כוננות ספיגה במניות האנרגיה המתחדשת - נפילות של 5% במניות בארץ
הביטקוין שובר שיאים, מניית הרשת החברתית של טראמפ מזנקת ב-40%. החוזים העתידיים על המדדים המובילים עולים עד 2%. הנשיא החוזר דונלד טראמפ טוב לוול סטריט ונתפס כטוב לכלכלה האמריקאית. ״אני רוצה להודות לעם האמריקאי על שבחרתם בי להיות הנשיא ה–47 שלכם״ כך אמר טראמפ בנאום הניצחון המוקדם שלו, ״זה יהיה תור הזהב של אמריקה״.
למרות ניסיון ההתנקשות – טראמפ מנצח בפנסילבניה בתמונה: ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (צילום: אבן וצ׳י/AP)
המשמעות של ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות
למדיניות של טראמפ תהיה השפעה על תעשיות מסויימות בארה״ב. טראמפ הוא אנטי-גלובליסט; בכוונתו לחזק את התעשיות בתוך המדינה על־ידי כלים רפובליקניים קלאסיים כגון העלאת מכסי המגן (מכסי יבוא) כדי להילחם במחירים זולים של הטובין מהמזרח, כולל השבבים. בנוסף, בכוונתו להגביר את התחרות על־ידי פירוק המונופולים הטכנולוגיים כגון גוגל, מהלך שלא נראה כמותו בהיקף כזה מאז הפירוק של סטנדרד אויל בתחילת המאה הקודמת.- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקטור האנרגיה - אנרגיה מתחדשת OUT
סקטור האנרגיה (מהווה 3% ממדד ה-S&P500) נתפס בתודעת ציבור המשקיעים בתור אפיק השקעה שאמור ליהנות ממדיניות טראמפ המתאפיינת בתמיכה בתחומי הפקת הנפט והגז. עם זאת, המציאות הוכיחה אחרת: דווקא בתקופת כהונתו הקודמת של טארמפ הפגין הסקטור ביצועי חסר, וזאת עוד לפני מגפת הקורונה שהובילה לצניחה במחירי הנפט. הסיבה המקורית לביצועי חסר של סקטור האנרגיה היא הגדלת פעילות הפקת הנפט והגז בארה"ב, תוך הסרת הרגולציה – דבר שגרם לעודף היצע ולירידת המחירים. תכנית Drill Baby Drill אולי מטיבה עם הצרכן האמריקאי, המתדלק בזול, אך עוללה להעיק על פעילות חברות האנרגיה בארה"ב.
עם זאת, ההערכות הן שהתחום הזה יתחזק במיוחד כי טראמפ חושב שהסובסידיות שניתנות לחברות האנרגיה המתחדשת מוגזמות. טראמפ מאמין באופן חלקי בבעיית האקלים וזיהום האוויר, והוא התבטא מספר פעמים בעבר כי הסובסידיות הממשלתיות בחברות האלו מוגזמת.
השאלה אם זה יביא אותו להקפאת הסובסידיות, ביטולם או צמצומם, היא פתוחה, אבל נראה שפרויקטים חדשים יסבלו מהממשל החדש. בפרויקטים קיימים יהיה קשה לפגוע, אם כי זה גם אפשרי.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
על רקע זה, מניות האנרגיה המתחדשת בנפילה - גם בטרום המסחר בוול סטריט, גם באירופה וגם אצלנו. המניות של החברות שפועלות בשוק האמריקאי, ביניהן - אנלייט, אנרג'יקס ודוראל נופלות בשעה זו ב-5%. סולאראדג' יורדת בטרום ב-13%.
טסלה IN
בנאום הניצחון שלו אמר טראמפ: "יש לנו כוכב חדש. כוכב נולד. אילון. הוא בחור מדהים. הוא אחד מהאנשים הכי מבריקים במדינה, אנחנו צריכים את הגאונים האלה. הוא שיגר רקטה לפני שבועיים, ואני ראיתי את הרקטה הזו. כשהיא המריאה, היא הייתה יפהפייה, לבנה ומבריקה. כשהיא חזרה ראיתי אותה נוחתת ומסתובבת בעדינות - רק אילון יכול לעשות את זה. מי עוד יכול לעשות את זה? רוסיה יכולה לעשות את זה? לא. סין יכולה לעשות את זה? לא. בגלל זה אני אוהב אותך, אילון, זה מדהים".
טראמפ בעצם מחזיר למאסק על התמיכה שלו. מאסק תרם כסף, והביע תמיכה גורפת בראיונות, בציוצים וכן העניק 1 מיליון דולר כל יום בחודש האחרון לאחד מהמתפקדים של טראמפ באזורים שונים.
מאסק אמור להיות גם באופן מסוים בצוות הממשל, לא ברור איך בדיוק, כשהמטרה שלו להפוך את הרגולציה ליעילה יותר, להוריד חסמים ולדרבן את הכלכלה. בכל מקרה, מאסק כבר נהנה מהעניין כאשר מניית טסלה מזנקת בטרום ב-13%.
סקטור הטכנולוגיה
סקטור הטכנולוגיה, הסקטור הגדול בארה"ב (מהווה 32% ממדד ה-S&P500) נראה פגיע במיוחד לאור נצחונו של טראמפ, נוכח עמדתו נחרצת נגד חברות רב-לאומיות, תהליכי גלובאליזציה והגירה ודרישתו להטלת מכסי ייבוא והחמרת מלחמות הסחר עם המזרח בעיקר. בהקשר זה, מגזר השבבים (האחראי על כ-36% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פגיע במיוחד בפני המדיניות הכלכלית של טראמפ, נוכח דרישתו להטלת מיסים על ייבוא שבבים (שמרביתם מיוצרים בטייוואן ובקוריאה) וגישתו הלוחמנית נגד מובילת הענף, חברת TSMC הטייוואנית.
גם מגזר החומרה (כ-28% משווי סקטור הטכנולוגיה) שמרבית שוויו שייך למניית אפל (AAPL), נמצא גם הוא בעין הסערה, עקב פעילות ייצור ענפה בסין. מגזר התוכנה (כ-35% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פחות פגיע ממלחמות הסחר, אך חלק מחברות התוכנה עלולות לסבול עקב צמצום הרגולציה, המהווה אחד מגורמי הצמיחה החשובים ברכישת התוכנה הארגונית.
סקטור הפיננסיםסקטור הפיננסים (מהווה 13% ממדד ה-S&P500) סובל מזה כ-15 שנים מהשלכות המשבר הפיננסי העולמי של 2008, שהוביל להחמרת הרגולציה על המגזר הבנקאי. הדבר בא לידי ביטוי הן בקנסות עצומים ששולמו על ידי הבנקים בגין נזקי המשבר והן בהגבלת פעילות אשראי ומסחר, ובכך הוריד משמעותית את פרופיל הצמיחה של הבנקים המסחרים ובנקי ההשקעות. בכך, נצחונו של טראמפ אמור להקל על הסביבה הרגולטורית בשוק השירותים הפיננסים ולהטיב עם הבנקים בארה"ב, ואילו ניצחונה של האריס עלול להגביר את הרגולציה וכן להוביל להעלאת שיעור המס על פעילות הבנקים, עם היפוך הורדת המיסים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ.
סקטור הבריאות
סקטור הבריאות (מהווה 11% ממדד ה-S&P500) הפגין ביצועי חסר בתקופת כהונתו של הנשיא ביידן, אך בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ הצטיין בין אחד משלושת הסקטורים המובילים. הסיבה לכך היא, בעיקר, עידוד התעשייה להשקעה במו"פ, דבר שהביא לגידול במספר השקות תרופות חדשות, כאשר במקביל גם מגזר שירותי הבריאות נהנה מהתקדמות בתכניות ביטוח פרטי, רווחי יותר עבור חברות הבריאות.
בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ הטיל הממשל רגולציה לפיה על בתי חולים לנהוג בשקיפות בקשר עם המחירים שלהם ועליהם להראות למטופלים את המחירים של השירותים השונים (בדומה לרגולציה בשוק המזון בישראל, בה חובה על סופרים להדביק מחירים על כל המוצרים). עם זאת, במהלך אותה כהונה של דונלד טראמפ צמח סקטור הבריאות מתוך מדד הדגל S&P 500 בשיעור של 40%.
סקטור צריכת המותרותסקטור צריכת המותרות (מהווה 10% ממדד ה-S&P500) מושפע כביכול מגורמי המאקרו וממצבו של הצרכן האמריקאי, אך בפועל הרכב החברות הבולטות בסקטור זה אינו תואם את פרופיל הצריכה הפרטית בארה"ב. שלוש מתוך חמש החברות המובילות בסקטור, אמזון, טסלה ובוקינג.קום, האחראיות יחד על 42% משוויו, עונות יותר להגדרה ׳חברות טכנולוגיה׳ מאשר חברות צריכה. עם זאת, הטלת מכסי הייבוא, שעומדת במרכז התכנית הכלכלית של טראמפ, עלולה להעיק על הצריכה הפרטית בארה"ב, ובכך לפגוע גם בסקטור צריכת המותרות.
סקטור שירותי התקשורת
סקטור שירותי התקשורת (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) כבר איננו הסקטור הדפנסיבי של פעם, כאשר למעלה ממחצית משוויו (כולל 4 מתוך 5 הנציגות המובילות) מתייחס לתחומי האינטרנט והמדיה הדיגיטלי, עם נוכחות בולטת של אלפבת ומטא, האחראיות כל אחת על כ-20% משווי הסקטור, וכן חברות ׳המדיה החדש׳ כמו נטפליקס, דיסני, חברות הגיימינג TTWO ו–EA ועוד. פעילות החברות הללו נהנתה מתמיכתו של ממשל ביידן והאריס, כאשר החברות הנ"ל עומדות בראש רשימת הספונסורים לקמפיין המפלגה הדמוקרטית.
לעומת זאת, גישתו של טראמפ לחברות המדיה הנה תוקפנית יחסית, ואילו סגנו ג'יי. די. ואנס אף מציע תכנית לפירוק גוגל וענקיות האינטרנט הנוספות.
כך או אחרת, צריך להגיד שיש פרשנים כלכליים לא מעטים שסוברים שההשפעה של טראמפ תהיה מוגבלת, שכן שוק ההון אדיש לזהותו של הנשיא הנבחר מאחר ואף אחד מהם לא ישנה את הסדר הכלכלי הקיים באופן כוללני.
סקטור התעשייה
סקטור התעשיה (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) הנו שונה ממרבית הסקטורים בארה"ב בשני המובנים. ראשית, הסקטור מתאפיין בריכוזיות נמוכה למדי, ללא שחקני ענק. שנית, מרבית פעילות חברות הסקטור התעשייתי הנה מקומית בארה"ב, עם פעילות גלובאלית מוגבלת ובדרך כלל פחות רווחית. שני הגורמים הללו מציבים את סקטור התעשיה בעמדה חזקה בתרחיש נצחונו של טראמפ, שמעלה על האג'נדה עידוד חברות מקומיות בארה"ב למען יצירת מקומות עבודה במשק האמריקאי וכן מלחמה נגד גלובאליזציה וחברות ענק רב-לאומיות. גם הורדת שיעור המס אותה מציע טראמפ אמורה להטיב במיוחד עם החברות הללו.
- 2.פ 06/11/2024 15:19הגב לתגובה זוטסלה בעצמה אנרגיה ירוקה. לא יהיה הבדל.
- dw 06/11/2024 17:51הגב לתגובה זוהסקטור הסולארי מתומחר על בסיס ציפיות לצמיחה חזקה בעתיד, ואם תהיינה פחות סובסידיות אז יזמים סולאריים יצטרכו לעבוד יותר קשה כדי להשיג צמיחה. לכן הסקטור חוטף היום.
- 1.זה מה שקורה כשעסק תלוי בסובסידיות ממשלתיות (ל"ת)אילון 06/11/2024 13:57הגב לתגובה זו
- הוא לא... (ל"ת)ם 06/11/2024 17:02הגב לתגובה זו
- dw 06/11/2024 17:50למה בעצם שעסק של שדה סולארי בארץ יקבל הטבות שעסקים אחרים לא מקבלים? נגיד קרקע חקלאית בזול, או ארנונה מוזלת, או שמכריחים את חברת חשמל לקנות את הסחורה ביוקר? אם יזמי סולארי ידרשו לשלם מלא מלא אז נגלה שהסולארי יותר יקר ממה שחושבים.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
