הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בחירות
צילום: אלכסנדר כץ
בחירות 2022

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה"

אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? 
נתן טגי | (12)
נושאים בכתבה בחירות בחירות 2022 יאיר לפיד כלכלת בחירות נפתלי בנט

העלות הכוללת של ארבע מערכות בחירות בישראל בשנתיים האחרונות מוערכת בכ-8-10 מיליארד שקל. העלות של הבחירות הבאות צפויה להיות כ-2-2.5 מיליארד שקל - כלומר, סה"כ 10-12.5 מיליארד שקל של עלות בגין 5 מערכות בבחירות בשלוש שנים. זה כסף שהולך לפח. נכון, צריך בחירות במדינה דמוקרטית, ונכון - כבר לא קורה שממשלה מסיימת את יומה באופן טבעי. אבל 5 פעמים בשלוש וחצי שנים? 

מנגד, צריך לזכור שגם לממשלה לא מתפקדת ותקועה יש עלות. ומבלי להיכנס לפוליטיקה, הממשלות התפרקו בפעמים האחרונות כי הן לא תיפקדו או תיפקדו באופן חלקי. אז אולי החשבון הוא לא כל כך פשוט, יש גם לפעמים שיפור-הטבה שנוצרים בעקבות בחירות. האם זה קרה אצלנו בחמש הסבבים האחרונים? לא בטוח, לשיפוטכם. 

מעבר לאי הוודאות הכלכלית שהתקופה הזו מייצרת, מעבר לחשש הגדול מכלכלת בחירות (כן, אסור להשתמש בכלכלת בחירות, אבל רגע - אם ליברמן יגיע להסכם עם המורים, זו כלכלת בחירות או פשוט הסכם שכר חדש?), אנחנו נאלצים לשלם את עלות הבחירות, כי בסוף, תמיד, החשבון מוגש לנו האזרחים.

מערכת בחירות? עלות של כ-800 מיליון שקל

העלות הישירה של מערכת הבחירות עצמה, אם להתבסס על העלות של מערכות הבחירות האחרונות, היא בין 750 מיליון שקלים ל-850 מיליון שקלים. האמת שזה יכול להיות יותר - אל תשכחו שזו היתה שנה של אינפלציה גבוהה. הסכום הזה מתחלק בין מימון המפלגות, מתן אשראי, תקציב לאותן מפלגות ומימון לפריימריז בתוך המפלגות. כמו כן, הסכום הזה משמש לפעילות של ועדת הבחירות המרכזית. 

הבחירות הבאות צפויות להתקיים בסוף אוקטובר - 25 באוקטובר. ייתכן ועובדים ידרשו לעבוד גם בתקופת החגים מה שיוסיף להוצאות את העלות הכרוכה בעבודה בימי חג. העלויות יכולות בקלות להגיע ל-1 מיליארד שקל.

חוץ מזה יש את העלות של יום שבתון. זו כבר שאלה קשה, כאשר המומחים טוענים שמדובר בעלות של עד 3 מיליארד שקל. אנחנו חולקים על כך. יום שבתון אומנם גורם לאיבוד ייצור והכנסות למשק, אבל ביננו - עובד שלא מגיע יום אחד בשבוע, יכול לרוב לעשות את העבודה שלו בארבע ימים של נוכחות. מה הכוונה? כן, יש יום שבתון, אבל הירידה בתפוקה היא לא של יום שלם, היא של הרבה פחות מכך. חוץ מזה, היום שבתון הזה הוא יום חג למקומות הבילוי, מסעדות וכו'. בפועל העלות היא סדר גודל של 1 מיליארד שקל לכל היותר 1.5 מיליארד שקל. בסיכום כולל - 2 מיליארד שקל עד 2.5 מיליארד שקל.

ובואו נהפוך את זה למוחשי - הבחירות האלו יעלו לכל אחד ואחת מכם 230-280 שקל, נניח 250 שקל. למשפחה ממוצעת זה מעל אלף שקל. אתם לא רואים את זה יורד מחשבון הבנק, אבל האמת שאין הבדל - זה יילקח מכם - במסים, באינפלציה, בהקטנת תמיכה. החוב של המדינה זה החוב של כולנו, למקרה ששכחתם.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ציון 21/06/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    כמה עולה למשפחה ממוצעת התענוג של הבית/טירה של בנט ברעננה?אם כבר עושים חישוב אולי תחשבו גם את הנתון הזה?
  • 8.
    חי 21/06/2022 07:40
    הגב לתגובה זו
    הצלחת הליכוד תחסוך 60 מליארד שח שהממשלה הישרופלסטינית העבירה לחברה הערבית....
  • 7.
    ישי 21/06/2022 06:48
    הגב לתגובה זו
    כל הפרסום, הקמםיינים, היועצים, הקניות, ההסעות, האוכל וכו.... נרכש כנגד חשבוניות ומשולם מס מלא.
  • 6.
    ולא אלך לבחור (ל"ת)
    אני לא אשלם כלום 21/06/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוכן לשלם על מחיר להעיף את שני קוני למלא לפיד ובני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    וכמה עלה 53 מליארד לעבאס תפסיקו עם השטות הזאת (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נ.ש. 20/06/2022 22:42
    הגב לתגובה זו
    משפחה על הכסף שהם גזלו לנו. וזה חוץ מזה שהם צריכים לעמוד לדין על הפרת חוק יסוד
  • 2.
    מבין 20/06/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
    53 מילאיירד שקל לאבעס והאין סוף הכספים הקואלצנים שלקחו עולה הרבה הרבה יותר ובכלל כשהולכים לקלנוע ורואים סרט מוכנים לשלם עליו אז אני מוכן לשלם גם 2000 שקל כדי להפסיק לראות את הסרט המזעזע הזה שמסכן באופן קיומי את מדינת ישראל ואני מאמין שכל אחד מסכים לשלם עבור הביטחון שלו קצת יותר מ1000 שקל אגב אני מאמין שהכתבה הזאת שווה פחות מ1000 שקל לפי השטויות שהכותב כותב
  • כל הכבוד כל מילה בול (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    nav 20/06/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
    מחמוד עבאס והממשלה הזאת עלו למדינה יותר.
  • שכחת את החרדים מוצצי הדם שכל השנים לא עובדים ומקבלים (ל"ת)
    דנה 21/06/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
  • צביקה 20/06/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    תביא נתונים לפני שאתה קובע עובדות שקריות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן