צילום: Getty images Israel

בניגוד למגמה בעולם: סין מורידה את הריבית עקב חששות מהאטה

סין מורידה את ריבית הפריים לראשונה מזה 20 חודשים על מנת לעודד את הכלכלה המאיטה נוכח אתגרי הקורונה וזאת בניגוד למגמה במערב של הידוק מוניטרי. "יציבות" החליפה את "ריסון ההון הפרוע" כמטרה הכלכלית מספר אחת של המעצמה האסיאתית.

גיא טל | 21/12/2021 12:14 (2)

נושאים בכתבה מדיניות סין

בניגוד למגמת ההידוק המוניטרי והעלאת הריביות בעולם, סין המודאגת מההאטה בצמיחה הכלכלית המאפיינת את המדינה בעשורים האחרונים לשפל חסר תקדים, החליטה דווקא להוריד את הריבית כדי לעודד את הכלכלה.

הבנק העממי הסיני הודיע על הורדת הריבית על הלוואות הפריים (LPR) בחמש נקודות בסיס ל-3.8% מ-3.85%. הריבית לחמש שנים נשארה ללא שינוי והיא עומדת על 4.65% ה-LPR מהווה בנצ'מארק לשאר ההלוואות במשק הסיני והורדתו תעודד את הצריכה וההשקעה בסין. הורדת הריבית אמנם קטנה יחסית אך היא הראשונה מאז אפריל 2020. "הורדת הריבית מחזקת את השקפתנו שהרשויות פתוחות להמשך הורדות ריבית לנוכח הרוחות הנגדיות המנשבות אל מול הכלכלה" אמר Zhaopeng Xing, אנליסט סיני בכיר.

הכלכלה הסינית מתמודדת עם קשיים בתחומים רבים. מחסור באנרגיה מעיב על התפוקה התעשייתית. בנוסף, מחירי הבתים נפלו בחודש שעבר זה החודש השלישי ברציפות והסימנים למשבר בתחום הדיור הולכים ומעמיקים במקביל לפשיטת הרגל של חברת הענק אוורגרנד. המכירות הקמעונאיות מדשדשות אף הן לנוכח התפרצות הקורונה ומדיניות האפס הדבקה של הממשלה הסינית.

הכלכלה הסינית הייתה היחידה בעולם שצמחה בשנת 2020, וגם בשנת 2021 היא צפויה לצמוח לא פחות מ-7.8%, מעל יעד הממשלה לצמיחה של 6%, אך לנוכח הקשיים הלל צופים כעת הכלכלנים כי הכלכלה הסינית תצמח בשנה הבאה בקצב הנמוך ביותר מאז שנת 1990. "להגן על יעד של 5% בשנה הבאה יהיה משיה קשה" אומר לארי הו, כלכלן ב-Macquarie.

מנהיגי סין הביעו דאגה לנוכח האטת המשק. בפגישת מפתח כלכלית מוקדם יותר החודש הם אמרו כי אבטחת היציבות היא בעדיפות ראשונה בשנה הבאה. זהו שינוי מהותי מהפגישה בשנה שעברה שם המדיניות של "ריסון ההתרחבות הפרועה של ההון" שלטה בכיפה.

מדיניות מרחיבה נוספת נרשמה בשבוע שעבר כאשר הבנק המרכזי הוריד את שיעור הרזרבה הנדרשת מרוב הבנקים בחצי אחוז. המהלך מאפשר הגדלת הלוואות על ידי הורדת כמות הכסף שהבנק מחוייב לשמור כרזרבה וצפוי לשחרר 1.2 טריליון יואן למשק (כ-188 מילארד דולר). הורדת ריבית ה-LPR עשויה לחסוך 80 מיליארד יואן (12.6 מיליארד דולר) מהמלווים ובכך לשחרר הון נוסף לטובת עידוד הכלכלה.

עם התפרצות הקורונה נחלצו הממשלות והבנקים המרכזיים לעזרת הכלכלה הדועכת עם מדיניות סופר מרחיבה שכללה הורדת ריביות תוכניות רכישה גרנדיוזיות והרחבות תקציביות על חשבון החוב. דווקא סין הייתה הכלכלה הגדולה היחידה שנשארה פאסיבית יחסית אל מול הסערה הכלכלית ונמנעה מהורדת ריבית והסתפקה בסיוע ממוקד לעסקים קטנים. למרות המדיניות השונה דווקא הכלכלה הסינית הייתה היחידה בעולם שצמחה בסיכום שנתי בשנת 2020 מוכת הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם החזרה לחיים לצד הקורונה והיפתחות הכלכלה החלו הכלכלות הגדולות לצמצם את התמיכה בכלכלה, צמצום שדורבן על ידי ההתפרצות האינפלציונית האחרונה שגרם לבנק המרכזי הבריטי להעלות ריבית בשבוע שעבר ולפד להודיע על האצת צמצום תוכנית הרכישות בשוק אגרות החוב וצפי לשלוש העלאות ריבית בשנה הבאה. גם הפעם בוחרת סין, כך נראה, לנקוט במדיניות ההפוכה ולהתחיל לעודד את המשק נוכח ההאטה החדה שהוא חווה, למרות החששות מהתפרצות אינפלציונית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
עירית 21/12/2021 17:08
הגב לתגובה זו
האם יש מצב שסין מתחילה משבר נדלנ״י וירידת מחירים שיתפשטו בכל העולם?
1.
Led 21/12/2021 13:51
הגב לתגובה זו
הבורסה הסינית לא עלתה בכלל ואף מניות רבות ירדו. למרות שהחברות היו טובות ורווחיות. עקב ריבים עם האמריקאים . כתוצאה מזו הסיני לא מרגיש את העושר בכיס. זה וגם אינפלציית דיור. בית בסין עולה כמו בישראל.

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי | 09/11/2025 23:38

נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן