דוחות

גידול בהיקף המשכנתאות: לאומי למשכנתאות - האשראי לציבור גדל ב-10% ל-56 מיליארד שקל

הנתון מהווה גידול של 38% בהשוואה להיקף המשכנתאות ב-2008. למרות המשבר בנדל"ן הבנק רשם גידול של 1.6% באשראי לציבור בין הרבעון השלישי לרביעי
לירן סהר | (11)

בנק לאומי למשכנתאות מסכם את הרבעון הרביעי של 2011 עם רווח נקי של 47 מיליון שקל, זאת לעומת 32 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2011. יצויין כי הבנק מחזיק בכ-23% מתיק המשכנתאות הארצי.

נציין כי ב-22 בינואר הודיע דירקטוריון בנק לאומי, במסגרת הדיונים על תוכנית העבודה לשנים 2012-2014, על כוונתו לפעול למיזוג הבנק למשכנתאות עימו. בהחלטה נקבע שכל עסקי הבנק ייקלטו בתוך עסקי בנק האם והכוונה היא להשלים את המיזוג עד לתום 2012.

האשראי לציבור, המייצג את הפעילות העיקרית של הבנק, גדל ברבעון הרביעי ב-1.6% ל-56.3 מיליארד בהשוואה לרבעון השלישי בו עמד האשראי לציבור על 55.38 מיליארד שקל. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד גדל האשראי לציבור ב-10% מ-51.1 מיליארד שקל ב-2010 ו-39.344 מיליארד שקל ב-2008 (זינוק של 38%). הגידול בהיקף האשראי לדיור בשנים האחרונות לפי הבנק נובע מהגידול בביקושים ליחידות דיור ועלייה במחירי יחידות הדיור, ועיקרו מהווה אשראי למטרת רכישת דירות מגורים.

הרווח של הבנק בשנת 2011, מפעילות מימון אחרי הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בכ-487 מיליון שקל, גידול של כ-8.7% בהשוואה לאשתקד (448 מיליון שקל), הדבר נובע בעיקרו מגידול בתיק האשראי של הבנק. ברבעון הרביעי של 2011 הרווח מפעולות מימון עמד על 112 מיליון שקל, זאת לעומת 111 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 0.9%) וגידול של 2.8% בהשוואה לרבעון השלישי של 2012 (109 מיליון שקל).

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מרץ 2012-מחאה חברתית-בועת הנדל" ן. (ל"ת)
    צדק חברתי 27/02/2012 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 27/02/2012 17:26
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה גדולה יותר ממה שבנק ישראל חזה
  • 4.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 27/02/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פרסום בובה נדלניסט תרגיל שיווקי לפראיר,מיתון! (ל"ת)
    קבלו,בנק,ממשלה גנבים 27/02/2012 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יונאלך 27/02/2012 13:36
    הגב לתגובה זו
    מפטר כותבים עם " ט" ולא עם " ת" . אז.... תיזהר שלא יפתרו אותך.
  • אבי 27/02/2012 16:36
    הגב לתגובה זו
    לאומי לא מפטר אפילו עובד אחד...יש פרישה טיבעית ואי גיוס עובדים חדשים כתחליף לפורשים.זה כל הסיפור.
  • פרישה טבעית אלק? (ל"ת)
    אז לאומי מצמצם? 27/02/2012 17:08
  • 1.
    יורם 27/02/2012 13:30
    הגב לתגובה זו
    שכול מי שקיבל הלוואה בשנים האחרונות ולקח מליון שקל ...לא יחזיר אותה בשנה הקרובה בגלל המצב
  • דני 27/02/2012 17:24
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי יפטר 800 עובדים
  • הגיון בריא 27/02/2012 15:38
    הגב לתגובה זו
    מעבר לטעויות כתיב (" לפטר" כותבים ב" ט" לא ב" ת" ) ותחביר קלוקל, ניכר גם חוסר הבנה בכלכלה, או לפחות מחסור בסיסי בהגיון בריא: אם אכן, כל מי שקיבל הלוואה לא יחזיר אותה בשנה הקרובה (כדבריך), הרי שעל הבנק דווקא לגייס עובדים נוספים, וזאת בכדי לטפל בגל חידלי הפרעון הבאים עליו לרעה (לשלוח מכתבי התראה, לנהל סוללות עורכי דין, לממש נכסים וכו' ). תנוח דעתך, זה לא יקרה בקרוב (וגם לא בטווח הרחוק). את הסיבות אין בידי לפרט כרגע מחוסר זמן וכיוון שמימלא לא תבין...
  • הגיון לא בריא 27/02/2012 17:10
    בנק לאומי מעסיק עורכי דין חיצוניים הוא לא סומך על העורכי דין שלו . עורכי דין חיצוניים הרבה יותר מקצועיים. אז לא צריך עובדים כדי לשלח מכתבי התראה . זה עלבון לאינטילגנציה מקסימום יביאו עובדי קבלן למשלח מכתבים? פשוט אתה ממילא לא תבין
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.