תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף
בחירות עולות כסף, הרבה כסף. תרגמנו כאן את העלות של בחירות לכל משפחה (כמה זה באמת עולה לנו). אז נכון, יש גם נזק בהיתקעות עם ממשלה שלא יכולה לקבל החלטות, כך שלהסתכל על העלות של הבחירות בלבד, זה חוטא לאמת, אבל יש הוצאה אחת שמאוד מרתיחה, מקוממת ולא הוגנת. אחת מההוצאות הגדולות ביותר בתקופת הבחירות היא מימון המפלגות. החוק, בצורתו הפשוטה ביותר, מאפשר למפלגות לקבל מימון עבור כל ח"כ אותו מינו או כל ח"כ שצפוי להתמנות. חשוב להדגיש - מימון, הלוואה. לא מענק, לא מתנה. הלוואה שאותה צריך להחזיר. אבל אלו הלוואות בלי ביטחונות. המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים על פני הקדנציה. אבל אף אחד לא חשב שיהיו 5 בחירות ב-3.5 שנים. קדנציה זה 4 שנים ואם היא מסתיימת אחרי שנה ואפילו חודשים בודדים, החוב לא מוחזר. אגב, גם בקדנציה מלאה המפלגות גררו חובות, אז על אחת כמה וכמה כשהקדנציה היא מאוד חלקית. החוב הכולל של המפלגות נאמד ב-160 מיליון שקל והוא יזנק עם מימון המפלגות לבחירות הבאות באוקטובר. נותנים בעצם הלוואה למי שמלכתחילה לא החזיר את ההלוואה הקודמת. אתם מדמיינים את הבנק שלכם נותן לכם הלוואה אם אפילו פיגרתם בתשלום אחד? בטח שלא. אבל למפלגות מותר הכל כי הם קובעות את החוקים. הליכוד - חוב של 48 מיליון שקל החוב הגדול ביותר הוא של הליכוד שחייבת בגין מימון מפלגות - 48 מיליון שקל. זה סביר שיהיה לה את החוב הגדול בהינתן שהיא המפלגה הגדולה ביותר. בחישוב חוב לחבר כנסת, מדובר על כ-1.5 מיליון שקל לחבר כנסת. אגב, דומה לחוב של תקווה חדשה. ליש עתיד יש חוב מוערך של כ-16 מיליון שקל ולכחול לבן יש חוב מוערך של כ-15 מיליון שקל. למעשה, לכל המפלגות יש חובות. החובות אמורים לחזור, אלא שכאמור מערכות הבחירות התכופות רק מגדילות את החובות. חוץ מזה, הכנסת דואגת לחברי הכנסת והיא דאגה לחוקק תיקון לחוק שאפשר את דחיית התשלומים. על רקע זה, החוב הגיע בשיאו ל-250 מיליון שקל ועל פי ההערכות הוא ישבור שיא במערכת הבחירות הנוכחית. זה עוד לא הכל. מאיפה מלכתחילה מחזירים את החובות האלו? מכספי המסים שלנו. המפלגות מקבלות מדי חודש 85 אלף שקל עבור כל ח"כ. הכסף הזה מיועד לתפעול המפלגה. אבל הוא משמש גם לתשלום החוב. אז בעצם יש כאן חוב שכנראה לא יוחזר והחלק שכן מוחזר הוא מתקציב המדינה שמבוסס על המסים שגובים מאיתנו. ועוד לקונה בתקנות - על פי התקנות במידה ומפלגה "נעלמת", כלומר לא עוברת את אחוז החסימה, מוחלים לה על החוב
- 7.עופר 21/06/2022 13:02הגב לתגובה זושיקבלו פחות
- 6.בושה וחרפה שאלה המנהיגים שלנו (ל"ת)אני מתבייש 21/06/2022 10:34הגב לתגובה זו
- 5.אורן 21/06/2022 09:52הגב לתגובה זוזה הרבה פחות מאשר הכספים ששולמו כשוחד לתומכי הטירור
- 4.דודי 21/06/2022 07:51הגב לתגובה זוכנראה שיש במדינת ישראל חוקים לעבדים, וחוקים למלכים
- 3.זה כסף קטן. חוץ מזה הוא הלך לישראלים שנתנו שירות למפלגו (ל"ת)בב 21/06/2022 07:41הגב לתגובה זו
- 2.מה מחזיק אותנו פה ? (ל"ת)ליצן עצוב 21/06/2022 07:15הגב לתגובה זו
- 1.לרון 21/06/2022 05:36הגב לתגובה זואיננו בא משום מקום,יש לחוקק חוק שיקבע כללי נאותות,אך מי יעשה זאת?האינטרסנטים?
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
