סתימת חורים פופוליסטית: מדינת ישראל פועלת ללא תכנית
אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, על התנהלות הממשלה בכלכלת ישראל, וטוען שיש להנהיג תוכנית כלכלית במשק המקומי
בבסיסו של כל ארגון מצליח טמון חזון מדיני-כלכלי, המורכב ממטרות ותוכניות פעולה ארוכות טווח שהוגדרו מראש, והוא זה שמהווה את אבן היסוד להצלחה. עקרון זה אמור להנחות גם מדינות ובדגש המנהיגות הכלכלית שאמונה על כך. לפיכך, מהו החזון הכלכלי של מדינת ישראל? אני מודה שאת התשובה לכך איני יודע, ואיין איש שכן יודע.
על פי מה אנחנו פועלים?
דינת ישראל מתנהלת סביב אידיאולוגיה של "סתימת חורים" - מסתכלים מתחת לפנס, מחפשים חורים בכביש, ואז באמצעות הכסף שלנו סותמים אותם. הפנסים לרוב מוזנים מהאנרגיה הפופוליסטית שמשתלטת על השיח הציבורי, אינטרס מפלגתי צר או אמביציה אישית נרקיסיסטית אחרת.
סתימת החורים מתקבלת כהישג לאומי - שרי האוצר מכנסים מסיבות עיתונאים וכולם מוחאים כפיים אחד לשני. הציבור קונה את התרמית, או ליתר דיוק, קונה ומשלם את המחיר. לא במקרה התל"ג לנפש בישראל קפוא מזה זמן רב, השכר הראלי עומדת ללא תזוזה או שאנחנו המדינה עם הפערים החברתיים הגדולים ביותר במדינות ה-OECD (תרשו לי לא לספור את מקסיקו).
כמו שאר תחומי המדינה, גם כאן אנחנו מתנהלים כמו שבטים אבודים במדבר, ומקווים לנס.
בעבר היה אחד כזה - 'נס ההיי-טק', אשר הציל אותנו לכמה שנים (שכאמור, עברו כבר). אני מקווה שברור לכולם כי ללא ההיי-טק, מדינת ישראל הייתה שוקעת לעבר אבדון כלכלי נוראי. מי שלא מאמין בכך, כדאי שיתבונן במאזן ההכנסות הלאומי, יחסיר את ההיי-טק, ויתבונן בעצב בתוצאות. ב"ואקום" הנוראי הזה, אני מרשה לעצמי להציע מחשבות שאולי יכולות להוות מעיין שלד של חזון ותוכנית פעולה עבור מדינת ישראל.
- החזון
- הגשמת החזון
- התכנית
- תכנית של 10 שנים לצמצום הפערים בהכנסה - ללא ספק זוהי המטרה הראשונה והחשובה ביותר. הפערים הכלכליים הם למעשה הביטוי לפערים החברתיים העצומים הקיימים כיום במדינת ישראל, שגורמים לאטימות שלטון נוראית ואפתיות מצד הבוחר. ללא מהפכה של ממש, אין צדק לחזון הציוני, לגיטימציה להיות מוגדרים כעם מאוחד ובטח שאין הגשמה של חזון כלכלי כלשהו. סגירת פערים חברתיים היא עניין כלכלי-ערכי. ההתנהלות השבטית מרסקת את היכולת לנהל מדיניות אחראית וחברתית.
- הפיכת מדינת ישראל למעצמה בתחום ההיי-טק - מדינת ישראל תהפוך למדינה המובילה ביותר בעולם בתחום ההיי-טק, תוך מציאת פתרונות השקעה מקומיים (מוסדי) ויצירת תשתיות לאומיות וטכנולוגיות אדירות. בנוסף, בניית מערכת חינוך מכוונת היי-טק, עידוד יזמות לאומית ויצירה של מעיין משרד היי-טק לאומי על ידי בניית חברות ענק מקומיות, עידוד השקעות מאסיבי בתחום, הקלות מיסוי ועוד.
- תכנית תשתיות פיזיות-לאומיות בקנה מידה ענקי - מדינת ישראל חייבת תכנית ענק לבניית תשתיות לאומיות, חדשות ומודרניות. התכנית צריכה לכלול תשתיות טכנולוגיות, תקשורת, מים, חשמל, כבישים ועוד.
- שוק הון מודרני, נגיש ומאוחד. שוק הון הישראלי הנוכחי חולה, ולכן יש לאחד בין אגף הפיקוח באוצר לרשות לניירות ערך. יש לבטל את אינסוף הרגולציה שחנקה את השוק לחלוטין, ולפעול להפיכת הרשות החדשה לרשות יוצרת ומעודדת. בכך יש להימנע מרשות חונקת ומונעת. כיום השוק עצמו ריכוזי מדי, לא תחרותי ולא מתפקד ביעילות כבר המון זמן. לכן, שוק ההון נחשב למת וגורר את מדינת ישראל להיות מדינה המתאפיינת בכלכלה מתה.
- שיתוף ואיחוד המגזרים לעם כלכלי. שיתוף כל מגזרי המדינה בחזון הכלכלי. הכוונה הממשלתית צריכה להיות מבוססת על הקצאת משאבים למגזרים החלשים ולפעול למען שילובם המלא בחזון זה.
- שיתוף העובדים בחזון באופן מלא ושוויוני. לא עוד אחד נגד השני, אלא שילוב מלא של המגזר העובד בעשייה עצמה.
- יוטיוב: יוצרים שהפרו את הכללים יעבור קורס חינוכי והסנקציות יבוטלו
- פרוטוקול הפד פורסם - העלאות ריבית נוספות עשויות להידרש בעתיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום, אין ספק שיש עוד המון מה לעשות, להציע, לשפר, ולייעל. אך נראה כי במשרדי הפנים, כלכלה, משפטים, החוץ ועוד, ימשיכו לעת עתה לעסוק ב"טילטיל" מ"הישרדות", או בבר רפאלי למשל. לצערי אני בטוח כי נמשיך לעסוק בבעיות הביטחון והנדל"ן עוד שנים רבות, אך אלו הם החורים ולא המהות, ועם הבעיות הללו אנחנו נתמודד וננצח. חשוב לא פחות הוא החזון הכלכלי ובניית תכנית פעולה טובה, שיאפשרו לנו לפתור בעיות בקלות, להתפתח מבחינה ערכית ותרבותית, להאדיר את קופת מס הכנסה, לצמוח, להתחזק, ובראש ובראשונה - לסגור פערים חברתיים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.עף על עצמו.. 16/02/2016 11:11הגב לתגובה זוצריך להיות אדם הזוי להופיע בתקשורת אחרי ״המלצות ההשקעה ״שנתן ל2016.חוסר מקצועיות והבנה בסיסית של הכלכלה והשווקים
- 3.יוסי 16/02/2016 08:37הגב לתגובה זומטילים יותר מס על האדם העובד וממנים בזה את הלא עובד והמשתמט ממס והרי לך מדינה עם פערים קטנים. דרך אגב אני בספק לגבי אמינות נתוני האי שוויון בגלל היקף ההון השחור.
- 2.כמה נקודות למחשבה 16/02/2016 07:58הגב לתגובה זוא. יש פה שני מגזרים שהם עניים מבחירה, ולכן הנתונים לא משקפים באמת את מצב אלו שכן עובדים. ב. הדברים שכתבת מתפרשים אצל ההמון ואצל מקבלי ההחלטות כנטייה לסוציאליזם, ועדי עובדים ושאר הרעות החולות שמדינת ישראל תקועה איתן. בחברת החשמל למשל יש 'שיוויון' בין העובדים, אבל את המחיר שזה עולה משלמים אלו שלא עובדים בחרה, שמייקרת לכולנו את החיים בחוסר יעילותה, וכו' וכו'. ליצור שוק חופשי אמיתי שמצד אחד תחרותי באמת ומצד שני משלם לעובדיו בצורה שיוויונית - אכן מתחיל בחינוך - לא בתעשייה. ג. משרד החינוך כבר כיום הוא משרד עם תקציב אימתני, אבל כמורה לשעבר אני יכול להגיד לך שהמצב הולך ונהיה קשה, המורים עובדים קשה מאוד אך לא מקבלים גיבוי מהמערכת מול הורים שלא מסוגלים לגבות אותם מול הילדים. ד. קפיצת המדרגה יכולה להיות אם יצליחו, לא בכפייה, כי זה לא ילך, לשלב את המגזר החרדי בעבודה, ולא רק כמורים ומורות, אלא בתפקידים בשוק החופשי, זה מתחיל, אבל לאט מדי. יום נעים לכולם!
- 1.מאקרו 14/02/2016 15:34הגב לתגובה זוריבית מתמחרת סיכון, ריבית גורמת לכסף לעבוד איפה שהוא צריך לעבוד ולא ברכישה סתמית של מוצרים ונכסים שבוא היום יהפכו להיות הסיבה למיתון... נכון שיש הרבה מה לתקן אבל הממשלה הנוכחית עושה...תראה את ישראל כץ,תראה את כחלון...אי אפשר להגיד שלא עושים...בשביל לעשות תוכניות גרנדיוזיות תצטרך להגדיל את הגירעון וזה יכול להיות כדור שלג.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
