בחירות 2022

סיקור שוטף: כל הידיעות והפרשנויות הכלכליות על הבחירות המתקרבות

בחירות חמישיות ב-3 וחצי שנים - מהו מחיר הבחירות? מהי כלכלת בחירות? מי ניפגע ומי מרוויח? - כל הידיעות, ההתפתחויות והפרשנויות באייטם מתגלגל

לאחר שנה בדיוק, הממשלה שכינתה עצמה "ממשלת השינוי" מתפרקת. הממשלה שהכילה יותר מדי ניגודים לא יכלה לאותם ניגודים לאורך זמן, וראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה החליפי שיהפוך לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הודיעו על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. כפי הנראה כעת אין סיכוי סביר להקמת ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית ואנו הולכים לקראת בחירות נוספות בסוף אוקטובר. זוהי מערכת הבחירות החמישית במדינת ישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בתקופה שמאופיינת בחוסר יציבות פוליטי קיצוני שלא זכור במדינת ישראל מאז היווסדה. 

לבחירות וחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כלכלי, במיוחד בתקופה רגישה לכלכלה כמו בימים אלו. מלבד העלות הישירה של הבחירות ןהעלות העקיפה של יום שבתון, ישנה גם משמעות לחוסר יכולת לקבל החלטות חיוניות, וכן חשש לכלכלת בחירות שתשפיע לרעה על מדינת ישראל. 

באייטם מתגלגל נסקור את כל ההתפתחויות הכלכליות הקשורות לבחירות, וכן פרשנויות, ראיונות וידיעות על האספקטים הכלכליים של הבחירות המתקרבות.

למה בנט, לפיד ונתניהו משקרים לכם בכלכלה? כל הפוליטיקאים הבכירים עובדים עליכם ומוכרים לוקשים בנושאים הכלכליים, וזה עצוב. כל אחד מנסה להאדיר את עצמו אבל לא מסוגל לפרגן ליריבו. האם הם חושבים שאנחנו טיפשים או סנילים? (לכתבה המלאה)

הבריונות של הסתדרות המורים: מחר לא יתקיימו לימודים. למה בעצם? האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות? הסתדרות המורים פשוט יכולה. השאלה מי יקבל כסף בישראל תלויה בעיקר בפוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום - והסתדרות המורים יכולה, בטח בזמן בחירות כשכלכלת בחירות והצורך בשקט גם מכיוון המורים וגם מכיוון ההורים (לכתבה המלאה)

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות; לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל (לכתבה המלאה).

ליברמן כבר מתחיל בכלכלת בחירות - הדלק יוזל בשקל עד אוקטובר. שאלנו אתמול האם ליברמן ינקוט במדיניות אחראית או יתפתה לשלוח יד אל המזומנים שבקופה הציבורית והתשובה התקבלה מהר מאד; ליברמן הודיע היום כי יגדיל את הפחתת בלו על הדלק לשקל אחד עד אוקטובר; מה תהיינה תוצאות המדיניות הפופליסטית? (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"בארץ"

"אמרו לי אל תשאיר כסף לביבי תפעל אלקטורלית", שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לעצור עד שיפנה את הכיסא; טוען שצריך יותר זמן על מנת לשנות דברים גדולים בחברה ומה יש לו להגיד על שכר המינימום ויוקר המחיה? תגדילו את ההכנסות (לכתבה המלאה)

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה". אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? (לכתבה המלאה).

ליברמן עומד בפני החלטות קשות: האינטרס הפוליטי או טובת המדינה? כלכלת בחירות הייתה הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-80'; ישראל הולכת כעת לבחירות בתקופה עדינה מבחינה כלכלית והחלטות פופליסטיות עלולות להזיק (לכתבה המלאה).

מחקרים קובעים: בחירות טובות לבורסה; למה הפעם זה עלול להיות שונה? הבחירות הנוכחיות תופסות את המשק במצב סביר אך שביר; אי הוודאות הכלכלית גדולה וכשאין בעל בית והמנהיגים עסוקים בבחירות, זה מסוכן... (לכתבה המלאה).

על בחירות, מחירי הדירות ושכר הדירה. הרפורמות בשוק הדיור שוב ייכנסו עמוק לתוך המגירה; הייאוש של הרוכשים הפוטנציאלים עשוי להחזיר אותם לשוק, אבל יש גם גורמים ממתנים - הריבית והמחירים הגבוהים; ושכר הדירה? הוא יעלה (לכתבה המלאה).

תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף. הליכוד עם חוב של 48 מיליון שקל, סך החובות של כל המפלגות - 150 מיליון שקל וזה עלול לעלות ל-250 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אהרון 16/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שיש בעיה כלכלית כמו תוספות למשל למורים או לעובדי כפיים מסכנים -- שכר רעב שכר מינימום באים פקדי האוצר ומביעים את התנגדותם מטעמים כלכליים . אז במקרה של כלכלת בחירות אינם מביעים עמדה .?
  • 3.
    יובל 12/09/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשלון בעסקים, רץ לכנסת.
  • 2.
    ראובן 21/06/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא לבחור בכלל באיש איבט ליברמן
  • דוד 21/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    אכזר שילך למריצה למזבלה חסר השכלה אוכל בשר לבן שמן ומאפיונר
  • בת אל 09/07/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיגרום לחרדים לצאת לעבוד ולא להתמכר לקצבאות.
  • ראינו כמה איכפת לו מהדתיים (ל"ת)
    גנב מצויין 18/09/2022 07:55
  • משה 28/07/2022 09:29
    אני חרדי, עובד קשה מאוד לפרנסתי ונחנק תחת יוקר המחיה שהביא עלינו ליברמן במיסים המטורפים שהטיל על המדינה שגררו אחריהם העלאות מחירים מכל הבא ליד. איך מתמכרים לקצבאות שיוכלו קצת להציל אותי?... אולי תספרי לי?
  • 1.
    לרון 21/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    תיעלם,ואני איש ימין,זה הפתרון היחידי,אחרת יש כאן 2 מפלגות המחכות למשטר נשיאותי
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.