אתר בניה פועלים נדלן אתר בנייה
צילום: Istock

אפקט הקורונה על שוק הנדל"ן יורגש עוד חודשים רבים

הוזלת הדירות היא באחריות הרגולטור ולא בידי הקבלנים. רוצים להוריד את מחירי הדירות? בטלו או הקטינו את מס הרכישה לזמן מוגבל
יהודה כתב | (20)

את אפקט מגיפת הקורונה על ענף הבניה והתשתיות ניתן להערכתי לחלק למספר "גלים", את חלקם נרגיש בחודשים הקרובים אך את האפקט העיקרי נרגיש בעוד שנה ויותר והוא יבוא לידי ביטוי בעיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים של מסירת פרויקטים למגורים, פרויקטים בתחומי התשתיות והתעסוקה. יהיו לכך השלכות כלכליות רחבות היקף על חברות הבניה והביצוע, כמו גם על קבלני הגמר ולא פחות על הרוכשים. מי שחסרו כל כך בימי הקורונה בשטח הם העובדים הפלשתינאים שאחראים על העבודות המוגדרות "רטובות", ובלעדיהן, לא ניתן לקדם עבודות נוספות באתר בניה.

 

למרות העובדה שהענף הוכרז כחיוני ואתרי הבניה נותרו פעילים, בפועל תקופת הקורונה רק החריפה בעיות עימם מתמודדים קבלנים ויזמים. בראשם המחסור בידיים עובדות בענף. 3,000 פועלים זרים מוינו ערב הקורונה לעבודה בישראל, ואפילו אם הם מעט ביחס ל-30,000 העובדים שהענף כה חסר, עדיין עושים הכל בכדי להקשות על החברות- נהלי משרד הבריאות לא הגיוניים. אפילו מנהל האוכלוסין מדבר על שבוע בידוד בלבד והם בשלהם, מבקשים שלושה שבועות של סגר מהם שבוע בארץ המוצא.

הוזלת הדירות היא באחריות הרגולטור 

קיימת ציפייה היום אצל הרוכשים כי בקרוב יורידו הקבלנים את מחירי הדירות, אך בשטח אנחנו רואים מבצעים נקודתיים בלבד. הפעולה להוזלת הדירות היא באחריות הרגולטור ולא בידי הקבלנים. בין יתר ההצעות שהצענו, אנו מציעים לבטל את מס הרכישה באופן גורף לזמן מוגבל בהוראת שעה או לחלופין להקטין אותו באופן משמעותי וכך להחזיר את המשקיעים לשוק, בלעדיהם אין סיכוי שנראה עליה משמעותית בהיקפי הרכישה.

מהלך זה ישפיע גם על שוק הדירות להשכרה שיחסרו עתה יותר מתמיד. הורדת המס, תדבר גם אל תושבי חוץ ותושבים חוזרים שגילו מחדש את האיתנות של ישראל והבינו את חשיבות הקרבה למשפחת הגרעין בעת חרום, וכשיחליטו להשקיע ולהשתקע כאן יזדקקו לפתרונות דיור.

ישנן עוד הקלות מיסוי שחובת הרגולטור להפעיל בכדי להקל על המצב ולהשפיע, לדוגמא, הקלה בתנאי התשלום על רכישת קרקעות לבניה במכרזי רמ"י, מהלך אשר יזרים מיידית עוד קהלים ומכירות אל השוק. הטבות מקום לרוכשים, שיהפכו למענקים וכבר הוכיחו עצמן. מכרזים לשיווק פרויקטים בשכירות ארוכת טווח ובמחירים מפוקחים ועוד.

הבנקים דואגים לבנקים, השאירו אותנו לבד במשבר

ואם לא די בכך, הרי שהבנקים נקטו כהרגלם גישה שמרנית ולתחושתנו השאירו אותנו הקבלנים לבד במשבר. הבנקים פעלו להקטין ולמזער סיכונים אך בדרך, צמצמו לנו אשראי ועושים בשוק המימון כבשלהם בעוד המדינה לא מצליחה לרסן אותם. היה ראוי כי הבנקים יגבשו תוכנית פעולה יחד עם הקבלנים ולא יקשו עליהם דווקא בעת הזאת.

תחושת הבטחון האישי והכלכלי היא שתנהל רוכשים לשימוש עצמי או להשקעה מעתה והלאה. רוכשים שוקלים את צעדיהם במיוחד לאור השינויים בהסדרי עבודה ורצון למרחב פתוח למקרה ונידרש שוב לסגר. אני מאמין שנראה רוכשים שחוזרים לפריפריה שם נולדו, או עוברים לשם כי צרכיהם ודרישותיהם השתנו והם מבינים כי ביכולתם למצוא גם מחוץ לאיזורי הביקוש דירות איכותיות בתמורה למחירים נמוכים הרבה יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הינו יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז סגן נשיא ויו"ר אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    ישראלי 13/06/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    הכותב הינו יו"ר התאחדות הקבלנים לשעבר... תקראו שוב אבל הפעם עם הבנת האינטרסים
  • טל 23/07/2020 12:15
    הגב לתגובה זו
    שום מילה על גל של מכירות דירות יד שניה בעקבות המשבר, על הקושי של בעלי העסקים והשכירים שהכנסתם נפגע בגלל המשבר לעמוד לאורך זמן בהוצאות השוטפות. על המדינה לפעול, לבחור דרך פעולה ולנקוט בה במהרה.
  • 18.
    tuh 09/06/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    גם ככה זה ענף שמוצף כסף שחור והכותב מציע להוריד מס רכישה הזוי!
  • 17.
    צפונית 09/06/2020 00:45
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שמחירי הדירות ירדו לעלות הגיונית ואז יקנו, התגובות פה בהחלט משקפות את הלכי הרוח של כולנו, מה שנקרא עמך...אה והן גם "קורעות" מצחוק חחחחחחחח! כיף לקרוא אותן!
  • 16.
    מביך 08/06/2020 22:16
    הגב לתגובה זו
    מביך. שופרות הקבלנים ממשיכים עם הגיון הפוך הכל במטרתם העילאית ''לעזור'' לציבור.
  • 15.
    ירון 08/06/2020 20:53
    הגב לתגובה זו
    שיש חברת יחסי ציבור לכל הקבלנים, שום מילה על זה שהבנקים לא נותנים להוריד שקל ממחירי הדירות לקבלנים( בגלל שהבנקים נתנו הלוואות לפי הערכת הקבלן), שום מילה על השליטה בתקשורת לדוגמא גלובס ששיך לאשת נדלן, שום מילה על הלובי הפולטי, המחירים הגיעו להזיה לא סתם, לא היה פה שוק חופשי, עכשיו תאכלו את הדיסה שבישלתם.
  • 14.
    בוגי 08/06/2020 20:12
    הגב לתגובה זו
    אם המשקיעים יצאו מהשוק מחירי הדיור ירדו כי יהיה פחות ביקוש
  • 13.
    נעם סופר 08/06/2020 19:49
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחח "אנו מציעים לבטל את מס הרכישה באופן גורף לזמן מוגבל בהוראת שעה או לחלופין להקטין אותו באופן משמעותי וכך להחזיר את המשקיעים לשוק, בלעדיהם אין סיכוי שנראה עליה משמעותית בהיקפי הרכישה"... "ישנן עוד הקלות מיסוי שחובת הרגולטור להפעיל בכדי להקל על המצב ולהשפיע"... חחחח אתם רוצים שהמדינה תעזור לכם להעלות מחירים? נפלתם על הראש?חחח אם אני מבין נכון את רוח הכתבה אתם בבעיה רצינית. פשוט תורידו מחירים. ב-25-30% פחות אולי תשכנעו אפילו אותי לקנות.
  • 12.
    עמרם 08/06/2020 17:30
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשו במדינות אחרות בעולם מצחיקים הנוכלים האלה, מצד אחד בוכים שהביקוש קשיח ויש מחסור, מצד שני אם יש מחסור למה אתם בוכים שאין משקיעים ושצריך להביא אותם / לייצר ביקושים.
  • 11.
    מוטי 08/06/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא בכיתם כשהמחירים עלו 120% בעשור חבורת נוכלים
  • 10.
    ס 08/06/2020 17:25
    הגב לתגובה זו
    התקשורת בכיס של הקבלנים, וגם כתבה זו היא רצף של שקרים מפי מי אם לא האינטרסנט יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז סגן נשיא ויו"ר אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ
  • 9.
    לא קונים דירה במחיר בועה 08/06/2020 17:18
    הגב לתגובה זו
    א. הורדת מס רכישה ? באמת ? בשביל שמשקיעים שוב יקנו ויעלו את מחירי הדירות ?ב.חסר דירות להשכרה ? באמת ? עם כל השוכרים שלא יכולים לשלם וחוזרים להורים ?ג. כל מה שכתבת אז "הפוך גוטה הפוך"
  • 8.
    הקבלנים הולכים להוריד מחיר אחרת הבנקים ימכרו את הדירות (ל"ת)
    גלעד 08/06/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אם האינטרסנט אמר- דברי אלוהים חיים.. (ל"ת)
    אדם 08/06/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    IM 08/06/2020 16:13
    הגב לתגובה זו
    כשהמחירים עלו דיברו על שוק חופשי פתאום אין מושג שנקרא שוק חופשי כי מחירי הדירות עלולים לרדת, ומי שקובע את המחירים זה רגולטור
  • 5.
    גולן 08/06/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    אם יורידו מס זה יעבור לכיס של הקבלנים שאולי ישאירו פירורים לקונים. קבלנים יקרים קשה לכם למכור? למה שלא תנסו להוריד מחיר. נורא פשוט.
  • 4.
    אין קונים בגלל המחיר ..... והמחירים צריכים לרדת ב20% (ל"ת)
    עוז 08/06/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 08/06/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
    שהכותב אינטרסנט,שכחת אדוני שהפחד מבטחון תעסוקתי שולט כיום,לכן מאיפה יבוא הביקוש ?
  • 2.
    יורגן 08/06/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    די עם הכתבות של הקבלנים - שומעים את הביצים שלהם רועדות עד לקומה 35 בעזראלי
  • 1.
    הבדרן 08/06/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    מס רכישה למשקיעים ריסק את הביקוש שהיה 35% משקיעים ב2015 ומאז ירד ל12% בלבד. בלי משקיעים מלכתחילה לא היתה כאן בועה, כי הם אלו שמחפשים אלטרנטיבה להשקעה באפס ריבית בבנק. אם חלילה יורידו מסים הבועה תחזור להתנפח, אבל במצב הנוכחי הקריסה כבר בדרך. לא להתקרב לנדלן תקבלו אותו ב30% דסקאונט. מובטח
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.