מדיניות היא מערכת עקרונות והחלטות שמאמצת רשות ציבורית, ממשלה או ארגון לצורך הכוונת פעולתה בתחום מסוים, ובהם מדיניות כלכלית, מדיניות חוץ, מדיניות בריאות ומדיניות סביבתית. קביעת מדיניות כרוכה לרוב באיזון בין אינטרסים ושיקולים מתחרים.
בתחום הכלכלי,
מדיניות ממשלתית משפיעה במישרין על שוקי ההון, על שוק העבודה ועל רמת החיים של האזרחים, באמצעות כלים כגון מיסוי, תקציב המדינה, רגולציה ומדיניות מוניטרית הנקבעת על ידי הבנק המרכזי.
שינויים במדיניות ממשלתית, בין אם בתחום הכלכלי, החברתי או הביטחוני, מעוררים
לרוב דיון ציבורי ופוליטי נרחב, כאשר גורמים שונים במשק ובחברה מושפעים באופן שונה מהחלטות המדיניות, ולעיתים מתגבשות סביבן מחלוקות מהותיות בין קבוצות אינטרס שונות. גיבוש מדיניות כלכלית כרוך לרוב בשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים, ובהם משרד האוצר ובנק ישראל,
במטרה ליצור מדיניות עקבית ומתואמת. הערכת השפעתה של מדיניות מסוימת נעשית לרוב באמצעות מחקרים כלכליים וניתוחי עלות-תועלת, המנסים לצפות את השלכותיה על משתני מפתח כמו צמיחה, תעסוקה ואינפלציה.
סין מורידה את ריבית הפריים לראשונה מזה 20 חודשים על מנת לעודד את הכלכלה המאיטה נוכח אתגרי הקורונה וזאת בניגוד למגמה במערב של הידוק מוניטרי. "יציבות" החליפה את "ריסון ההון הפרוע" כמטרה הכלכלית מספר אחת של המעצמה האסיאתית.
SMIC היא הסינית הגדולה ביותר בתחום זה. בארה"ב מעוניינים לצמצם את גישתה של סין לטכנולוגיות מתקדמות. בסין אומרים שזוהי הרחבה של הגדרת "ביטחון פנים" ככלי פוליטי ואידיאולוגי. גם בתוך הממשל האמריקאי יש חילוקי דעות בנושא
הפרוטוקולים מישיבת בכירי הבנק בסוף חודש אפריל חושפים, כי לדעת הנוכחים בה עלייה חזקה בפעילות הכלכלית תצדיק דיונים על הידוק המדיניות המוניטרית; "ייתכן שבשלב כלשהו בישיבות הקרובות נתחיל לדון בתוכנית להתאמת קצב רכישות הנכסים"
גלעד אלפר, אנליסט באקסלנס ברוקראז', מפרט מדוע מדיניותם של הפד האמריקני וממשל אובמה דנה את עתידם של שוק ההון בארה"ב בפרט ושווקי המניות בעולם בכלל במשבר כלכלי גדול מזה של 2008