקה, ותהליך היוממות (commuting) הוביל לגידול בעלויות הנסיעה שפחות מעסיקים מוכנים לשאת. בנוסף, עורכי המחקר טוענים כי בשכונות מגורים בהן מתגוררים בעלי הבתים קיימות הגבלות בנייה חריפות אשר אינן מאפשרות הקמת עסקים במקומות אלו (תופעת ה"לא בחצר האחורית שלי") ומונעות מוביליות חברתית והתפתחות כלכלית.
עורכי המחקר סבורים שלמרות שתוצאות המחקר מתייחסות לארצות הברית, הן עשויות להיות רלבנטיות גם במקרה של אירופה לדבריהם, במדינות דוגמת ספרד ויוון, היכן שלמעלה מ-80% מהאוכלוסייה מתגוררת בבתים בבעלות, שיעור האבטלה גבוה מ-20%, בעוד במדינות דוגמת שוויץ, אוסטריה וגרמניה, היכן ששיעור הבעלות על בתים הינו הנמוך באירופה גם שיעור האבטלה נמוך בהתאם.
- 2.הסיבה פשוטה 11/11/2013 11:27הגב לתגובה זוהסיבה פשוטה.. מאחר וככל שאחוז הבעלות על בתים עולה כך יורדת המוטיבציה לעבוד עבור שכר רעב, ואילו כשאחוז הבעלות על בתים יורד בעלי הבתים מצמידים את שכר הדירה לשכר ולעבדים לא נותרת ברירה אלא להמשיך לעבוד גם בתנאי קיום מינימליים.
- 1.אז השתכנענו שעדיף שלא נוכל להיות בעלי דירה (ל"ת)חכמי חלם 10/11/2013 11:48הגב לתגובה זו
בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות
התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות
התחדשות עירונית ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם" אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.
כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר.
ירידות מחירים במרכז
הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.
בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%. הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.
- 740 דירות חדשות בת"א: אושרה תוכנית של מטרופוליס
- 378 דירות חדשות בר"ג: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר. העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.
כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?
על מחירי הדירות בנתניה, בת ים ופתח תקווה
מחירי הדירות בתל אביב בקצב ירידה שנתי של כ-9% - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר, בערים הסובבות הירידה קצת נמוכה. מרגישים את זה גם במעגלים קצת מרוחקים יותר. בדקנו הפעם עסקאות אחרונות בפתח תקווה, נתניה ובת ים.
פתח תקווה
ברחוב ברוריה 8, דירת
4.5 חדרים, 111.9 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־3.15 מיליון שקל
(28.2 אלף ש"ח למ"ר).
ברחוב בייליס
20, דירת 4 חדרים, 86 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־2.76 מיליון שקל
(32.1 אלף ש"ח למ"ר).
ברחוב הרב
צבי יהודה 7, דירת 5 חדרים, 115.1 מ"ר, קומה רביעית, נמכרה ב־3.37 מיליון שקל
(29.3 אלף ש"ח למ"ר).
- דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
- מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברחוב י"ז הבנים 7, דירת 3.5 חדרים, 74.8 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל
(29.1 אלף ש"ח למ"ר).
