קלפי בחירות הצבעה
צילום: Istock
בחירות 2022

סיקור שוטף: כל הידיעות והפרשנויות הכלכליות על הבחירות המתקרבות

בחירות חמישיות ב-3 וחצי שנים - מהו מחיר הבחירות? מהי כלכלת בחירות? מי ניפגע ומי מרוויח? - כל הידיעות, ההתפתחויות והפרשנויות באייטם מתגלגל

לאחר שנה בדיוק, הממשלה שכינתה עצמה "ממשלת השינוי" מתפרקת. הממשלה שהכילה יותר מדי ניגודים לא יכלה לאותם ניגודים לאורך זמן, וראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה החליפי שיהפוך לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הודיעו על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. כפי הנראה כעת אין סיכוי סביר להקמת ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית ואנו הולכים לקראת בחירות נוספות בסוף אוקטובר. זוהי מערכת הבחירות החמישית במדינת ישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בתקופה שמאופיינת בחוסר יציבות פוליטי קיצוני שלא זכור במדינת ישראל מאז היווסדה. 

לבחירות וחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כלכלי, במיוחד בתקופה רגישה לכלכלה כמו בימים אלו. מלבד העלות הישירה של הבחירות ןהעלות העקיפה של יום שבתון, ישנה גם משמעות לחוסר יכולת לקבל החלטות חיוניות, וכן חשש לכלכלת בחירות שתשפיע לרעה על מדינת ישראל. 

באייטם מתגלגל נסקור את כל ההתפתחויות הכלכליות הקשורות לבחירות, וכן פרשנויות, ראיונות וידיעות על האספקטים הכלכליים של הבחירות המתקרבות.

למה בנט, לפיד ונתניהו משקרים לכם בכלכלה? כל הפוליטיקאים הבכירים עובדים עליכם ומוכרים לוקשים בנושאים הכלכליים, וזה עצוב. כל אחד מנסה להאדיר את עצמו אבל לא מסוגל לפרגן ליריבו. האם הם חושבים שאנחנו טיפשים או סנילים? (לכתבה המלאה)

הבריונות של הסתדרות המורים: מחר לא יתקיימו לימודים. למה בעצם? האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות? הסתדרות המורים פשוט יכולה. השאלה מי יקבל כסף בישראל תלויה בעיקר בפוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום - והסתדרות המורים יכולה, בטח בזמן בחירות כשכלכלת בחירות והצורך בשקט גם מכיוון המורים וגם מכיוון ההורים (לכתבה המלאה)

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות; לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל (לכתבה המלאה).

ליברמן כבר מתחיל בכלכלת בחירות - הדלק יוזל בשקל עד אוקטובר. שאלנו אתמול האם ליברמן ינקוט במדיניות אחראית או יתפתה לשלוח יד אל המזומנים שבקופה הציבורית והתשובה התקבלה מהר מאד; ליברמן הודיע היום כי יגדיל את הפחתת בלו על הדלק לשקל אחד עד אוקטובר; מה תהיינה תוצאות המדיניות הפופליסטית? (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"בארץ"

"אמרו לי אל תשאיר כסף לביבי תפעל אלקטורלית", שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לעצור עד שיפנה את הכיסא; טוען שצריך יותר זמן על מנת לשנות דברים גדולים בחברה ומה יש לו להגיד על שכר המינימום ויוקר המחיה? תגדילו את ההכנסות (לכתבה המלאה)

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה". אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? (לכתבה המלאה).

ליברמן עומד בפני החלטות קשות: האינטרס הפוליטי או טובת המדינה? כלכלת בחירות הייתה הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-80'; ישראל הולכת כעת לבחירות בתקופה עדינה מבחינה כלכלית והחלטות פופליסטיות עלולות להזיק (לכתבה המלאה).

מחקרים קובעים: בחירות טובות לבורסה; למה הפעם זה עלול להיות שונה? הבחירות הנוכחיות תופסות את המשק במצב סביר אך שביר; אי הוודאות הכלכלית גדולה וכשאין בעל בית והמנהיגים עסוקים בבחירות, זה מסוכן... (לכתבה המלאה).

על בחירות, מחירי הדירות ושכר הדירה. הרפורמות בשוק הדיור שוב ייכנסו עמוק לתוך המגירה; הייאוש של הרוכשים הפוטנציאלים עשוי להחזיר אותם לשוק, אבל יש גם גורמים ממתנים - הריבית והמחירים הגבוהים; ושכר הדירה? הוא יעלה (לכתבה המלאה).

תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף. הליכוד עם חוב של 48 מיליון שקל, סך החובות של כל המפלגות - 150 מיליון שקל וזה עלול לעלות ל-250 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אהרון 16/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שיש בעיה כלכלית כמו תוספות למשל למורים או לעובדי כפיים מסכנים -- שכר רעב שכר מינימום באים פקדי האוצר ומביעים את התנגדותם מטעמים כלכליים . אז במקרה של כלכלת בחירות אינם מביעים עמדה .?
  • 3.
    יובל 12/09/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשלון בעסקים, רץ לכנסת.
  • 2.
    ראובן 21/06/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא לבחור בכלל באיש איבט ליברמן
  • דוד 21/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    אכזר שילך למריצה למזבלה חסר השכלה אוכל בשר לבן שמן ומאפיונר
  • בת אל 09/07/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיגרום לחרדים לצאת לעבוד ולא להתמכר לקצבאות.
  • ראינו כמה איכפת לו מהדתיים (ל"ת)
    גנב מצויין 18/09/2022 07:55
  • משה 28/07/2022 09:29
    אני חרדי, עובד קשה מאוד לפרנסתי ונחנק תחת יוקר המחיה שהביא עלינו ליברמן במיסים המטורפים שהטיל על המדינה שגררו אחריהם העלאות מחירים מכל הבא ליד. איך מתמכרים לקצבאות שיוכלו קצת להציל אותי?... אולי תספרי לי?
  • 1.
    לרון 21/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    תיעלם,ואני איש ימין,זה הפתרון היחידי,אחרת יש כאן 2 מפלגות המחכות למשטר נשיאותי
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.