ה"גרזן" על אפל יכול להיות הזדמנות לישראל, אבל איפה כוח האדם?
האמנם החלטת הנציבות האירופית לתחרות להטיל על חברת אפל קנס חסר-תקדים של 14.5 מיליארד אירו ריבית, עשויה לגרום לחברות בינלאומיות לשקול להעביר לישראל את פעילותן? כפי שהתגלה, חברת אפל קיבלה מממשלת אירלנד הטבות מס מפליגות שבעיני הנציבות האירופית לתחרות היו מלאכותיות ונתנו לה "יתרון בלתי-הוגן" הפוגע בתחרות. דיני התחרות האירופים ש"גויסו" לשם גביית תשלומי מס אינם חלים על ישראל (שלא חברה באיחוד האירופי), ומכאן שהחלטות האיחוד הנוגעות לאפל ולחברות אמריקאיות או בינלאומיות אחרות לא יחולו עליה.
לא רק הטבות מיסוי, חייבים לייבא מומחים ומהר
נזכיר שישראל סובלת ממחסור בעובדי הייטק, מבריחת מוחות ומתחרות עזה בעולם - הן במזרח אסיה והן באירופה. בנימין נתניהו הודיע לאחרונה על כוונתו לאפשר הבאת מהנדסי הייטק לארץ, תוך שהממשלה תנסה להסיר את החסמים אשר מקשים על הבאת כוח אדם מיומן לישראל ועל פתיחה בישראל של מרכזים של חברות רב לאומיות. לכן, נראה שהתעוררות הנציבות האירופית באה לישראל בעיתוי נוח. אלא שככל הידוע, לא היתה מאז הכרזה מעשית של הממשלה או על חסם כלשהו שהוסר.
לראש רשות המסים, משה אשר, יש משאלת לב לפיה בעקבות המס לאפל חברות הייטק בינ"ל יעדיפו לבוא לישראל, תוך שהערכתו להעברת קניין רוחני לישראל מגיעה מן ההנחה כי "לישראל יש יתרון, כי יש לנו מפעלים, מהנדסים, הנהלה ומס סביר". כדי שמשאלה זו תתממש, על הממשלה לבצע סדרה של פעולות נוספות שאינן מורכבות, אך דורשות הגדרת יעד, יוזמה ותכנון מראש.
הביורוקרטיה נגד המומחים
הבאת מומחים זרים למשל תחזק את ישראל כמרכז מחקר ופיתוח עולמי ותגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול כאן. עם זאת, המציאות כיום היא שתהליך הגיוס של מומחה זר הוא קשה וארוך מדי והאגרות יקרות. בישראל אין אשרה לעובדים של ארגון רב לאומי שמועברים במסגרת עבודתם בארגון. אשרות אלה נקראות "מועבר בתוך החברה ICT" ונהנות בעולם ממסלול מזורז ומאגרות נמוכות, והן משמשות ארגונים בינ"ל להשלמת צוותי מו"פ, לביצוע פרויקטים, להעברת מנהלים ומשתלמים ועוד.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מן החסמים ביורוקרטים והסרתם יכולה להתבצע באופן קל ומיידי, והשפעתם משמעותית. תוספת של 2-3 משרות נוספות ליחידת ההיתרים למומחים – אשר יש לה היום משרה וחצי – תכפיל ויותר את שעות הקבלה ותביא לקיצור בזמן. קיום ועדות היתרים פעמיים בשבוע באופן קבוע יקצרו גם הם, ומשמעותית, את זמן התהליך, וישנן דוגמאות נוספות. חסם בעייתי נוסף הוא תקרת השהייה בישראל שעומדת על 63 חודשים ברוטו. אפשר וצריך לשנות את זה כך שהתקופה תימנה רק על עבודה בפועל בישראל. רשות האוכלוסין מפגינה רמה מקצועית טובה למדי אך מרכז תשומת הלב שלה מופנה לטיפול בפליטים ובעובדי סיעוד, חקלאות ובניין, ופחות לטיפול בתיקון תקלות בנהלי הבאת מומחים זרים, שהם הסקטור שתורם להתפתחות המדינה.
נציין כי המירוץ אחר כשרונות מקיף את כל המדינות בעולם, ולא מדובר בבעיה בלעדית לישראל. מצד אחד יש מגמה של החמרה כלפי פליטים ופועלים פשוטים, ומצד שני יש מרדף אחרי מומחים בעלי השכלה. ברוב מדינות אירופה הנהיגו את האשרה הנקראת בלו קארד, שמאפשרת לבעלי כישורים גבוהים לקבל אשרת עבודה בחסות עצמית. בארה"ב הדבר היחיד שאיחד את תעשיית ההייטק היה הקמפיין לשלש את המכסה השנתית למהנדסים מכל העולם שיכולים להיכנס לארה"ב להיקף של 200 אלף מהנדסים לשנה.
יבוא מומחים מול הכשרת כוח האדם המקומי
שכר המינימום למומחה זר עומד כיום על בערך 18 אלף שקל ברוטו. עקב הצורך לממן את עלות קבלת האשרה, ביטוח רפואי, מגורים ועלויות ייחודיות נוספות למומחים זרים, הרי שהעלות למעסיק כמעט כפולה. למעביד ישראלי כדאי לשלם למומחה ישראלי מקביל שכר של עד 25 אלף שקל ברוטו, ועדין הוא יחסוך הרבה תשומות. מדובר בשכר יפה מאד, ואני בטוח שכמעט כל ישראלי ישמח לעבוד בשכר כזה. בפועל, מעסיקים ישראלים מביאים מומחים זרים רק אם אין להם ברירה אחרת. אל נשכח שביחס לאוכלוסיה כבר יש לנו בישראל בערך כפליים בעלי דוקטורט במדעים מאשר בגרמניה. ישראל בין שלושת המקומות הגבוהים בעולם בפרסום מאמרים באופן יחסי לאוכלוסיה, אבל מה לעשות שאנחנו רק כ-8 מיליון אזרחים?
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
הפתרון הנכון הוא הכשרת כוח אדם מקומי. יותר בוגרי מדעים, הנדסה ומקצועות צמיחה אחרים, והרבה יותר בוגרי תואר שני, דוקטורט ופוסט דוקטורט. בנוסף ובמקביל יש להגדיל באופן משמעותי את בוגרי מקצועות העתיד כמו תוכנה, חומרה, מכטרוניקה, רובוטיקה, ציוד רפואי וכו'.
יש לנקוט במקביל שני מהלכים: פתרון קצר טווח בדמות הקלות על יבוא זמני של מומחים זרים ושל עובדים מיומנים, ופתרון ארוך טווח של הכפלת כמות המהנדסים וחיזוק מהותי של בתי הספר המקצועיים.
כוח האדם שמועסק על ידי מרכזי המחקר של חברות ההייטק כולל קשת רחבה של תחומים, החל מעובדי מחקר ופיתוח כגון מהנדסים ואקדמאים מתארים מתקדמים, דרך בוגרי בתי ספר להנדסאים וטכנאים, וכלה בעובדים מיומנים בתחומי עיבוד שבבי ננו למשל. הצרכים מחייבים שילוב בצוות המחקר והפיתוח בחברות טכנולוגיה גם של דרגים נמוכים יותר ממהנדסי מחקר בעלי תואר שלישי. כך למשל, נדרשים גם גרפיקאים שיכולים לתת פתרון מנצח ל"חווית המשתמש" גם במקומות משניים כמו שוודיה וקוריאה הדרומית, ומפעילים וטכנאי אחזקה של מדפסות תלת ממד או מדפסות ננו.
- 4.א 11/09/2016 20:38הגב לתגובה זואלה לא מכוניות ולא שקי קמח. אלו בני אדם. מומחה "מיובא" הוא אדם, עם אישה, עם ילדים, הוא יקנה בית, יגדל משפחה, ילמד עברית. הוא יהיה מהגר לכל דבר. האם מדינת ישראל היא מדינת כל מהגריה?
- 3.עוד עו"ד שלא מבין כלום ודובר מטעם... (ל"ת)הייטקיסט 06/09/2016 12:38הגב לתגובה זו
- 2.אין מחסור 05/09/2016 22:06הגב לתגובה זובמצב של מחסור כפי שהיה לפני פצוץ בועת ה- .com עובדים היו מזומנים לראיון מהיום למחר. החברות חזרו במרץ אחר עובדים. סטודנטים התקבלו לתפקידי מהנדס עוד טרם סיום התואר. מה הבסיס שגורם לעו"ד לאמר שיש מחסור בעובדי היטק בארץ? ממה שאני רואה חברות מזמנות מספר מועמדים לראיון והמועמדים נלחמים בשיניים על התפקידים. לקראת שנת 2000 מדינת ישראל פתחה מספר שיא של לומדים כל שנה את מקצועות ההנדסה\תכנות\מדעים בכמות המתאימה לבקוש השיא. בשנים שלאחר מכן, לא נסגרו כמעט מכללות כך שבכל שנה אלפי בוגרים מחפשים עבודה נוסף לרבבות מבוגרים שלא מצליחים לחזור לשוק העבודה. לא חסר בישראל עובדי היטק. אם לחברה זו או אחרת חסר מועמד עם ניסיון מסויים שיכשירו אותו פנימית. הכנסת עובדים מחו"ל היא דרך של מנהלי החברות להוריד את השכר וללחוץ על העובדים - תוך גרימת נזק בהעברת ידע למהנדסים מחו"ל שיגיעו לכאן, יתמקצעו ורבים מהם בתוך כמה שנים יקחו את הידע והניסיון לחו"ל בדיוק כמו שהרסנו בהעברת ידע לחו"ל את תחום היהלומים תוך העשרה של העוסקים בדבר בשנות ה-80. בקצור, אין מחסור ולא נעלים.
- 1.דעה 05/09/2016 16:16הגב לתגובה זוניתן לתמוך בהכשרה לפי צורך מפעלי ספציפי גם מעכשיו וזה לא טווח ארוך- הכשרה ותקופת נסיון ועבודה במקביל.

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.