מנכ"ל האוצר: "לא מעניין את המשרד להגנת הסביבה שניתקע בלי חשמל"

רם בלינקוב תוקף את משרדי הממשלה שמעכבים בנייה של תחנות אנרגיה חדשות בישראל; פרופ' מואב תהה מדוע האוצר מוציא את המשקיעים משוק הדיור - למרות שזה עושה נזק אדיר לשוכרי הדיור. בלינקוב אמר "לא צריך להעלות עוד יותר את מס הרכישה"
נתנאל אריאל | (5)

"המדינה הזו תוקעת את עצמה למוות, אם לא נבנה תחנות אנרגיה חדשות נהיה תקועים בלי חשמל, זה מאד קשה להתמודד, אבל זה לא מעניין כל מיני משרדים כמו משרד להגנת הסביבה" כך תוקף היום רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, בשיחה עם פרופ' עומר מואב, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. 

במענה לשאלה מדוע האוצר מתנגד להגדלת החוב הציבורי לצורך השקעה בתשתיות ענה בלינקוב "הבעיה היא לא פיסקלית אלא תכנונית. אני לא מכיר פרויקט אחד שנדחה בשל סיבות תקציביות ולכן הצעות להקים קרנות חוץ תקציביות הן הצעות לא לעניין לדעתי ואנחנו עושים מאמצים על מנת לשחרר את הפקקים בהמשך. יש כל מיני רפורמות בתחום הייבוא ובתחום הבירוקרטיה אבל המדינה תוקעת את עצמה למוות". 

מדוע האוצר מרחיק את המשקיעים משוק הדיור?

פרופ' מואב הסביר שהמודל הכלכלי מראה בצורה ברורה שהרחקת משקיעים משוק הדיור לא תוביל לירידה מחירי הדיור כאשר במקביל היא גורמת נזק אדיר לשוכרי הדירות, "מדובר בעניין פיסקלי. המס צריך להיות אפס. מנקודת מבט של כלכלנים זה מוזר - אתם ממסים פה עסקה במקום הכנסה או עושר" אמר מואב. 

לשאלתו של מואב מדוע האוצר ממשיך לפעול להרחקת המשקיעים משוק הדיור, ענה בלינקוב "המס יותר גבוה למי שרוכש דירה נוספת וכי משקיעים מתחרים עם מי שאין לו דירה. גם המשקיעים אם היו קונים דירות ומחזיקים דירות ריקות זה היה נזק. בכל מקרה דעתי שלא צריך להעלות את מס הרכישה עוד יותר. המשקיעים הם לא הבעיה של השוק, הם משכירים את הדירות הללו". 

האם לפתוח את השוק לייבוא חופשי מחו"ל?

על דבר אחד הסכימו בלינקוב ומואב - צריך להסיר את המכסות על היבוא. מואב: "המחקר הכלכלי מראה בצורה ברורה שחשיפה לגמרי ליבוא מאפשרת תרומה לצמיחה ועליה ברמת החיים. במשרד האוצר יודעים שזה כמעט WIN-WIN אבל עדיין יש בישראל העדפת תוצרת מקומית".

בלינקוב ענה כי "עשינו רפורמות משמעותיות בשנה האחרונה ובעצם חשפנו כמעט את כל המשק ליבוא. נכון, אנחנו עדיין נתקלים במשקעים עם קבוצות אינטרסנטיות כמו החקלאים.  זה לא טריוויאלי בעיני כי ברור שהעדפה גורפת ובכל מחיר היא בעייתית אבל המשק שלנו, שהוא מייצא, מתמודד עם העדפה מקומית במרבית מדינות המערב ולכן זה משיב שיווי משקל במידה מסוימת לשוק. לפי התיאוריה הכלכלית הקלאסית אנחנו משלמים מחיר, הלוואי וזה היה המחיר היחיד שהיינו משלמים אבל אני חושב שזה מחיר זול שמסייע לייצר תעשיות חדשניות". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דיסי 08/06/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
    העשיר הזה מעניין רק דבר כסף ועוד כסף יאללה מנכל עלוב לך הביתה
  • 2.
    קלקלן 08/06/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    מדינה עשירה אזרחים יהודים עניים ,לאחים המוסלמים דאגתם 54 מיליארד..איפה הסדר בבארדק של ערביי ישראל פרוטקשיין,אין תשלומי מיסים,נישואין 4 נשים ,ועוד הרבה
  • 1.
    צריך לבוא בתלונה מי המטומטמים שבחרו ממשלה מטומטמת הבנתם (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/06/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
  • מי המטומטם שרוצה לחזור לקיפאון של ממשלת ביב? (ל"ת)
    בוחבוט 08/06/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
  • בוחבוט כנראה חבטו בך כהוגן איזה קיפאון תראה כבישים תראה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/06/2022 14:14
נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.