היועץ הכלכלי לממשלה - בנק ישראל - מציע לאמץ את הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצור פיקדון צמוד למדד מחירי הדיור: "הקושי להיחשף למחירי הדירות ללא רכישת דירה עלול להוביל להקדמת הביקוש לרכישתה, בעיקר בקרב זוגות צעירים", נכתב. "פיקדון בנקאי צמוד למחירי הדירות עשוי למתן את הקדמת הביקוש לרכישת דירה. הסיכון לממשלה מוגבל עקב מלאי הקרקעות הגדול המוחזק והממומש על ידי המדינה ועקב הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן. המכשיר המוצע יצמצם במעט את הפוזיציה של המדינה בשוק הדיור ועשוי להקטין את התלות של הכנסות המדינה במחירי הדירות".

ההצעה החדשה, שהוגשה במסגרת תוכנית אסטרטגית של בנק ישראל למשק, אומרת למעשה שהממשלה תציע פיקדון הצמוד למחירי הדירות לאוכלוסייה מוגדרת שהיא חסרת דירה בבעלותה. הפיקדון יוצע דרך הבנקים, שיתחרו במכרז על גובה הריבית, אבל הממשלה תבטיח את ההצמדה.

על פניו, תוכנית מעניינת. אבל הנה הבעיה עם ההצעה הזו - מחירי הדיור עלו בחדות. עכשיו הם נעצרים ואפילו קצת יורדים. אז מה בעצם אומרים לנו בבנק ישראל? כשהמחירים עלו 'אכלתם אותה' ולא הייתם יכולים לקנות דירה, ועכשיו - קנו את הפיקדון הזה ושוב 'תאכלו אותה' אם מחירי הדיור יירדו עכשיו? 

בכל מקרה, תכנית בנק ישראל כוללת שישה נושאים נדרשים לקידום הכלכלה: פיתוח הון האנושי, תשתיות תחבורה, שוק הדיור, אנרגיה ואקלים, תשתיות דיגיטליות והמלצות הבנק לטיפול ביוקר המחיה. המלצות הבנק הוצגו על ידי הנגיד לראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם לשר האוצר ושר הכלכלה (הנה עיקרי ההמלצות).

• הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר כי התכנית הוגשה "לאחר כמעט שלוש שנים בהן רבצה על המשק עננת הקורונה. מבחינות רבות הדביק המשק הישראלי בשנה האחרונה את הפערים המקרו כלכליים שנוצרו בתקופת הקורונה: צמיחת התוצר שבה למסלולה ארוך הטווח והתעסוקה הדביקה את שיעוריה טרם המגפה".

מה עוד הומלץ בתחום הדיור? המטרה לפי הדוח, היא לאפשר רכישה או שכירות של דירות במחיר בר השגה. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בקצב מהיר של 20% ובמצטבר ב-100% ב-12 השנים האחרונות. "המפתח להוזלה בת-קיימא במחירי הדירות, לצד אספקת כמות ראויה לצרכי האוכלוסיה, מצוי בהרחבת ההיצע", נכתב בדוח, בדיוק רב למה שאנחנו שומעים ללא הרף בחודשים האחרונים. "צעדים בצד הביקוש (למשל תוכניות סבסוד) מורידים מחירים (לכלל האוכלוסיה או לזוכים בסבסוד), אך אינם מרחיבים את כמות הדירות הזמינה. לכן, נכתב, החל משנת 2021 היצע הדירות החדשות עלה לרמה גבוהה. כמו כן, חלק הדירות שמאושרות בוועדות מחוזיות (ולא בותמ"ל) עלה - דבר המשפר את הסנכרון בין תכנון הדיור לתכנון התשתיות". עוד נכתב כי "בשל גידול האוכלוסייה המהיר יש צורך לשמר היצע גבוה בכל שלבי התכנון והבנייה. מבנה הארנונה יוצר תמריץ שלילי לקידום בניה למגורים על ידי הרשויות המקומיות. ניתוח שנערך בחטיבת המחקר הראה שתועלות בגין ציפוף באמצעות התחדשות עירונית במרכז מטרופולין גבוהות מאלו של בניה בשולי המטרופולין".

פרופ' ירון הסביר כי "שלל ההתפתחויות העולמיות והמקומיות בשנה שחלפה הראו כי אין רגע דל בכלכלה של ימינו. אירוע רודף אירוע והשפעותיהם האפשריות על המשק העולמי והישראלי נרחבות. בשנה  האחרונה האינפלציה עלתה במהירות, פרץ משבר עולמי של היצע חומרי אנרגיה ומזון, שווקי  ההון ספגו ירידות חדות, מתחוללת מלחמה באירופה ואירועי אקלים פקדו מקומות שונים בעולם. אלה חידדו ביתר שאת את חשיבותה של מדיניות כלכלית אחראית".

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

מול התאוששותו המרשימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, כתב ירון, "עומדת נחיתותו בשורה של  נושאים תשתיתיים, ובעטיה רמת החיים בישראל נמוכה יחסית למדינות OECD. בנק ישראל  פרסם ב-2019 דו"ח מיוחד שהצביע על פריון העבודה הנמוך בישראל כגורם מרכזי לפער ברמת  החיים בין ישראל למדינות מפותחות אחרות, והמליץ על דרכים להגדלתו. בזמן שחלף מאז, נותרו בעינם הנושאים האסטרטגיים עמם צריכה להתמודד הכלכלה הישראלית". הוא ציין גם כי ההון האנושי - הנבנה על ידי מערכת החינוך - הוא מרכיב קריטי בצמיחתם של משקים  מודרניים. עוד כתב, כי מרכיב מרכזי בפער הפריון בין ישראל למדינות המפותחות הוא מלאי ההון הפיזי הנמוך, ובפרט מלאי התשתיות. במכתבו התייחס גם למשבר האנרגיה הנוכחי, עליו כתב כי "השנה התחדד ביתר שאת המתח הקיים בין שימור ביטחון אנרגטי ברמת  המשק לבין קידום יעדים סביבתיים ארוכי טווח, אותם יש לקדם מבלי לפגוע ביכולתם של האזרחים לצרוך אנרגיה".

הוא התייחס גם לחלקו של מגזר ההייטק בתוצר. "למרות גודלו ותרומתו הניכרת של המגזר לכלכלה ולחברה, סובל המשק הישראלי מפערים  טכנולוגיים ניכרים בין ענפי המשק ובהבדלים ניכרים בסיכוייהם של ילדים שגדלו במקומות שונים להשתלב בתעסוקה בענפים ועסקים בעלי פריון גבוה". המרכיבים השונים המשפיעים על פריון העבודה, הוא טוען, תלויים זה בזה. האם כעת כל אזרח בישראל יוכל להנות מעליית מחירי הדיור, אם תהיה כזאת, מבלי לרכוש דירה?