דיסני מחפשת מנכ"ל: 3 האתגרים של היורש של בוב איגר
וולט דיסני WALT DISNEY פנתה לאחד מבכירי הבנקאים להשקעות בעולם על מנת שיוביל את החיפושים אחר המנכ"ל הבא של החברה. ענקית הבידור הודיעה כי מינתה את חבר הדירקטוריון ג'יימס גורמן, שכיהן כמנכ"ל מורגן סטנלי בין השנים 2010 ו-2023, לראשות וועדה לחיפוש אחר היורש.
דיסני ציינה כי הוועדה כבר התכנסה שש פעמים בשנה הנוכחית במטרה לאתר את יורשו של המנכ"ל הנוכחי, בוב איגר. חוזהו של איגר, שהחל את דרכו כחזאי מזג אוויר והפך למנהל בכיר בתעשיית התקשורת, מסתיים ב-2026. על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", בין המועמדים הפוטנציאליים להחלפת איגר נמצאים יושבי הראש המשותפים של דיסני אנטרטיינמנט, דנה וולדן ואלן ברגמן, יו"ר דיסני אקספיריאנסס ג'וש ד'אמארו, ויו"ר ESPN ג'ימי פיטארו.
מי שייבחר לתפקיד הבכיר צפוי להתמודד עם אתגרים משמעותיים. מניות דיסני ירדו בכמעט 10% ב-3 החודשים האחרונים, בעוד מדד S&P 500 עלה ב-6.7%. בנוסף, החברה עדיין מתאוששת מהעימות הסוער עם המשקיע האקטיביסט נלסון פלץ מוקדם יותר השנה.
שלושת האתגרים העיקריים
כיום, דיסני מתמודדת עם שלושה אתגרים מרכזיים: פארקי השעשועים, הולו, ושירותי הסטרימינג.
למרות שרווחי דיסני לרבעון יוני עלו על ציפיות האנליסטים, המניה ירדה בעקבות ירידה בהכנסות התפעוליות של יחידת החוויות, הכוללת את פארקי השעשועים. החברה ייחסה זאת ל"התמתנות בביקוש הצרכני" לאחר הזינוק שחל בעקבות מגפת הקורונה.
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- היום שבו נולדה האימפריה של מיקי מאוס והסניף הראשון של הרשת הבינל' נפתח בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתגר נוסף נוגע למאמצי דיסני לרכוש את חלקה של קומקאסט בהולו. למרות הסכמה על עסקה בשווי 8.6 מיליארד דולר לפחות, החברות נמצאות בהליך בוררות לגבי השווי ההוגן של שירות הסטרימינג. דיסני עשויה להידרש לשלם עד 5 מיליארד דולר נוספים אם הערכת קומקאסט תתקבל.
לבסוף, על אף שפלטפורמת הסטרימינג +Disney הציגה רווח מפתיע ברבעון האחרון, החברה נאבקת לקדם את תכניות הסטרימינג הספורטיבי שלה. תכנית משותפת עם פוקס ווורנר ברוס דיסקברי להשקת שירות Venu Sports נחסמה על ידי בית משפט בשל חששות ממונופול.
השופט ציין כי "המסלול המונופוליסטי הרב-שנתי שיצרו לעצמם יספק תמריצים חזקים לפגוע בתחרות ולהעלות מחירים לצרכנים ולמפיצים אחרים."
נותר לראות אם איגר יצליח לפתור את האתגרים הללו בתקופת כהונתו הנותרת, או שמא הם יהפכו לנושאים מרכזיים עבור יורשו, אותו יבחרו גורמן וחבריו לוועדה.
הדוחות לרבעון השלישי
בדוחותיה האחרונים הציגה דיסני סימנים לשיפור ואפילו דיווחה לראשונה אי פעם על רווח בשירותי הסטרימינג. עם זאת, יחידת החוויות כאמור הציגה ירידה ברווח התפעולי והעובדה שהחברה עקפה את הציפיות לא עזרה למשקיעים להתגבר על זה.- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
תאגיד הבידור והתקשורת דיווח על רווח למניה של 1.39 דולר, טוב מצפי האנליסטים שעמד על רווח למניה של 1.2 וטוב מרווח של 1.03 עליו החברה דיווחה ברבעון התואם אשתקד. המכירות עמדו על 23.2 מיליארד דולר, טוב מהצפי בוול-סטריט שהיה ל-23.1 מיליארד דולר.
מוקדם יותר השנה, ניצח המנכ"ל בוב איגר את המשקיע האקטיביסט נלסון פלץ, שמכר את חלקו בחברה ברבעון השני. פלץ ניסה לכפות שינויים בוולט דיסני, כאשר קרן הגידור שלו טריאן פרטנרס הציעה שני מועמדים לדירקטוריון החברה.
הקרב בין המנכ"ל למשקיע היה בעיקר סביב כמה החברה צריכה להרוויח מהקניין הרוחני הרב ופארקי השעשועים שברשותה. פלץ טען שהחברה צריכה לייצר יותר תזרים מזומנים חופשי, בעוד איגר, שחזר לדיסני ב-2022 לאחר שזאת נקלעה לצרות, טען כי החברה כבר חזרה למסלול הנכון.
עוד טען פלץ כי שכרו של המנכ"ל בוב איגר גבוה מדי ולא קשור מספיק לביצועי החברה ושהרווחיות בסטרימינג יכולה הייתה להיות גבוהה ומהירה יותר. אפילו ביחס לתוכנית של החברה לקצץ 7.5 מיליארד דולר בעלויות השנתיות יש לו ביקורת – "איך ייתכן שחברה מרשה לעצמה להגיע למצב שיש לה 7.5 מיליארד דולר מיותרים שניתן לקצץ?" שאל אז. עם זאת, בעלי המניות של דיסני תמכו בסופו של דבר באיגר ופלץ לא יקבל בקרוב תשובה לשאלה שלו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
