האיש שהיה לו 30 מיליארד דולר יישב בכלא 18 שנים - בגלל שרצה להיות עשיר יותר
לביל הואנג היה מספיק. אבל מה זה מספיק? אם נתייחס למישור החומרי - האם מיליון דולר זה מספיק, האם 5 מיליון דולר, האם 10 מיליון דולר? מתברר שאנשים שיש להם 1 מיליון רוצים 2 מיליון ואז 5 מיליון וגם 10 מיליון דולר. תאוות הבצע מביאה אנשים עשירים, אפילו מיליארדרים לעשות מעשים שנראים לכאורה מטופשים, אבל זה ה-DNA שלהם - הרעב להצלחה וההרעב להצליח. לביל הואנג היה לכאורה הכל - הוא היה מיליארדר שעמד בראש קרן השקעות ענקית, אבל הוא עבר על החוק כדי שיהיה לו יותר ואז הטא נתפס ונפל.
הואנג נידון כעת ל-18 שנות מאסר בעקבות אחת הקריסות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.
הדרך של הואנג לפסגה?
ביל הואנג הקים את ארקגוס קפיטל מנג'מנט כחברת "פמילי אופיס", שמנהלת השקעות עבור עשירי העולם. בשיאה, ניהלה החברה נכסים בשווי של מעל 36 מיליארד דולר, כשהיא מתמקדת באסטרטגיה של השקעות ממונפות – כלומר, שימוש בהלוואות מהבנקים כדי להגדיל את היקף ההשקעות.
האסטרטגיה הזו פעלה היטב כאשר ערך המניות עלה, מכיוון שהיא אפשרה לו להניב רווחים משמעותיים בשעה שהוצאות המימון על ההלוואה היו נמוכות. ולהמחשה - נניח שיש לכם מיליון שקל ואתם מצפים לתשואה של 15% על ההשקעה. הרווח שלכם צפוי להיות 150 אלף שקל בשנה. נניח שאתם הולכים לבנק ומקבלים הלוואה של 3 מיליון שקל ב-7% ומשקיעים באותה המניה. אתם מצפים לרווח של 15% שהוא כעת בסכום אבסולוטי - 600 אלף שקל. אתם צריכים להחזיר ימון של 7% - 210 אלף שקל. הרווחתם 390 אלף שקל.
התשואה להון כעת אחרי המינוף היא 39% (390 אלף על השקעת הון של 1 מיליון). מינוף כשהוא נעשה בזהירות, בחוכמה הוא מסוכן אבל עם יכולת להשיג תשואה עודפת. רוב העסקים ממונפים, רוב העשירים הגיעו להונם דרך מינוף. אבל מינוף גם יכול לקחת אנשים לתהומות.
הבעיה במינוף היא שההפסדים עלולים להיות כבדים מאוד כאשר שוק המניות מתהפך. בדוגמה האמורה, אם במקום רווח של 15%, התשואה בפועל היתה מינוס 15%, היה הפסד של 600 אלף שקל (15% על השקעה כוללת של 4 מיליון שקל) הוצאות מימון של 210 אלף שקל, והיה נשאר הון של 190 אלף שקל - הפסד של 81% (במקום 15% אם משקיעים רק את ההון).
זה מה שקרה להואנג, במהלך 2021 כאשר חלה ירידה בחלק מהמניות העיקריות המוחזקות בתיק של הקרן, ההפסדים היו עצומים. ואז נאלצה החברה למכור במהירות את החזקותיה כדי להחזיר את ההלוואות – מהלך שיצר "כדור שלג" של קריסה.
כדור שלג של קריסה
הקריסה של ארקגוס הובילה להפסדים עצומים לבנקים הגדולים המממנים, כמו מורגן סטנלי, UBS ונומורה, שספגו יחד נזק של יותר מ-10 מיליארד דולר. הנזק היה כה חמור, שהוא תרם אף לקריסתו של קרדיט סוויס, אחד הבנקים הגדולים אז באירופה.
בית המשפט בניו יורק תיאר את מה שקרה בארקגוס כ"הונאה רחבת היקף והרצת מניות". השופט אלווין הלרשטיין אמר בפסק הדין: "היקף ההפסדים היה הגדול ביותר שראיתי אי פעם". הואנג הורשע בעשרה סעיפי אישום פליליים, כולל הונאה והסתרת סיכונים.
השופט דחה טענה מצד פרקליטיו של הואנג, שטענו כי הבנקים היו שותפים מודעים לסיכון ואמרו שהם "משתמשים במודל העסקי של ארקגוס לטובתם". השופט קבע שזהו ניסיון "להאשים את הקורבן" וכינה את הבקשה שלהם להימנע מעונש מאסר "מגוחכת לחלוטין".
18 שנה בכלא
התביעה דרשה להטיל על הואנג עונש מאסר כבד של 21 שנים, ואילו ההגנה ביקשה להימנע לחלוטין מעונש מאסר. השופט הלרשטיין דחה את בקשת ההגנה ואמר כי הנזק הכלכלי שנגרם מצדיק עונש חמור. בנוסף, התביעה ביקשה לחייב את הואנג לשלם פיצויים של 10 מיליארד דולר, אך ההגנה טענה כי הואנג מחזיק כיום ב-55 מיליון דולר, לעומת הונו האישי שהוערך בעבר ב-30 מיליארד דולר. האיש שגרם להפסדים של עשרות מיליארדים יישב בכלא, אבל מחלו לו על החזר חובות.
- 2.משה 21/11/2024 10:05הגב לתגובה זוהבנקים נתנו את ההלוואות הבנקאים הבינו את הסיכון טוב ממנו, זה עולמם
- 1.לרון 21/11/2024 09:50הגב לתגובה זוביל הואנג כתב כאן טוקבקים לגרינברג שאף ענה לו,לא שלגרינברג יש קשר לאיש,אין לו,לדעתי,אך עובדתית זה מעניין
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובשר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.
לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".
מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%.
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.
