בחירות עולות הרבה כסף - משפחה ממוצעת תשלם מעל אלף שקל בשביל "התענוג הזה"
העלות הכוללת של ארבע מערכות בחירות בישראל בשנתיים האחרונות מוערכת בכ-8-10 מיליארד שקל. העלות של הבחירות הבאות צפויה להיות כ-2-2.5 מיליארד שקל - כלומר, סה"כ 10-12.5 מיליארד שקל של עלות בגין 5 מערכות בבחירות בשלוש שנים. זה כסף שהולך לפח. נכון, צריך בחירות במדינה דמוקרטית, ונכון - כבר לא קורה שממשלה מסיימת את יומה באופן טבעי. אבל 5 פעמים בשלוש וחצי שנים?
מנגד, צריך לזכור שגם לממשלה לא מתפקדת ותקועה יש עלות. ומבלי להיכנס לפוליטיקה, הממשלות התפרקו בפעמים האחרונות כי הן לא תיפקדו או תיפקדו באופן חלקי. אז אולי החשבון הוא לא כל כך פשוט, יש גם לפעמים שיפור-הטבה שנוצרים בעקבות בחירות. האם זה קרה אצלנו בחמש הסבבים האחרונים? לא בטוח, לשיפוטכם.
מעבר לאי הוודאות הכלכלית שהתקופה הזו מייצרת, מעבר לחשש הגדול מכלכלת בחירות (כן, אסור להשתמש בכלכלת בחירות, אבל רגע - אם ליברמן יגיע להסכם עם המורים, זו כלכלת בחירות או פשוט הסכם שכר חדש?), אנחנו נאלצים לשלם את עלות הבחירות, כי בסוף, תמיד, החשבון מוגש לנו האזרחים.
מערכת בחירות? עלות של כ-800 מיליון שקל
העלות הישירה של מערכת הבחירות עצמה, אם להתבסס על העלות של מערכות הבחירות האחרונות, היא בין 750 מיליון שקלים ל-850 מיליון שקלים. האמת שזה יכול להיות יותר - אל תשכחו שזו היתה שנה של אינפלציה גבוהה. הסכום הזה מתחלק בין מימון המפלגות, מתן אשראי, תקציב לאותן מפלגות ומימון לפריימריז בתוך המפלגות. כמו כן, הסכום הזה משמש לפעילות של ועדת הבחירות המרכזית.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירות הבאות צפויות להתקיים בסוף אוקטובר - 25 באוקטובר. ייתכן ועובדים ידרשו לעבוד גם בתקופת החגים מה שיוסיף להוצאות את העלות הכרוכה בעבודה בימי חג. העלויות יכולות בקלות להגיע ל-1 מיליארד שקל.
חוץ מזה יש את העלות של יום שבתון. זו כבר שאלה קשה, כאשר המומחים טוענים שמדובר בעלות של עד 3 מיליארד שקל. אנחנו חולקים על כך. יום שבתון אומנם גורם לאיבוד ייצור והכנסות למשק, אבל ביננו - עובד שלא מגיע יום אחד בשבוע, יכול לרוב לעשות את העבודה שלו בארבע ימים של נוכחות. מה הכוונה? כן, יש יום שבתון, אבל הירידה בתפוקה היא לא של יום שלם, היא של הרבה פחות מכך. חוץ מזה, היום שבתון הזה הוא יום חג למקומות הבילוי, מסעדות וכו'. בפועל העלות היא סדר גודל של 1 מיליארד שקל לכל היותר 1.5 מיליארד שקל. בסיכום כולל - 2 מיליארד שקל עד 2.5 מיליארד שקל.
ובואו נהפוך את זה למוחשי - הבחירות האלו יעלו לכל אחד ואחת מכם 230-280 שקל, נניח 250 שקל. למשפחה ממוצעת זה מעל אלף שקל. אתם לא רואים את זה יורד מחשבון הבנק, אבל האמת שאין הבדל - זה יילקח מכם - במסים, באינפלציה, בהקטנת תמיכה. החוב של המדינה זה החוב של כולנו, למקרה ששכחתם.
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 9.ציון 21/06/2022 14:55הגב לתגובה זוכמה עולה למשפחה ממוצעת התענוג של הבית/טירה של בנט ברעננה?אם כבר עושים חישוב אולי תחשבו גם את הנתון הזה?
- 8.חי 21/06/2022 07:40הגב לתגובה זוהצלחת הליכוד תחסוך 60 מליארד שח שהממשלה הישרופלסטינית העבירה לחברה הערבית....
- 7.ישי 21/06/2022 06:48הגב לתגובה זוכל הפרסום, הקמםיינים, היועצים, הקניות, ההסעות, האוכל וכו.... נרכש כנגד חשבוניות ומשולם מס מלא.
- 6.ולא אלך לבחור (ל"ת)אני לא אשלם כלום 21/06/2022 06:43הגב לתגובה זו
- 5.מוכן לשלם על מחיר להעיף את שני קוני למלא לפיד ובני (ל"ת)משה ראשל"צ 20/06/2022 22:48הגב לתגובה זו
- 4.וכמה עלה 53 מליארד לעבאס תפסיקו עם השטות הזאת (ל"ת)משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47הגב לתגובה זו
- 3.נ.ש. 20/06/2022 22:42הגב לתגובה זומשפחה על הכסף שהם גזלו לנו. וזה חוץ מזה שהם צריכים לעמוד לדין על הפרת חוק יסוד
- 2.מבין 20/06/2022 22:36הגב לתגובה זו53 מילאיירד שקל לאבעס והאין סוף הכספים הקואלצנים שלקחו עולה הרבה הרבה יותר ובכלל כשהולכים לקלנוע ורואים סרט מוכנים לשלם עליו אז אני מוכן לשלם גם 2000 שקל כדי להפסיק לראות את הסרט המזעזע הזה שמסכן באופן קיומי את מדינת ישראל ואני מאמין שכל אחד מסכים לשלם עבור הביטחון שלו קצת יותר מ1000 שקל אגב אני מאמין שהכתבה הזאת שווה פחות מ1000 שקל לפי השטויות שהכותב כותב
- כל הכבוד כל מילה בול (ל"ת)משה ראשל"צ 20/06/2022 22:47הגב לתגובה זו
- 1.nav 20/06/2022 22:09הגב לתגובה זומחמוד עבאס והממשלה הזאת עלו למדינה יותר.
- שכחת את החרדים מוצצי הדם שכל השנים לא עובדים ומקבלים (ל"ת)דנה 21/06/2022 06:43הגב לתגובה זו
- צביקה 20/06/2022 22:15הגב לתגובה זותביא נתונים לפני שאתה קובע עובדות שקריות
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
