יוטיוב: יוצרים שהפרו את הכללים יעבור קורס חינוכי והסנקציות יבוטלו
יוטיוב (YouTube) תאפשר ליוצרי תוכן לקבל הזדמנות שנייה לאחר שהפרו את כלליה, באמצעות צפייה בקורס אשר יסקור את הסיבות בגינן הסרטון שלהם הפר את ההנחיות. מהלך זה נועד לצמצם את מספר הערוצים שמוסרים מהפלטפורמה של החברה שבבעלות גוגל.
לפי ההנחיות הנוכחיות, יוצרים אשר הפרו את כללי האתר מקבלים אזהרה, שנמשכת 90 יום מרגע שניתנה, במהלכה עליהם להימנע מלחזור על ההפרה שביצעו. כעת, לפי הפרוטוקול החדש, במידה והיוצרים שקיבלו הודעת הפרה יבצעו לומדה על ההפרה שביצעו, יוטיוב תסיר את האזהרה מהערוץ. המהלך האחרון מגיע לאחר שבשנת 2019, יוטיוב הודיעה כי תפרסם אזהרה חד פעמית ליוצרים שהפרו "בלא כוונה" את המדיניות שלה, מה שלדבריהם הביא לכך ש-80% מאלה שהוזהרו, "לעולם לא הפרו את המדיניות שוב".
"אנו מאמינים שמאמצים חינוכיים מצליחים לצמצם את מספר היוצרים שמפרים בשוגג את המדיניות שלנו. אנחנו גם יודעים שקבלת התראה עלולה להפריע ללוח הזמנים של הפרסום של יוצר, ועבור היוצרים שבונים עסקים באמצעות תוכנית השותפים של יוטיוב, קבלת התראה לא מכוונת היא לא רק מתסכלת, אלא יכולה להשפיע כלכלית על השורה התחתונה שלהם".
בעוד יוטיוב עוברת למערכת ניהול עדינה יותר, החברה הודיעה במהלך חודש יוני שהיא תפסיק לנטר טענות מטעות או מידע שקרי, כמו סרטונים שטוענים שהבחירות ב-2020 נגנבו מהנשיא לשעבר דונלד טראמפ. החברה מסרה אז בהודעה לעיתונות כי היא מעדכנת את ההנחיות שלה לגבי גישתה למידע מוטעה בבחירות ואמרה: "היכולת לדון בגלוי ברעיונות פוליטיים, אפילו אלה שנויים במחלוקת או מבוססים על הנחות מופרכות, היא הליבה של חברה דמוקרטית מתפקדת - במיוחד בעיצומה של עונת הבחירות".
- דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.המגיב 30/08/2023 20:58הגב לתגובה זוישלח לחינוך מחדש. אני דיי בטוח שרוב ה"הפרות", זה בענייני "דיסאינפורמציה", כמו שהיה עם איזה מחשב, של איזה אחד "צייד", שבו יש הקלטות שלו מדבר עם איזה אבא כלשהו, שבמקרה הוא גם בעמדת מפתח כלשהי.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
