אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

אישור קרוב של הסיוע לאוקראינה ישחרר את חבילת הסיוע לישראל

אישור הסיוע לישראל תקוע בקונגרס המאופיין ברוב רפובליקני שאינו שש לעשות כדבר הנשיא ביידן; מה בכל זאת יביא לאישור?
ד"ר אדם רויטר | (2)

הסיבה היחידה שישראל טרם קיבלה הודעה רשמית על אישור חבילת הסיוע בסך 14 מיליארדי הדולרים מארה"ב היא שהנשיא ביידן כרך את אישורה באישור חבילת סיוע בהיקף 60 מיליארדי דולרים לאוקראינה.

אמנם האישור עבר בסנאט בעל הרוב הדמוקרטי בפברואר, אך הוא מעוכב בקונגרס בו קיים רוב רפובליקני (האישור מחייב את שני בתי בית הנבחרים). מסתבר שישנם מקרב הרפובליקנים מהצד הימני הקיצוני של המפה שאינם מעוניינים שארה"ב תמשיך לשלם כה הרבה על המלחמה באוקראינה. לאחר חודשים של עיכובים שפגעו קשה בעוצמת המאבק של אוקראינה בפלישה הרוסית, ההצבעה עשויה סוף כל סוף להגיע בקרוב לקונגרס האמריקאי, אם כי אתגרים משמעותיים עדיין בדרך.

מייק ג'ונסון, היו"ר הרפובליקני של בית הנבחרים, אמר לפוקס ניוז ב-31 במרץ כי הוא רוצה שסיוע חדש לאוקראינה יאושר "ממש עכשיו" וחבילה כזו תוצע תוך זמן קצר. ג'ונסון אמר כי ההצעה תכלול "חידושים חשובים", מה שמצביע על כך שהיא תהיה שונה מהותית מהצעת החוק שהתקבלה בסנאט בעקבות חודשים של מריבות ודחיית חבילה שהנשיא ג'ו ביידן ביקש עוד באוקטובר מהרפובליקנים.

ג'ונסון לא תיאר בפירוט את התוכניות לגרסתו להצעת החוק לסיוע לאוקראינה, אך הציע שהמחוקקים ישקלו לפחות שלושה אלמנטים פוטנציאליים: מתן הסיוע בצורה של הלוואות (רעיון של טראמפ); שימוש בנכסים רוסיים קפואים לתמיכה באוקראינה; הגברת יצוא הגז הטבעי של ארה"ב כדי לצמצם את פלח השוק והכנסות הרוסים מיצוא גז. לא ברור אם ג'ונסון ועמיתיו יבקשו לכלול מימון נוסף לשינויים בגבול ארה"ב עם מקסיקו, שהיווה גורם מרכזי בוויכוחים המרים ובחסימת הסיוע החדש לאוקראינה מאז שנה שעברה.

 

שימוש בנכסים רוסיים קפואים

זהו החלק המעניין בהצעה של ג'ונסון. ישנם מחוקקים בארצות הברית הרוצים לגרום לרוסיה לממן את השיקום של אוקראינה על ידי תפיסת יתרות הבנק המרכזי שלה המוחזקות במערב ושימוש בהן. המהלך שנוי במחלוקת שכן מומחים טוענים שהוא עלול לערער את האמון בדולר האמריקאי. אמנם סנאטורים כבר הציגו בשנה שעברה את "חוק הבנייה מחדש, השגשוג הכלכלי וההזדמנות לאוקראינים" (REPO), אשר יעניק לנשיא ארה"ב את הסמכות לתפוס נכסים רוסיים ולהעבירם לאוקראינה, עם זאת, רוב עתודות הבנק המרכזי מוחזקות באיחוד האירופי, מה שמחייב גם אותם להסכים למהלך. האיחוד האירופי מצידו בוחן את הרעיון לתפוס רק את הכנסות הריבית מהקרן, שעומדת על כ-300 מיליארדי דולרים. יתרות הבנק המרכזי הרוסי באירופה מניבות ריבית של כ-10 מיליארדי דולרים בשנה.

 

יצוא גז נוזלי LNG

ארה"ב והאיחוד האירופי ביקשו גם לערער את יכולתה של רוסיה לממן את מלחמתה באוקראינה על ידי סנקציות על יצוא האנרגיה שלה, המניבות יותר מ-30% מהכנסות התקציב הרוסי. בעוד יצוא הנפט מהווה את חלק הארי, יצוא הגז הטבעי הוא מקור הכנסה משמעותי נוסף.

לארה"ב, יצרנית הגז הטבעי הגדולה בעולם, יש את המשאבים לייצא כמויות גדולות יותר של גז טבעי נוזלי (LNG) ובכך להקטין את נתח השוק של רוסיה. עם זאת, אין לה מספיק תשתית לעשות זאת, במיוחד חסרים מסופי יצוא LNG. מדוע?

קיראו עוד ב"גלובל"

מוקדם יותר השנה, ביידן השהה הנפקת רישיונות למסופי יצוא LNG חדשים בעקבות מחאות של אנשי איכות הסביבה, שנחשבים תומכים מרכזיים של הדמוקרטים, והביע דאגה שבניית מתקנים חדשים תחמיר את זיהום האוויר התורם לשינויי האקלים, זאת למורת רוחם של הרפובליקנים. ג'ונסון למעשה מציע פתרון חלופי של הפשרת אישורי מסופי ה-LNG כי טראמפ ורפובליקנים אחרים מעדיפים פחות הגבלות על ייצור ויצוא האנרגיה בארה"ב. יש לציין שתובעים כלליים רפובליקניים מ-16 מדינות - בראשות לואיזיאנה, המדינה שג'ונסון הוא נציגה בקונגרס - תבעו את ממשל ביידן על החלטתו.

לרפובליקנים רוב דק כתער של 213-218 בבית התחתון של בית הנבחרים. עם זאת, כמה רפובליקנים מהימין הקיצוני מתנגדים באופן מוחלט לסיוע לאוקראינה, מה שמחייב את ג'ונסון לזכות בתמיכה מהמחוקקים הדמוקרטיים. מרג'ורי טיילור גרין (רפובליקנית נציגת ג'ורג'יה), שהיא אחת המבקרות הקולניות ביותר של הסיוע לאוקראינה, הגישה בחודש שעבר החלטה להדיח את ג'ונסון עצמו מתפקידו. יש לזכור שלא מזמן בצעד חסר תקדים, הרפובליקנים מהימין הקיצוני עזרו להפיל את חבר המפלגה, קווין מקארתי, מכהונת יו"ר בית הנבחרים, לאחר ששיתף פעולה עם הדמוקרטים כדי להעביר הצעת חוק שתאשר תקציבים שימנעו את השבתת הממשל.

 

עתירת שחרור

אם ג'ונסון יסרב להביא את הצעת החוק לרצפת בית הנבחרים, על רקע החשש מהדחתו על ידי גורמים מהימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית, עדיין יהיה סיכוי גבוה שהסיוע לאוקראינה יאושר. תומכי אוקראינה בבית הנבחרים (משתי הסיעות) מקדמים יוזמה המכונה "עתירת שחרור", שתאפשר לבית התחתון (הקונגרס) להצביע על הצעת חוק הסנאט, תוך ביטול סמכותו של ג'ונסון.

מומחים אומרים כי ישנה תמיכה מספקת בקרב הדמוקרטים והרפובליקנים כאחת להשלמת תהליך זה והעברת החוק במתכונתו הנוכחית. כשזה יאושר, חוק חבילת הסיוע לישראל יאושר אף הוא.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 19/04/2024 10:27
    הגב לתגובה זו
    האברכים לא רוצים להתגייס לצה"ל, רק לבזוז את קופת המדינה.
  • 1.
    מדינה של שנוררים וקבצנים עלובים (ל"ת)
    משקיע חכם 18/04/2024 10:51
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.