קלפי בחירות הצבעה
צילום: Istock
בחירות 2022

סיקור שוטף: כל הידיעות והפרשנויות הכלכליות על הבחירות המתקרבות

בחירות חמישיות ב-3 וחצי שנים - מהו מחיר הבחירות? מהי כלכלת בחירות? מי ניפגע ומי מרוויח? - כל הידיעות, ההתפתחויות והפרשנויות באייטם מתגלגל

לאחר שנה בדיוק, הממשלה שכינתה עצמה "ממשלת השינוי" מתפרקת. הממשלה שהכילה יותר מדי ניגודים לא יכלה לאותם ניגודים לאורך זמן, וראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה החליפי שיהפוך לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הודיעו על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. כפי הנראה כעת אין סיכוי סביר להקמת ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית ואנו הולכים לקראת בחירות נוספות בסוף אוקטובר. זוהי מערכת הבחירות החמישית במדינת ישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בתקופה שמאופיינת בחוסר יציבות פוליטי קיצוני שלא זכור במדינת ישראל מאז היווסדה. 

לבחירות וחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כלכלי, במיוחד בתקופה רגישה לכלכלה כמו בימים אלו. מלבד העלות הישירה של הבחירות ןהעלות העקיפה של יום שבתון, ישנה גם משמעות לחוסר יכולת לקבל החלטות חיוניות, וכן חשש לכלכלת בחירות שתשפיע לרעה על מדינת ישראל. 

באייטם מתגלגל נסקור את כל ההתפתחויות הכלכליות הקשורות לבחירות, וכן פרשנויות, ראיונות וידיעות על האספקטים הכלכליים של הבחירות המתקרבות.

למה בנט, לפיד ונתניהו משקרים לכם בכלכלה? כל הפוליטיקאים הבכירים עובדים עליכם ומוכרים לוקשים בנושאים הכלכליים, וזה עצוב. כל אחד מנסה להאדיר את עצמו אבל לא מסוגל לפרגן ליריבו. האם הם חושבים שאנחנו טיפשים או סנילים? (לכתבה המלאה)

הבריונות של הסתדרות המורים: מחר לא יתקיימו לימודים. למה בעצם? האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות? הסתדרות המורים פשוט יכולה. השאלה מי יקבל כסף בישראל תלויה בעיקר בפוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום - והסתדרות המורים יכולה, בטח בזמן בחירות כשכלכלת בחירות והצורך בשקט גם מכיוון המורים וגם מכיוון ההורים (לכתבה המלאה)

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות; לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל (לכתבה המלאה).

ליברמן כבר מתחיל בכלכלת בחירות - הדלק יוזל בשקל עד אוקטובר. שאלנו אתמול האם ליברמן ינקוט במדיניות אחראית או יתפתה לשלוח יד אל המזומנים שבקופה הציבורית והתשובה התקבלה מהר מאד; ליברמן הודיע היום כי יגדיל את הפחתת בלו על הדלק לשקל אחד עד אוקטובר; מה תהיינה תוצאות המדיניות הפופליסטית? (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"בארץ"

"אמרו לי אל תשאיר כסף לביבי תפעל אלקטורלית", שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לעצור עד שיפנה את הכיסא; טוען שצריך יותר זמן על מנת לשנות דברים גדולים בחברה ומה יש לו להגיד על שכר המינימום ויוקר המחיה? תגדילו את ההכנסות (לכתבה המלאה)

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה". אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? (לכתבה המלאה).

ליברמן עומד בפני החלטות קשות: האינטרס הפוליטי או טובת המדינה? כלכלת בחירות הייתה הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-80'; ישראל הולכת כעת לבחירות בתקופה עדינה מבחינה כלכלית והחלטות פופליסטיות עלולות להזיק (לכתבה המלאה).

מחקרים קובעים: בחירות טובות לבורסה; למה הפעם זה עלול להיות שונה? הבחירות הנוכחיות תופסות את המשק במצב סביר אך שביר; אי הוודאות הכלכלית גדולה וכשאין בעל בית והמנהיגים עסוקים בבחירות, זה מסוכן... (לכתבה המלאה).

על בחירות, מחירי הדירות ושכר הדירה. הרפורמות בשוק הדיור שוב ייכנסו עמוק לתוך המגירה; הייאוש של הרוכשים הפוטנציאלים עשוי להחזיר אותם לשוק, אבל יש גם גורמים ממתנים - הריבית והמחירים הגבוהים; ושכר הדירה? הוא יעלה (לכתבה המלאה).

תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף. הליכוד עם חוב של 48 מיליון שקל, סך החובות של כל המפלגות - 150 מיליון שקל וזה עלול לעלות ל-250 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אהרון 16/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שיש בעיה כלכלית כמו תוספות למשל למורים או לעובדי כפיים מסכנים -- שכר רעב שכר מינימום באים פקדי האוצר ומביעים את התנגדותם מטעמים כלכליים . אז במקרה של כלכלת בחירות אינם מביעים עמדה .?
  • 3.
    יובל 12/09/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשלון בעסקים, רץ לכנסת.
  • 2.
    ראובן 21/06/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא לבחור בכלל באיש איבט ליברמן
  • דוד 21/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    אכזר שילך למריצה למזבלה חסר השכלה אוכל בשר לבן שמן ומאפיונר
  • בת אל 09/07/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיגרום לחרדים לצאת לעבוד ולא להתמכר לקצבאות.
  • ראינו כמה איכפת לו מהדתיים (ל"ת)
    גנב מצויין 18/09/2022 07:55
  • משה 28/07/2022 09:29
    אני חרדי, עובד קשה מאוד לפרנסתי ונחנק תחת יוקר המחיה שהביא עלינו ליברמן במיסים המטורפים שהטיל על המדינה שגררו אחריהם העלאות מחירים מכל הבא ליד. איך מתמכרים לקצבאות שיוכלו קצת להציל אותי?... אולי תספרי לי?
  • 1.
    לרון 21/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    תיעלם,ואני איש ימין,זה הפתרון היחידי,אחרת יש כאן 2 מפלגות המחכות למשטר נשיאותי
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות