האיש שהיה לו 30 מיליארד דולר יישב בכלא 18 שנים - בגלל שרצה להיות עשיר יותר
לביל הואנג היה מספיק. אבל מה זה מספיק? אם נתייחס למישור החומרי - האם מיליון דולר זה מספיק, האם 5 מיליון דולר, האם 10 מיליון דולר? מתברר שאנשים שיש להם 1 מיליון רוצים 2 מיליון ואז 5 מיליון וגם 10 מיליון דולר. תאוות הבצע מביאה אנשים עשירים, אפילו מיליארדרים לעשות מעשים שנראים לכאורה מטופשים, אבל זה ה-DNA שלהם - הרעב להצלחה וההרעב להצליח. לביל הואנג היה לכאורה הכל - הוא היה מיליארדר שעמד בראש קרן השקעות ענקית, אבל הוא עבר על החוק כדי שיהיה לו יותר ואז הטא נתפס ונפל.
הואנג נידון כעת ל-18 שנות מאסר בעקבות אחת הקריסות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.
הדרך של הואנג לפסגה?
ביל הואנג הקים את ארקגוס קפיטל מנג'מנט כחברת "פמילי אופיס", שמנהלת השקעות עבור עשירי העולם. בשיאה, ניהלה החברה נכסים בשווי של מעל 36 מיליארד דולר, כשהיא מתמקדת באסטרטגיה של השקעות ממונפות – כלומר, שימוש בהלוואות מהבנקים כדי להגדיל את היקף ההשקעות.
האסטרטגיה הזו פעלה היטב כאשר ערך המניות עלה, מכיוון שהיא אפשרה לו להניב רווחים משמעותיים בשעה שהוצאות המימון על ההלוואה היו נמוכות. ולהמחשה - נניח שיש לכם מיליון שקל ואתם מצפים לתשואה של 15% על ההשקעה. הרווח שלכם צפוי להיות 150 אלף שקל בשנה. נניח שאתם הולכים לבנק ומקבלים הלוואה של 3 מיליון שקל ב-7% ומשקיעים באותה המניה. אתם מצפים לרווח של 15% שהוא כעת בסכום אבסולוטי - 600 אלף שקל. אתם צריכים להחזיר ימון של 7% - 210 אלף שקל. הרווחתם 390 אלף שקל.
התשואה להון כעת אחרי המינוף היא 39% (390 אלף על השקעת הון של 1 מיליון). מינוף כשהוא נעשה בזהירות, בחוכמה הוא מסוכן אבל עם יכולת להשיג תשואה עודפת. רוב העסקים ממונפים, רוב העשירים הגיעו להונם דרך מינוף. אבל מינוף גם יכול לקחת אנשים לתהומות.
הבעיה במינוף היא שההפסדים עלולים להיות כבדים מאוד כאשר שוק המניות מתהפך. בדוגמה האמורה, אם במקום רווח של 15%, התשואה בפועל היתה מינוס 15%, היה הפסד של 600 אלף שקל (15% על השקעה כוללת של 4 מיליון שקל) הוצאות מימון של 210 אלף שקל, והיה נשאר הון של 190 אלף שקל - הפסד של 81% (במקום 15% אם משקיעים רק את ההון).
זה מה שקרה להואנג, במהלך 2021 כאשר חלה ירידה בחלק מהמניות העיקריות המוחזקות בתיק של הקרן, ההפסדים היו עצומים. ואז נאלצה החברה למכור במהירות את החזקותיה כדי להחזיר את ההלוואות – מהלך שיצר "כדור שלג" של קריסה.
כדור שלג של קריסה
הקריסה של ארקגוס הובילה להפסדים עצומים לבנקים הגדולים המממנים, כמו מורגן סטנלי, UBS ונומורה, שספגו יחד נזק של יותר מ-10 מיליארד דולר. הנזק היה כה חמור, שהוא תרם אף לקריסתו של קרדיט סוויס, אחד הבנקים הגדולים אז באירופה.
בית המשפט בניו יורק תיאר את מה שקרה בארקגוס כ"הונאה רחבת היקף והרצת מניות". השופט אלווין הלרשטיין אמר בפסק הדין: "היקף ההפסדים היה הגדול ביותר שראיתי אי פעם". הואנג הורשע בעשרה סעיפי אישום פליליים, כולל הונאה והסתרת סיכונים.
השופט דחה טענה מצד פרקליטיו של הואנג, שטענו כי הבנקים היו שותפים מודעים לסיכון ואמרו שהם "משתמשים במודל העסקי של ארקגוס לטובתם". השופט קבע שזהו ניסיון "להאשים את הקורבן" וכינה את הבקשה שלהם להימנע מעונש מאסר "מגוחכת לחלוטין".
18 שנה בכלא
התביעה דרשה להטיל על הואנג עונש מאסר כבד של 21 שנים, ואילו ההגנה ביקשה להימנע לחלוטין מעונש מאסר. השופט הלרשטיין דחה את בקשת ההגנה ואמר כי הנזק הכלכלי שנגרם מצדיק עונש חמור. בנוסף, התביעה ביקשה לחייב את הואנג לשלם פיצויים של 10 מיליארד דולר, אך ההגנה טענה כי הואנג מחזיק כיום ב-55 מיליון דולר, לעומת הונו האישי שהוערך בעבר ב-30 מיליארד דולר. האיש שגרם להפסדים של עשרות מיליארדים יישב בכלא, אבל מחלו לו על החזר חובות.
- 2.משה 21/11/2024 10:05הגב לתגובה זוהבנקים נתנו את ההלוואות הבנקאים הבינו את הסיכון טוב ממנו, זה עולמם
- 1.לרון 21/11/2024 09:50הגב לתגובה זוביל הואנג כתב כאן טוקבקים לגרינברג שאף ענה לו,לא שלגרינברג יש קשר לאיש,אין לו,לדעתי,אך עובדתית זה מעניין
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
התמתנות האינפלציה בארה״ב מחזקת ציפיות להמשך הורדות ריבית, בעוד הידוק בהיצע ומתיחות בוונצואלה דוחפים את מחירי המתכות היקרות כלפי מעלה
מחירי המתכות היקרות ממשיכים למשוך תשומת לב, כאשר הזהב מתבסס סמוך לרמות שיא והפלטינה מציגה תנודתיות חריגה כלפי מעלה. השילוב בין נתוני מאקרו מתונים בארה״ב לבין חוסר יציבות גיאו־פוליטית מחזק מחדש את מעמדן של המתכות כנכסי מקלט.
הזהב נסחר כעת סביב 4,360 דולר לאונקיה, מעט מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם באוקטובר. העליות הגיעו לאחר שמדד האינפלציה בארה״ב הצביע על התמתנות בקצב עליית המחירים, כאשר ליבת מדד המחירים לצרכן עלתה בנובמבר בקצב השנתי האיטי ביותר מאז תחילת 2021.
הריבית צפויה לרדת
הנתונים חיזקו את ההערכה כי סביבת הריבית האמריקאית תמשיך להתרכך גם בשנה הקרובה. בלב השיח עומדת מדיניות הפדרל ריזרב, שלחאורנה ביצע את הפחתת הריבית השלישית ברציפות. אף שבכירי הבנק מאותתים זהירות לגבי המשך הדרך, השווקים כבר מגלמים הסתברות של כ־25% להפחתת ריבית נוספת בינואר, וכמעט מתמחרים במלואה הפחתה עד אפריל 2026. ירידת תשואות האג"ח הממשלתיות תומכת במתכות שאינן מניבות ריבית.
עבור משקיעים רבים, הזהב משמש גם ככלי גידור מפני שחיקה ריאלית של ערך הכסף. מגמה זו בולטת במיוחד על רקע עלייה מתמשכת ברכישות מצד בנקים מרכזיים והזרמות הון לקרנות סל מגובות זהב, שתרמו לעלייה החדה במחיר המתכת לאורך השנה.
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפלטינה בולטת אף יותר
הפלטינה רשמה שישה ימי עליות רצופים, ומחירה התקרב לרמה של 2,000 דולר לאונקיה - שיא שלא נראה מאז 2008. מדובר במהלך חריג בענף, שבו הפלטינה נחשבת לרוב לפחות דומיננטית מהזהב. אחת הסיבות המרכזיות למהלך היא הידוק ההיצע בשווקים הפיננסיים, בעיקר בלונדון. בנקים וגופים פיננסיים החלו להעביר מלאי מתכת לארה״ב, בין היתר כהיערכות לאפשרות של החלת מכסים או מגבלות סחר, מה שמצמצם את הזמינות בשוק המקומי.
