קלפי בחירות הצבעה
צילום: Istock
בחירות 2022

סיקור שוטף: כל הידיעות והפרשנויות הכלכליות על הבחירות המתקרבות

בחירות חמישיות ב-3 וחצי שנים - מהו מחיר הבחירות? מהי כלכלת בחירות? מי ניפגע ומי מרוויח? - כל הידיעות, ההתפתחויות והפרשנויות באייטם מתגלגל

לאחר שנה בדיוק, הממשלה שכינתה עצמה "ממשלת השינוי" מתפרקת. הממשלה שהכילה יותר מדי ניגודים לא יכלה לאותם ניגודים לאורך זמן, וראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה החליפי שיהפוך לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הודיעו על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. כפי הנראה כעת אין סיכוי סביר להקמת ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית ואנו הולכים לקראת בחירות נוספות בסוף אוקטובר. זוהי מערכת הבחירות החמישית במדינת ישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בתקופה שמאופיינת בחוסר יציבות פוליטי קיצוני שלא זכור במדינת ישראל מאז היווסדה. 

לבחירות וחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כלכלי, במיוחד בתקופה רגישה לכלכלה כמו בימים אלו. מלבד העלות הישירה של הבחירות ןהעלות העקיפה של יום שבתון, ישנה גם משמעות לחוסר יכולת לקבל החלטות חיוניות, וכן חשש לכלכלת בחירות שתשפיע לרעה על מדינת ישראל. 

באייטם מתגלגל נסקור את כל ההתפתחויות הכלכליות הקשורות לבחירות, וכן פרשנויות, ראיונות וידיעות על האספקטים הכלכליים של הבחירות המתקרבות.

למה בנט, לפיד ונתניהו משקרים לכם בכלכלה? כל הפוליטיקאים הבכירים עובדים עליכם ומוכרים לוקשים בנושאים הכלכליים, וזה עצוב. כל אחד מנסה להאדיר את עצמו אבל לא מסוגל לפרגן ליריבו. האם הם חושבים שאנחנו טיפשים או סנילים? (לכתבה המלאה)

הבריונות של הסתדרות המורים: מחר לא יתקיימו לימודים. למה בעצם? האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות? הסתדרות המורים פשוט יכולה. השאלה מי יקבל כסף בישראל תלויה בעיקר בפוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום - והסתדרות המורים יכולה, בטח בזמן בחירות כשכלכלת בחירות והצורך בשקט גם מכיוון המורים וגם מכיוון ההורים (לכתבה המלאה)

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות; לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל (לכתבה המלאה).

ליברמן כבר מתחיל בכלכלת בחירות - הדלק יוזל בשקל עד אוקטובר. שאלנו אתמול האם ליברמן ינקוט במדיניות אחראית או יתפתה לשלוח יד אל המזומנים שבקופה הציבורית והתשובה התקבלה מהר מאד; ליברמן הודיע היום כי יגדיל את הפחתת בלו על הדלק לשקל אחד עד אוקטובר; מה תהיינה תוצאות המדיניות הפופליסטית? (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"בארץ"

"אמרו לי אל תשאיר כסף לביבי תפעל אלקטורלית", שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לעצור עד שיפנה את הכיסא; טוען שצריך יותר זמן על מנת לשנות דברים גדולים בחברה ומה יש לו להגיד על שכר המינימום ויוקר המחיה? תגדילו את ההכנסות (לכתבה המלאה)

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה". אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? (לכתבה המלאה).

ליברמן עומד בפני החלטות קשות: האינטרס הפוליטי או טובת המדינה? כלכלת בחירות הייתה הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-80'; ישראל הולכת כעת לבחירות בתקופה עדינה מבחינה כלכלית והחלטות פופליסטיות עלולות להזיק (לכתבה המלאה).

מחקרים קובעים: בחירות טובות לבורסה; למה הפעם זה עלול להיות שונה? הבחירות הנוכחיות תופסות את המשק במצב סביר אך שביר; אי הוודאות הכלכלית גדולה וכשאין בעל בית והמנהיגים עסוקים בבחירות, זה מסוכן... (לכתבה המלאה).

על בחירות, מחירי הדירות ושכר הדירה. הרפורמות בשוק הדיור שוב ייכנסו עמוק לתוך המגירה; הייאוש של הרוכשים הפוטנציאלים עשוי להחזיר אותם לשוק, אבל יש גם גורמים ממתנים - הריבית והמחירים הגבוהים; ושכר הדירה? הוא יעלה (לכתבה המלאה).

תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף. הליכוד עם חוב של 48 מיליון שקל, סך החובות של כל המפלגות - 150 מיליון שקל וזה עלול לעלות ל-250 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אהרון 16/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שיש בעיה כלכלית כמו תוספות למשל למורים או לעובדי כפיים מסכנים -- שכר רעב שכר מינימום באים פקדי האוצר ומביעים את התנגדותם מטעמים כלכליים . אז במקרה של כלכלת בחירות אינם מביעים עמדה .?
  • 3.
    יובל 12/09/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשלון בעסקים, רץ לכנסת.
  • 2.
    ראובן 21/06/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא לבחור בכלל באיש איבט ליברמן
  • דוד 21/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    אכזר שילך למריצה למזבלה חסר השכלה אוכל בשר לבן שמן ומאפיונר
  • בת אל 09/07/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיגרום לחרדים לצאת לעבוד ולא להתמכר לקצבאות.
  • ראינו כמה איכפת לו מהדתיים (ל"ת)
    גנב מצויין 18/09/2022 07:55
  • משה 28/07/2022 09:29
    אני חרדי, עובד קשה מאוד לפרנסתי ונחנק תחת יוקר המחיה שהביא עלינו ליברמן במיסים המטורפים שהטיל על המדינה שגררו אחריהם העלאות מחירים מכל הבא ליד. איך מתמכרים לקצבאות שיוכלו קצת להציל אותי?... אולי תספרי לי?
  • 1.
    לרון 21/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    תיעלם,ואני איש ימין,זה הפתרון היחידי,אחרת יש כאן 2 מפלגות המחכות למשטר נשיאותי
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.