וול סטריט
צילום: iStock

שור או דוב? מה האינדקטורים הכלכליים צופים לוול סטריט

כלכלה מסתכמת בסטטיסטיקה שבאמצעותה יוצרים תחזיות עתידיות: 11 האינדקטורים שמנבאים בועה בשווקים הפיננסים: יחס שילר, מדד באפט, מאזן הפד, מרווח ה-Margin ועוד?

אור צרפתי | (20)

12 שנים של שוק שורי, SPAC  מאניה, הנפקות שהוכפלו ביום המסחר הראשון, צבא של סוחרים חובבנים, ו-15% הפך לתשואה שבועית- מרגיש כמו שפע לא הגיוני שמעורר אזעקות עבור אלו שזוכרים את בועת הדוט קום בסוף שנות ה-90. למרות תיקון חד שלמעלה מ-30% במהלך חודש מרץ 20, ה-S&P 500 זינק כמעט ב-300% במהלך עשר השנים האחרונות. בעשר השנים שקדמו לקריסת הדוט קום התשואה הייתה דומה, רק שלאחר מכן השוק ירד בכ-40% במשך שנתיים. מבין 11 האינדיקטורים העיקריים לבחינת בועות שוק ובהשוואה לבועת הדוט קום, 2021 דוב או שור? 

 

מדד שילר על S&P 500- דוב 

מדד שילר בודק את הרווחים ביחס לשווי החברות, מעין מכפיל רווח משוקלל שמנקה תנודתיות במחזורי עסקים. ככל שציון המדד נמוך יותר, כך צפוי שמשקיעים ישיגו תשואה גבוהה יותר במהלך 20 השנים הקרובות. היום אנחנו נמצאים בנקודה בה מדד שילר שווה ל-35, ולמרות שהמדד לא תלול כפי שהיה לפני 20 שנה, מכפיל שילר של ימינו נמצא ברמתו הגבוהה ביותר במהלך 20 השנים האחרונות. הממוצע הרב שנתי עומד על כ-16.8 וממוצע 20 השנים האחרונות עומד על כ-26. 

 

סנטימנט ״האגודה האמריקאית למשקיעים פרטיים״ (AAII)- שור

המדד של ה-AAII נבדק באמצעות שאלון פשוט, בו שואלים מנהלי הארגון את חבריהם האם הם שוריים, דוביים או נייטרלים? האגודה למשקיעים פרטיים היא ארגון ללא מטרות רווח, שקבעו כי המדד פועל בעיקרון הפוך- ככל שהסנטימנט השורי גדול יותר, כך עולה הסכנה לתיקון חד. על בסיס הסקר האחרון שפורסם, שנת 2021 מנצחת את בועת הדוט קום. 

 

מדד ה-VIX- דוב

מדד ה-VIX משקף את ממוצע סטיות התקן שגלומות במחירי האופציות. ככל שסטיות התקן גבוהות יותר, המשמעות היא שהשחקנים המקצועיים לוקחים בחשבון ירידות חדות יותר. לכן זה נקרא מדד הפחד. תראו מה קרה ל-UVXY במרץ 2020 ותראו איך היא עלתה בשבוע האחרון. כאמור, אם גל גדול של פחד ישטוף את השווקים, השורטיסטים ינצחו במשחק. למרות שהמדד ירד בכ-40% במהלך השבועיים האחרונים, בתום חודש פברואר שבר המדד את שיא ה-33 בזמן בועת הדוט קום כאשר נסחר ברמה של 37. 

ריכוזיות בשווי השוק של ה- S&P 500- דוב

הודות לזינוק שראו המניות הטכנולוגיות בשנה האחרונה, הריכוזיות במדד הסנופי נמצאת בשיא כל הזמנים, מה שהופך את תעודות הסל העוקבות אחר המדדים ומייצגות שווי של טריליוני דולרים, למסוכנות יותר וחשופות הרבה יותר לתנודתיות של חברות בודדות. כיום מניות ה-FAANG יחד עם טסלה מהוות למעלה מ-23% מסך שווי השוק של מדד S&P 500. בשנת 2000 חמשת הגדולות: מיקרוסופט, ג׳נרל אלקטריק, סיסקו, אינטל ואקסון, היוו כ-18% ״בלבד״ משווי השוק של ה- S&P 500. 

 

שיעור החיסכון הפרטי- שור 

מדד זה בודק בפועל ״כמה כסף אנשים מבזבזים לעומת הכנסתם הפנויה״, וכאשר אנשים חוסכים פחות יש יותר כסף בשווקים. לאור היעדר ההזדמנויות לבזבוז בעקבות המגפה, שיעור החיסכון של הציבור האמריקאי עלה לכ-14% לעומת כ-4.5% בלבד במרץ 2000. כאשר השפעות המגפה יפחתו והחיים יחזרו למסלולם, הוצאות הצרכן צפויות לעלות בחזרה ואפילו ב-״ריבית״, כלומר בשורות טובות לכלכלה וגם לשוק המניות. אם כי וול סטריט כבר נהנת מ-״עושר צרכני״ מוגבר. 

 

 

הנפקות ראשונות לציבור- דוב

זהו אולי סימן ההיכר לטירוף הספקולטיבי בזמן בועת הדוט קום. משנת 1995 ועד ל-1999 כ-500 חברות הפכו לציבוריות בכל שנה. שנת 2020 סגרה 538 IPO, כולל 248 SPAC. תשואת היום הראשון הממוצעת, כולל זאת של Airbnb ו-DoorDashעומדת על כ-35% לעומת 75% בממוצע בשנת 1999. עם זאת, תשואות הספאק שמשקפות עלייה עוד לפני ההנפקה, הורידו את הממוצע. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מדד באפט- דוב

המדד של באפט״ כפי שהוא מכונה בוול סטריט, נקרא על שמו של גדול המשקיעים, וורן באפט, אשר משתמש באינדיקטור כאשר הוא מתלבט כיצד להשקיע את המיליארדים הרבים שלו. בסה״כ מדובר בהגיון, השווי הכולל של מדד Wilshire 5000, המדמה את השווי המצרפי של שוק המניות, לחלק לתמ״ג, נתון שנתפס כמשקף את שווי הכלכלה הריאלית. ״אם היחס מתקרב ל-200% כפי שהיה בשנים 1999-2000- אתם משחקים באש״ אמר באפט. הנתונים מוצגים כיחס פחות 1 (95%=195%).

 

יחס Put/Call- דוב

היחס מודד את נפח האופציות Put, כלומר המשקיע חושב שהמניה תרד, לעומת נפח אופציות Call שנרכשות על ידי משקיעים שוריים. לרוע המזל, רוכשי האופציות הם משקיעים גרועים, ולפי ה-CBOE כ-90% מרוכשי האופציות מפסידים כסף. מכאן, שיחס Put/Call עובד בכיוון ההפוך, אם נפח אופציות ה-Call גבוה מנפח אופציות Put הוא מוריד את היחס ומאותת על סיכון בשווקים. נכון להיום, יחס זה עומד בדומה ליחס שנרשם במרץ 2000, שיא הטירוף ברכישות מניות האינטרנט.  

מרווח ה-Margin (חוב) לעומת מזומן בחשבונות הלקוחות הפרטיים- דוב

המרווח הגיע לאחרונה לשיא של 778 מיליארד, פי 37 לעומת 21 מיליארד במארס 2000. הסיבות לכך הן ברורות, הריבית הממשלתית תקועה סביב ה-0, וכן ריבוי של ברוקרים עם עמלות נמוכות שמעודדים את המגמה. עם זאת, על מה שבאמת חשוב להסתכל הוא יחס Margin/Cash, שנכון להיום עומד על כ-72% יותר חוב מאשר מזומן, לעומת 79% בשיא של בועת הדוט קום. אחת מן הטענות שנשמעו בפרשת גיימסטופ היא הפחתת יחס ה-Margin לסוחרים קטנים, וכי כמות החוב הגדולה שיכולים לקחת משקיעים היא אחת הסיבות לשיגעון סביב המניה. 

 

מאזן הפדרל ריזרב- שור 

הודות לגישתו של יו״ר הפד, ג׳רום פאואל, הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב וניירות ערך מגובי משכנתאות בהיקף של כ-120 מיליארד דולר בכל חודש. כך, שבניסיון לאושש את הכלכלה מאזן הפד זינק ביותר מ-3 טריליון דולר אל שיא כל הזמנים, פי 13 מהמאזן בשנת 2000. כיום נכסי הפד מסתכמים בכ-35% מהתמ״ג לעומת כ-4.5% מהתמ״ג לפני 20 שנה. עד כה האינפלציה נותרה בשליטה, עם כי הריבית על אג״ח ארה״ב עלתה השבוע אל מעל ל-1.3% ומעררת את מצבו של השוק. 

 

הריבית הפדרלית- נייטרלי

הכלכלה הקנייסיאנית,  קבעה כי לריבית הממשלתית קיים מתאם הפוך עם שוק המניות, זה נראה די ברור כ-100 שנים לאחר שפותחה התאוריה בזמן השפל הגדול. אין ספק שהמחויבות של הפד לשמור על ריביות נמוכות סייעה לשווקים ודחפה את המניות למעלה במשך יותר מעשור. כיום שוק המניות רגיש מאי פעם לשינויים בשיעורי הריבית. 

 

אם מסכמים את הדברים, המדדים מצביעים על כך שאנחנו נמצאים בשיאה של הבועה הכלכלית. זוהי לא הבועה של שנת 2021, הבועה היא תוצאה של 20 שנות מדיניות מוניטרית בזבזנית עם מטרה אחת ברורה- להקפיץ את הכלכלה למעלה. לכאורה המטרה מקודשת, אך מדיניות חסרת גבולות של בנקים מרכזיים והשימוש בכלים הכבדים ביותר שיש לכלכלה המוניטרית להציע, הובילו למצב שנגמרה התחמושת. המסקנה היא ברורה, גורל השווקים תלוי אך ורק בפד, בטח לא בהתנהגות רציונלית של השקעה. מה יעשו הבנקים המרכזיים במשבר הבא? 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    העליות ימשיכו 19/02/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תגמר סופית הקורונה הפד ימשיך להזרים כסף והשוק יעלה.
  • 17.
    אני בשורט על 18 ישראליות במעוף (ל"ת)
    יוסי 18/02/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    in short, I like the stock (ל"ת)
    דחליל 18/02/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    דוד הגנן 18/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה מדברת כמו תמיד על העבר.השוק היום לא מתנהג לפי שום חוקיות אלא רק לפי המציאות ובמציאות היום אין אלטרנטיבה להשקעה חוץ משוק המניות !!!
  • 14.
    קניתי אתמול 75 פוטים עלו ויעלו (ל"ת)
    יארמי 18/02/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הבועה כבר מתפוצצת. (ל"ת)
    מכאל 18/02/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קניתי 240 פוטים הם טוטוים (ל"ת)
    פאוזייה 18/02/2021 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קנו פוטים ותגידו איזה שוק (ל"ת)
    ראני 18/02/2021 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רק פוטים קניתי 2000 רווחים יפים (ל"ת)
    יותם פאפו 18/02/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שורטים זה המענה (ל"ת)
    דניאל 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    השווקים גמרו רק פוטים (ל"ת)
    רוני 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פוטים הם תותים (ל"ת)
    דניאל 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כשהאמריקאי יחזור לבזבז, הוא ראשית כל יממש רווחים. נקודה (ל"ת)
    פוקסי 18/02/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגידים מטורפים 18/02/2021 07:21
    הגב לתגובה זו
    נכסים
  • 4.
    סקירה מקיפה וחשובה. תודה (ל"ת)
    אור 18/02/2021 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוזי 18/02/2021 06:15
    הגב לתגובה זו
    חסר שיקלול של המדדים. הזרמות הפד והריבית הנמוכה הם אלו שבאמת משפיעים. חסרה התיחסות עד כמה הבועה יכולה להמשיך להתנפח ויש עוד הזדמנויות להרויח.
  • 2.
    אוריה 17/02/2021 23:46
    הגב לתגובה זו
    זורם טוב לכיוון חציית ה 4000 נקודות ואף ייחצה אותו מעבר עד לכיוון 5000 נקודות . המדדים משקפים יפה מאוד את הביקוש הרב שיש למוצרים בכל המגזרים ואפשר לראות גם על גיוס הנפקות וחברות חדשות שמחדשות לנו את האופטימיות שהתעשיה הולכת וגדלה . וחברות יציגו רווחים על חשבון הגדולים . אין ספק שהמדדים שורים באופן ברור יותר להמשך עליות .
  • 1.
    אין אלטרנטיבה לכסף ריבית אפס ולכן קונים מניות אין 17/02/2021 22:52
    הגב לתגובה זו
    אין אלטרנטיבה לכסף ריבית אפס ולכן קונים מניות אין משמעות למכפילים
  • נורית 19/02/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    גם בשנת 2000 טענו ל"כלכלה חדשה" אז היום טוענים ל"כלכלה משבשת" שמה שנכון "תשבש" אתכם בצניחות שתבואנה
  • יוסי 18/02/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
    זאת הבועה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?