בחירות
צילום: אלכסנדר כץ
בחירות 2022

בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה"

אחרי שנה של שקט, ישראל חוזרת לבחירות, מה ההוצאה הישירה על בחירות, מה העלות העקיפה? 
נתן טגי | (12)

העלות הכוללת של ארבע מערכות בחירות בישראל בשנתיים האחרונות מוערכת בכ-8-10 מיליארד שקל. העלות של הבחירות הבאות צפויה להיות כ-2-2.5 מיליארד שקל - כלומר, סה"כ 10-12.5 מיליארד שקל של עלות בגין 5 מערכות בבחירות בשלוש שנים. זה כסף שהולך לפח. נכון, צריך בחירות במדינה דמוקרטית, ונכון - כבר לא קורה שממשלה מסיימת את יומה באופן טבעי. אבל 5 פעמים בשלוש וחצי שנים? 

מנגד, צריך לזכור שגם לממשלה לא מתפקדת ותקועה יש עלות. ומבלי להיכנס לפוליטיקה, הממשלות התפרקו בפעמים האחרונות כי הן לא תיפקדו או תיפקדו באופן חלקי. אז אולי החשבון הוא לא כל כך פשוט, יש גם לפעמים שיפור-הטבה שנוצרים בעקבות בחירות. האם זה קרה אצלנו בחמש הסבבים האחרונים? לא בטוח, לשיפוטכם. 

מעבר לאי הוודאות הכלכלית שהתקופה הזו מייצרת, מעבר לחשש הגדול מכלכלת בחירות (כן, אסור להשתמש בכלכלת בחירות, אבל רגע - אם ליברמן יגיע להסכם עם המורים, זו כלכלת בחירות או פשוט הסכם שכר חדש?), אנחנו נאלצים לשלם את עלות הבחירות, כי בסוף, תמיד, החשבון מוגש לנו האזרחים.

מערכת בחירות? עלות של כ-800 מיליון שקל

העלות הישירה של מערכת הבחירות עצמה, אם להתבסס על העלות של מערכות הבחירות האחרונות, היא בין 750 מיליון שקלים ל-850 מיליון שקלים. האמת שזה יכול להיות יותר - אל תשכחו שזו היתה שנה של אינפלציה גבוהה. הסכום הזה מתחלק בין מימון המפלגות, מתן אשראי, תקציב לאותן מפלגות ומימון לפריימריז בתוך המפלגות. כמו כן, הסכום הזה משמש לפעילות של ועדת הבחירות המרכזית. 

הבחירות הבאות צפויות להתקיים בסוף אוקטובר - 25 באוקטובר. ייתכן ועובדים ידרשו לעבוד גם בתקופת החגים מה שיוסיף להוצאות את העלות הכרוכה בעבודה בימי חג. העלויות יכולות בקלות להגיע ל-1 מיליארד שקל.

חוץ מזה יש את העלות של יום שבתון. זו כבר שאלה קשה, כאשר המומחים טוענים שמדובר בעלות של עד 3 מיליארד שקל. אנחנו חולקים על כך. יום שבתון אומנם גורם לאיבוד ייצור והכנסות למשק, אבל ביננו - עובד שלא מגיע יום אחד בשבוע, יכול לרוב לעשות את העבודה שלו בארבע ימים של נוכחות. מה הכוונה? כן, יש יום שבתון, אבל הירידה בתפוקה היא לא של יום שלם, היא של הרבה פחות מכך. חוץ מזה, היום שבתון הזה הוא יום חג למקומות הבילוי, מסעדות וכו'. בפועל העלות היא סדר גודל של 1 מיליארד שקל לכל היותר 1.5 מיליארד שקל. בסיכום כולל - 2 מיליארד שקל עד 2.5 מיליארד שקל.

ובואו נהפוך את זה למוחשי - הבחירות האלו יעלו לכל אחד ואחת מכם 230-280 שקל, נניח 250 שקל. למשפחה ממוצעת זה מעל אלף שקל. אתם לא רואים את זה יורד מחשבון הבנק, אבל האמת שאין הבדל - זה יילקח מכם - במסים, באינפלציה, בהקטנת תמיכה. החוב של המדינה זה החוב של כולנו, למקרה ששכחתם.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ציון 21/06/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    כמה עולה למשפחה ממוצעת התענוג של הבית/טירה של בנט ברעננה?אם כבר עושים חישוב אולי תחשבו גם את הנתון הזה?
  • 8.
    חי 21/06/2022 07:40
    הגב לתגובה זו
    הצלחת הליכוד תחסוך 60 מליארד שח שהממשלה הישרופלסטינית העבירה לחברה הערבית....
  • 7.
    ישי 21/06/2022 06:48
    הגב לתגובה זו
    כל הפרסום, הקמםיינים, היועצים, הקניות, ההסעות, האוכל וכו.... נרכש כנגד חשבוניות ומשולם מס מלא.
  • 6.
    ולא אלך לבחור (ל"ת)
    אני לא אשלם כלום 21/06/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוכן לשלם על מחיר להעיף את שני קוני למלא לפיד ובני (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    וכמה עלה 53 מליארד לעבאס תפסיקו עם השטות הזאת (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נ.ש. 20/06/2022 22:42
    הגב לתגובה זו
    משפחה על הכסף שהם גזלו לנו. וזה חוץ מזה שהם צריכים לעמוד לדין על הפרת חוק יסוד
  • 2.
    מבין 20/06/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
    53 מילאיירד שקל לאבעס והאין סוף הכספים הקואלצנים שלקחו עולה הרבה הרבה יותר ובכלל כשהולכים לקלנוע ורואים סרט מוכנים לשלם עליו אז אני מוכן לשלם גם 2000 שקל כדי להפסיק לראות את הסרט המזעזע הזה שמסכן באופן קיומי את מדינת ישראל ואני מאמין שכל אחד מסכים לשלם עבור הביטחון שלו קצת יותר מ1000 שקל אגב אני מאמין שהכתבה הזאת שווה פחות מ1000 שקל לפי השטויות שהכותב כותב
  • כל הכבוד כל מילה בול (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    nav 20/06/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
    מחמוד עבאס והממשלה הזאת עלו למדינה יותר.
  • שכחת את החרדים מוצצי הדם שכל השנים לא עובדים ומקבלים (ל"ת)
    דנה 21/06/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
  • צביקה 20/06/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    תביא נתונים לפני שאתה קובע עובדות שקריות
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.