תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף
בחירות עולות כסף, הרבה כסף. תרגמנו כאן את העלות של בחירות לכל משפחה (כמה זה באמת עולה לנו). אז נכון, יש גם נזק בהיתקעות עם ממשלה שלא יכולה לקבל החלטות, כך שלהסתכל על העלות של הבחירות בלבד, זה חוטא לאמת, אבל יש הוצאה אחת שמאוד מרתיחה, מקוממת ולא הוגנת. אחת מההוצאות הגדולות ביותר בתקופת הבחירות היא מימון המפלגות. החוק, בצורתו הפשוטה ביותר, מאפשר למפלגות לקבל מימון עבור כל ח"כ אותו מינו או כל ח"כ שצפוי להתמנות. חשוב להדגיש - מימון, הלוואה. לא מענק, לא מתנה. הלוואה שאותה צריך להחזיר. אבל אלו הלוואות בלי ביטחונות. המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים על פני הקדנציה. אבל אף אחד לא חשב שיהיו 5 בחירות ב-3.5 שנים. קדנציה זה 4 שנים ואם היא מסתיימת אחרי שנה ואפילו חודשים בודדים, החוב לא מוחזר. אגב, גם בקדנציה מלאה המפלגות גררו חובות, אז על אחת כמה וכמה כשהקדנציה היא מאוד חלקית. החוב הכולל של המפלגות נאמד ב-160 מיליון שקל והוא יזנק עם מימון המפלגות לבחירות הבאות באוקטובר. נותנים בעצם הלוואה למי שמלכתחילה לא החזיר את ההלוואה הקודמת. אתם מדמיינים את הבנק שלכם נותן לכם הלוואה אם אפילו פיגרתם בתשלום אחד? בטח שלא. אבל למפלגות מותר הכל כי הם קובעות את החוקים. הליכוד - חוב של 48 מיליון שקל החוב הגדול ביותר הוא של הליכוד שחייבת בגין מימון מפלגות - 48 מיליון שקל. זה סביר שיהיה לה את החוב הגדול בהינתן שהיא המפלגה הגדולה ביותר. בחישוב חוב לחבר כנסת, מדובר על כ-1.5 מיליון שקל לחבר כנסת. אגב, דומה לחוב של תקווה חדשה. ליש עתיד יש חוב מוערך של כ-16 מיליון שקל ולכחול לבן יש חוב מוערך של כ-15 מיליון שקל. למעשה, לכל המפלגות יש חובות. החובות אמורים לחזור, אלא שכאמור מערכות הבחירות התכופות רק מגדילות את החובות. חוץ מזה, הכנסת דואגת לחברי הכנסת והיא דאגה לחוקק תיקון לחוק שאפשר את דחיית התשלומים. על רקע זה, החוב הגיע בשיאו ל-250 מיליון שקל ועל פי ההערכות הוא ישבור שיא במערכת הבחירות הנוכחית. זה עוד לא הכל. מאיפה מלכתחילה מחזירים את החובות האלו? מכספי המסים שלנו. המפלגות מקבלות מדי חודש 85 אלף שקל עבור כל ח"כ. הכסף הזה מיועד לתפעול המפלגה. אבל הוא משמש גם לתשלום החוב. אז בעצם יש כאן חוב שכנראה לא יוחזר והחלק שכן מוחזר הוא מתקציב המדינה שמבוסס על המסים שגובים מאיתנו. ועוד לקונה בתקנות - על פי התקנות במידה ומפלגה "נעלמת", כלומר לא עוברת את אחוז החסימה, מוחלים לה על החוב
- 7.עופר 21/06/2022 13:02הגב לתגובה זושיקבלו פחות
- 6.בושה וחרפה שאלה המנהיגים שלנו (ל"ת)אני מתבייש 21/06/2022 10:34הגב לתגובה זו
- 5.אורן 21/06/2022 09:52הגב לתגובה זוזה הרבה פחות מאשר הכספים ששולמו כשוחד לתומכי הטירור
- 4.דודי 21/06/2022 07:51הגב לתגובה זוכנראה שיש במדינת ישראל חוקים לעבדים, וחוקים למלכים
- 3.זה כסף קטן. חוץ מזה הוא הלך לישראלים שנתנו שירות למפלגו (ל"ת)בב 21/06/2022 07:41הגב לתגובה זו
- 2.מה מחזיק אותנו פה ? (ל"ת)ליצן עצוב 21/06/2022 07:15הגב לתגובה זו
- 1.לרון 21/06/2022 05:36הגב לתגובה זואיננו בא משום מקום,יש לחוקק חוק שיקבע כללי נאותות,אך מי יעשה זאת?האינטרסנטים?
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
