קנון נערכת למימוש מניות צים בחצי מיליארד דולר

בעקבות זינוק של 240% במניית צים ורווח של מיליארד דולר ברבעון השלישי, קנון בשליטת עידן עופר מתכננת לממש החזקות בשווי 472 מיליון דולר

אדיר בן עמי |

שוק הספנות העולמי חווה טלטלה בשנה האחרונה, והמרוויחה הגדולה היא דווקא חברת הספנות הישראלית צים צים . אחרי שמניית החברה רשמה זינוק מרשים של מעל 240%, קנון, חברת ההחזקות בשליטת עידן עופר, רואה בתוצאות אלה הזדמנות למימוש והיא כבר החלה בתהליכי מכירה באמצעות בנקי ההשקעות המובילים ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ.

התוצאות האחרונות של צים מדברות בעד עצמן: רווח נקי של מיליארד דולר ברבעון, שיא של 970 אלף מכולות שהובלו, ומחירי הובלה שזינקו לגבהים חדשים של 2,480 דולר למכולה. נתונים אלה מספקים לקנון, המחזיקה ב-16.5% מהחברה, פלטפורמה אידיאלית למימוש החזקות בשווי 472 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי אינו מפתיע - הוא חלק מאסטרטגיה מתמשכת של קנון. החברה כבר מימשה מניות בשווי 111 מיליון דולר לפני חצי שנה, ועכשיו מתקדמת עם עסקת אופציות שתכניס לקופתה עוד 93 מיליון דולר. 

עם זאת, העיתוי של המכירה מעורר שאלות מעניינות. האנליסטים צופים ירידה בביצועים ב-2025, למרות שצים העלתה את תחזיותיה שלוש פעמים השנה. האם עופר וקנון מזהים את השיא? הרווחיות המרשימה של צים משתקפת בחלוקת דיבידנד נדיבה של 440 מיליון דולר, המצטרפת לשורה ארוכה של חלוקות שהסתכמו ב-43.26 דולר למניה לאורך השנים. קנון, כמובן, נהנתה מנתח משמעותי מהתקבולים הללו.

מעניין לעקוב אחר ההתפתחות של קנון עצמה מאז הפיצול מהחברה לישראל ב-2015. החברה ביצעה מהלכים אסטרטגיים כמו חלוקת מניות טאואר והנפקת או.פי.סי אנרגיה, מה שהוביל לעלייה של 37% בשווי החברה השנה לכ-5.5 מיליארד שקל. מבנה הבעלות הנוכחי בצים מעניין במיוחד: מלבד קנון, רק Jane Street מחזיקה מעל 5% מהמניות. רוב המשקיעים הם פרטיים, מה שיוצר דינמיקה מיוחדת של סחירות גבוהה לצד תנודתיות משמעותית.

הפעם האחרונה שקנון מימשה מניות התרחשה בחודש יוני, אז קנון מכרה 5 מיליון מניות צים – 4.2% מהונה – תמורת 110.6 מיליון דולר ונותרה עם ההחזקה של 16.6%. כלומר, במחיר 22.12 דולר למניה. המכירה עוד לפני כן התבצעה במארס 2022, בסמוך לשיאה של המניה. קנון מכרה אז 6 מיליון מניות צים בתמורת כוללת של 463 מיליון דולר, כלומר במחיר של 77 דולר למניה (לא מתואם לדיווידנדים שחולקו מאז).

הדוחות האחרונים של צים

ענקית הספנות הכתה את צפי האנליסטים בדוחותיה עם הכנסות של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח מתואם של 9 דולר למניה. על רקע התוצאות החזקות העלתה החברה את תחזיותיה לשנה כולה, אותה היא צופה לסיים עם EBITDA מותאם של  3.3-3.6 מיליארד דולר. בעקבות הדוחות מניית החברה מזנקת בכ-9% במסחר המוקדם בוול סטריט.

הכנסות החברה ברבעון השלישי עמדו על כ-2.77 מיליארד דולר, עלייה של 117% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ומעל צפי האנליסטים המוקדם להכנסות של 2.41 מיליארד דולר. בשורה התחתונה דיווחה החברה על מעבר לרווח נקי של 1.13 מיליארד דולר (9.3 דולר למניה), לעומת הפסד נקי של 2.27 מיליארד דולר (הפסד של 18.9 דולר למניה) ברבעון השלישי של 2023, ומעל לצפי האנליסטים לרווח של 7.21 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ה-EBITDA המתואם עמד על 1.53 מיליארד דולר, עלייה של 626% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (EBIT) המתואם עמד על 1.24 מיליארד דולר, בהשוואה להפסד של 213 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

ארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיותארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיות

נביוס אחרי עסקת הענק: הצמיחה החדה, הסיכונים והקשר הישראלי

החברה, שהוקמה בידי יוצאי יאנדקס ומפעילה צוות של מאות מהנדסים בתל אביב, חתמה עם מיקרוסופט על חוזה של עד 20 מיליארד דולר לאספקת כוח מחשוב – ומוצאת עצמה בין צמיחה מואצת לבין תלות במחסור במעבדים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נביוס

20 מיליארד דולר בשבע שנים - זו ההיקף של העסקה שחתמה מיקרוסופט עם נביוס Nebius Group N.V. 2.32%  , החברה הישראלית-רוסית שהקימו יוצאי יאנדקס לפני כשנתיים. ארקדי וולוז’, מייסד יאנדקס שפרש ממנה בעקבות המלחמה באוקראינה, מתגורר כיום בתל אביב ורואה את מניותיו עולות ב-40% ביום אחד. מעבר לכסף, מדובר באירוע משמעותי בשוק הבינה המלאכותית.


לפי העסקה, נביוס תספק למיקרוסופט כוח מחשוב מהמרכז החדש בוויינלנד, ניו ג'רזי, החל מהמשך השנה. החוזה עד 2031 יביא לנביוס הכנסות מצטברות של 17.4 עד 19.4 מיליארד דולר. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר עד כה עם חברות המכונות "ניאו-קלאוד" – ספקיות תשתית מחשוב ייעודית ל-AI. הוצאות ההון הקשורות לעסקה יכוסו מהמזומנים שנביוס תקבל ומחובות מובטחים כנגד החוזה עצמו. זה אומר שמיקרוסופט לא רק משלמת עבור השירות, אלא למעשה מממנת את בניית התשתית שתשרת אותה.


משאב אסטרטגי 

הביקוש למעבדים גרפיים הפך בשנתיים האחרונות למשאב אסטרטגי. מאז השקת ChatGPT נרשמה האצה אדירה בהשקעות בתחום, וחברות ניאו-קלאוד גייסו מיליארדי דולרים בהלוואות המובטחות במאגרי ה-GPU שלהן. קורוויב, לדוגמה, גייסה יותר מ-12 מיליארד דולר באמצעות חוזי שירות עם ענקיות טכנולוגיה ושווי השוק שלה הגיע לכ-45 מיליארד דולר. מיקרוסופט עצמה חתמה בשנה שעברה על חוזים עם קורוויב בהיקף של עד 10 מיליארד דולר, אך ויתרה על אופציה להגדיל את ההסכם ב-12 מיליארד נוספים. בהמשך, קורוויב חתמה על חוזים בהיקף דומה עם OpenAI. במקביל, מיקרוסופט הודיעה ביולי כי הוצאות ההון השנתיות שלה בתחום ה-AI יעמדו על 120 מיליארד דולר – לעומת 88 מיליארד בשנה שעברה ורק 32 מיליארד ב-2023.


נביוס, שמשרדיה הראשיים נמצאים באמסטרדם, ממהרת להרחיב את פריסת מרכזי הנתונים שלה. המרכז הגדול ביותר שלה נמצא בפינלנד, אך החברה מתכננת להתרחב בארה"ב, שם הביקוש מצד הלקוחות – בהם חברת הבינה המלאכותית הצרפתית מיסטרל – נחשב חזק במיוחד.


ארקדי וולוז’, מייסד ומנכ"ל נביוס, אמר כי להסכם יש ערך כלכלי משמעותי בפני עצמו, אך מעבר לכך הוא צפוי להאיץ את צמיחת עסקי הענן של החברה גם בשנים הבאות. נביוס הוקמה מתוך החלק הבינלאומי של יאנדקס, לאחר שפעילותה ברוסיה נמכרה לקבוצת משקיעים מקומית תמורת 5.4 מיליארד דולר בעקבות הפלישה לאוקראינה.