קלפי בחירות הצבעה
צילום: Istock
בחירות 2022

סיקור שוטף: כל הידיעות והפרשנויות הכלכליות על הבחירות המתקרבות

בחירות חמישיות ב-3 וחצי שנים - מהו מחיר הבחירות? מהי כלכלת בחירות? מי ניפגע ומי מרוויח? - כל הידיעות, ההתפתחויות והפרשנויות באייטם מתגלגל

לאחר שנה בדיוק, הממשלה שכינתה עצמה "ממשלת השינוי" מתפרקת. הממשלה שהכילה יותר מדי ניגודים לא יכלה לאותם ניגודים לאורך זמן, וראש הממשלה נפתלי בנט, יחד עם ראש הממשלה החליפי שיהפוך לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הודיעו על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. כפי הנראה כעת אין סיכוי סביר להקמת ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית ואנו הולכים לקראת בחירות נוספות בסוף אוקטובר. זוהי מערכת הבחירות החמישית במדינת ישראל במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בתקופה שמאופיינת בחוסר יציבות פוליטי קיצוני שלא זכור במדינת ישראל מאז היווסדה. 

לבחירות וחוסר יציבות פוליטית יש מחיר כלכלי, במיוחד בתקופה רגישה לכלכלה כמו בימים אלו. מלבד העלות הישירה של הבחירות ןהעלות העקיפה של יום שבתון, ישנה גם משמעות לחוסר יכולת לקבל החלטות חיוניות, וכן חשש לכלכלת בחירות שתשפיע לרעה על מדינת ישראל. 

באייטם מתגלגל נסקור את כל ההתפתחויות הכלכליות הקשורות לבחירות, וכן פרשנויות, ראיונות וידיעות על האספקטים הכלכליים של הבחירות המתקרבות.

למה בנט, לפיד ונתניהו משקרים לכם בכלכלה? כל הפוליטיקאים הבכירים עובדים עליכם ומוכרים לוקשים בנושאים הכלכליים, וזה עצוב. כל אחד מנסה להאדיר את עצמו אבל לא מסוגל לפרגן ליריבו. האם הם חושבים שאנחנו טיפשים או סנילים? (לכתבה המלאה)

הבריונות של הסתדרות המורים: מחר לא יתקיימו לימודים. למה בעצם? האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות? הסתדרות המורים פשוט יכולה. השאלה מי יקבל כסף בישראל תלויה בעיקר בפוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום - והסתדרות המורים יכולה, בטח בזמן בחירות כשכלכלת בחירות והצורך בשקט גם מכיוון המורים וגם מכיוון ההורים (לכתבה המלאה)

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות; לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל (לכתבה המלאה).

ליברמן כבר מתחיל בכלכלת בחירות - הדלק יוזל בשקל עד אוקטובר. שאלנו אתמול האם ליברמן ינקוט במדיניות אחראית או יתפתה לשלוח יד אל המזומנים שבקופה הציבורית והתשובה התקבלה מהר מאד; ליברמן הודיע היום כי יגדיל את הפחתת בלו על הדלק לשקל אחד עד אוקטובר; מה תהיינה תוצאות המדיניות הפופליסטית? (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"בארץ"

"אמרו לי אל תשאיר כסף לביבי תפעל אלקטורלית", שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתכוון לעצור עד שיפנה את הכיסא; טוען שצריך יותר זמן על מנת לשנות דברים גדולים בחברה ומה יש לו להגיד על שכר המינימום ויוקר המחיה? תגדילו את ההכנסות (לכתבה המלאה)

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה". אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? (לכתבה המלאה).

ליברמן עומד בפני החלטות קשות: האינטרס הפוליטי או טובת המדינה? כלכלת בחירות הייתה הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-80'; ישראל הולכת כעת לבחירות בתקופה עדינה מבחינה כלכלית והחלטות פופליסטיות עלולות להזיק (לכתבה המלאה).

מחקרים קובעים: בחירות טובות לבורסה; למה הפעם זה עלול להיות שונה? הבחירות הנוכחיות תופסות את המשק במצב סביר אך שביר; אי הוודאות הכלכלית גדולה וכשאין בעל בית והמנהיגים עסוקים בבחירות, זה מסוכן... (לכתבה המלאה).

על בחירות, מחירי הדירות ושכר הדירה. הרפורמות בשוק הדיור שוב ייכנסו עמוק לתוך המגירה; הייאוש של הרוכשים הפוטנציאלים עשוי להחזיר אותם לשוק, אבל יש גם גורמים ממתנים - הריבית והמחירים הגבוהים; ושכר הדירה? הוא יעלה (לכתבה המלאה).

תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף. הליכוד עם חוב של 48 מיליון שקל, סך החובות של כל המפלגות - 150 מיליון שקל וזה עלול לעלות ל-250 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אהרון 16/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם שיש בעיה כלכלית כמו תוספות למשל למורים או לעובדי כפיים מסכנים -- שכר רעב שכר מינימום באים פקדי האוצר ומביעים את התנגדותם מטעמים כלכליים . אז במקרה של כלכלת בחירות אינם מביעים עמדה .?
  • 3.
    יובל 12/09/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשלון בעסקים, רץ לכנסת.
  • 2.
    ראובן 21/06/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא לבחור בכלל באיש איבט ליברמן
  • דוד 21/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    אכזר שילך למריצה למזבלה חסר השכלה אוכל בשר לבן שמן ומאפיונר
  • בת אל 09/07/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    היחיד שיגרום לחרדים לצאת לעבוד ולא להתמכר לקצבאות.
  • ראינו כמה איכפת לו מהדתיים (ל"ת)
    גנב מצויין 18/09/2022 07:55
  • משה 28/07/2022 09:29
    אני חרדי, עובד קשה מאוד לפרנסתי ונחנק תחת יוקר המחיה שהביא עלינו ליברמן במיסים המטורפים שהטיל על המדינה שגררו אחריהם העלאות מחירים מכל הבא ליד. איך מתמכרים לקצבאות שיוכלו קצת להציל אותי?... אולי תספרי לי?
  • 1.
    לרון 21/06/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    תיעלם,ואני איש ימין,זה הפתרון היחידי,אחרת יש כאן 2 מפלגות המחכות למשטר נשיאותי
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.