מהם הצעדים הכלכליים שהמדינה צריכה לקדם? לבנק ישראל יש שורה של מהלכים שאותן הוא ממליץ לממשלה לקדם. במסמך שמפרסם כעת הבנק המרכזי הוא מצביע על שורה של פעולות חשובות בשוק הדיור, הוזלת יוקר המחיה ותחום התשתיות והתחבורה.

הרעיון המעניין ביותר בהקשר לשוק ההון הוא ההצעה של בנק ישראל לעבור לשיטת מיסוי אחידה על רווחים מהבורסה - כשהרעיון הוא להפסיק להתחשב באינפלציה לחלוטין. על פי התוכנית, המס יהיה נומינלי על כל החסכונות וההפקדות. בבנק מסבירים שיש בישראל שתי שיטות - מיוסי הרווח הנומינלי על רווחים ממניות וכן מאג"ח לא צמודות וחלק מקרנות הנאמנות, ובמקביל מס על הרווח הריאלי על רווחים מאג"ח צמודות ומכשירים נוספים.  לדברי הבנק" קיומם של שני מסלולי מיסוי שונים לנכסים פיננסיים הינה שיטה ייחודית לישראל, שמעוותת את הקצאת ההשקעות הפיננסיות במשק ובכך משפיעה על התפתחות מחירי הנכסים הפיננסיים, ובפרט שער החליפי".

בבנק המרכזי רוצים גם שהממשלה תסייע לבורסה להגביר את הנזילות של המניות בבורסה, באמצעות עשיית שוק לצד "מאגר השאלות יעיל ותחרותי". בבנק מבקשים מהבורסה לייצר תמריצים למשיכת עושי שוק בעלי נתח שוק גדול, כך שיוכלו לספק נזילות בהיקפים גדולים, לשקול הפחתת עמלות מסחר עבור עושי השוק, להקים מאגר השאלות יעיל ותחרותי תוך הפחתת עמלות השאלה עבור עושי השוק ולשקול מחדש את החסם של פעילות זו לבנקים הישראליים. בבנק מציינים שיש התקדמות מסוימת בנושא כאשר הוקדם צוות משותף של בנק ישראל ורשות ניירות ערך, כאשר ההמלצה נכנסה לדוח הצוות לבחינת חוק הריכוזיות, אבל בבנק ישראל מציינים שיהיה צורך בתיקוני חקיקה כדי לאפשר לבנקים לפעול כעושי שוק.

• הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
• מתי הריבית תתחיל לרדת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחום הדיור: ביטול תוכניות מחיר למשתכן ודירה בהנחה, תמיכה בפיקדון צמוד למחירי הדירות, וקידום התחדשות עירונית במרכז הארץ

בבנק ישראל אומרים שהתוכניות הממשלתיות כמו דירה בהנחה ומחיר למשתכן "מסייעות לזוכים אבל לא מגדילות את היצע הדיור" ולכן הן לא יעילות ולא פותרות את הבעיה. אז מה כן?

בנק ישראל תומך בהצעה שהעלה בזמנו שר האוצר כחלון וראש הממשלה נתניהו חזר עליה לאחרונה לפיה הממשלה תנפיק פיקדון צמוד למחירי הדירות אבל רק לאוכלוסייה שהיא חסרת דירה בבעלותה. הפיקדון יוצע דרך הבנקים, שיתחרו במכרז על גובה הריבית, אבל הממשלה תבטיח את ההצמדה. עוד קוראים בבנק להגדלת היצע הדיור גם באמצעות הסבת משרדים לבתי מגורים, וכן תמיכה בקיצור מתן היתרי הבניה. 

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

בנק ישראל גם קורא לממשלה לצמצם את פער המיסוי בתחום השכירות ארוכת הטווח בין המשקיעים הפרטיים למוסדיים (כלומר חברות שנכנסות לפעילות בתחום), לסייע לעיריות לקבל יותר כסף מכל תושב ולהקטין את הכנסותיהן מעסקים (כלומר להעלות את הארנונה לתושבים ולהוריד ארנונה לעסקים) - הממשלה מתכננת לקדם זאת במסגרת חוק ההסדרים.

ומה לגבי פרויקטים של התחדשות עירונית? לדברי הבנק המרכזי, פרויקט התחדשות עירונית במרכזי הערים טוב יותר למשק ב-300 אלף שקל מאשר בפריפריה. ולכן קוראים למדינה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בקנה מידה גדול דווקא במרכזי המטרופולינים, גם באמצעות מיסוי על מריחת בנייה, או בלשון הבנק: "מיסוי על חוסר מימוש של פוטנציאל התחדשות עירונית, בעיקר באזורים שבהם התועלת הכלל מׁשקית מקידום מהיר של תהליכים אלה רבה (אזורים בעלי נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית ולתעסוקה איכותית)". 

חשיפה ליבוא: להמשיך את הקו של הממשלה הקודמת - להרחיב את פתיחת המשק הישראלי לייבוא

בתחום החשיפה לייבוא - בנק ישראל אומר שהממשלה פעלה בכיוון הנכון בשנה האחרונה (כלומר מדובר במשוב חיובי לממשלת השינוי) והוא ממליץ לממשלה החדשה להמשיך באותו קו - להפחית רגולציה על יבוא מקביל, מהלך שגם הממשלה החדשה מתכוונת לקדם, אכיפה מחמירה על צעדים אנטי תחרותיים של יבואני מקור, כאשר הצעת חוק של רשות התחרות בנושא עברה בינתיים בקריאה ראשונה. בבנק קוראים גם לאימוץ תקינה בין לאומית, מהלך שהחל בממשלה הקודמת עם השוואה של התקינה הישראלית לזו האירופאית, אכיפה בשווקים במקום בגבול (גם כן עבר בממשלה הקודמת). בבנק גם קוראים להשאיר את הפטור ממס ליבוא אישי, לפחות עד שיוסדר מיסוי במקור על ידי מספר מספק של אתרים בחו"ל, או מנגנון גביה מקומי יעיל ופשוט.

עם זאת, בבנק מציינים ש"לא חלה התקדמות" בהסרת מגבלות על כניסת חברות שירותים לישראל. בבנק ישראל לא מתייחסים כלל הפעם לתחום החקלאות, אבל סביר להניח שהם תומכים גם בפתיחת השוק לתחרות ויבוא גם בתחום הזה.

ומה לגבי מיסוי כלי רכב חשמליים? בבנק ישראל אומרים שלא צריך לתת הטבות, כי אנשים עם כלי רכב חשמליים נוסעים בהם יותר מאשר אנשים עם רכבי בנזין, וזה גורם לפקקי תנועה

על פי בנק ישראל, כלי רכב חשמליים והיברידיים היוו בשנת 2022 לא פחות מ-10% מהנסועה ברכב פרטי בישראל. מדובר בזינוק משמעותי מאוד בשנים האחרונות. בבנק גם מציינים כי כלי הרכב הללו מהווים רק 6% מכל כלי הרכב, ובשנת 2016 הם היו רק 2%, כלומר - אנשים שנוסעים בכלי רכב חשמליים והיברדייים נוסעים יותר בכלי הרכב שלהם מאשר אנשים שנוסעים ברכבי בנזין, ולכן הם גורמים גם לעלייה בפקקים. 

בלשון בנק ישראל "השימוש ברכבים היברידיים וחשמליים כנגד הצורך להקטין את הנסועה מתרחב ומוזיל את הנסיעה ברכב פרטי, עקב ירידת תצרוכת הדלק" ולכן במקביל יורד "כוחו שלמיסוי הנסיעה (בלו) לרסן את התרחבות הנסועה".

עוד אומרים בבנק ישראל שהנסועה בכבישי ישראל גדלה ב-4% כל שנה, כפול מקצב גידול האוכלוסיה בישראל שעומד על כ-2% בשנה, בנוסף - "הנסיעה בישראל מוטה לשימוש ברכב פרטי" כאשר על פי הנתונים יותר מ-60% נוסעים ברכב הפרטי שלהם לעבודה. הנתונים הללו מובילים על פי בנק ישראל לעליה בגודש (עומס) בכבישים - וזה רק צפוי להחריף שכן הגידול השנתי ברמת המינוע בישראל נמצא בעלייה מהירה מאוד ביחס לעולם, למרות שבאופן יחסי נכון לעכשיו מספר כלי הרכב בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך יותר. כלומר בנק ישראל תומך בהפחתת ואף ביטול הטבות המס לכלי רכב חשמליים.

ומה הפתרונות? בבנק ישראל מציעים לחיל את אגרות הגודש בגוש דן החל מ-2025 ולא לבטל אותם (הממשלה החדשה מתכננת לבטל אותם). עוד אומרים בבנק שצריך לאשר את המטרו ולקדם אותו, וכן לקדם את תכנית החומש להרחבת מערך התחבורה הציבורית כאשר 700 מיליון שקל מתוך ההכנסות מאגרת הגודש יופנו להרחבת מערך התחבורה הציבורית.

בבנק גם קוראים לממשלה לתכנן ולבצע את תוכניות הדיור והתחבורה לא לטווח של 5 שנים אלא לעשורים הבאים, להמשיך להגדיל את ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, בכל המדינה, לתת עדיפות לשימוש בתחבורה ציבורית תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב, ובתחבורה עם נתיבים ייעודיים, לרבות מסילתיים, באזורים פחות צפופים. וכמובן אגרות גודש - "עם התפתחות רמת השירות בתחבורה הציבורית, יש לווסת את הביקוש לנסועה ברכב פרטי על ידי ייקור מחירה היחסי" וכן "להפחית את התמריצים לשימוש ברכב פרטי הקשורים בשכר" - כלומר לבטל את הטבות הרכב במקומות העבודה (בהקשר הזה - הממשלה יכולה להשפיע כמובן על המגזר הציבורי).