אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

אישור קרוב של הסיוע לאוקראינה ישחרר את חבילת הסיוע לישראל

אישור הסיוע לישראל תקוע בקונגרס המאופיין ברוב רפובליקני שאינו שש לעשות כדבר הנשיא ביידן; מה בכל זאת יביא לאישור?
ד"ר אדם רויטר | (2)

הסיבה היחידה שישראל טרם קיבלה הודעה רשמית על אישור חבילת הסיוע בסך 14 מיליארדי הדולרים מארה"ב היא שהנשיא ביידן כרך את אישורה באישור חבילת סיוע בהיקף 60 מיליארדי דולרים לאוקראינה.

אמנם האישור עבר בסנאט בעל הרוב הדמוקרטי בפברואר, אך הוא מעוכב בקונגרס בו קיים רוב רפובליקני (האישור מחייב את שני בתי בית הנבחרים). מסתבר שישנם מקרב הרפובליקנים מהצד הימני הקיצוני של המפה שאינם מעוניינים שארה"ב תמשיך לשלם כה הרבה על המלחמה באוקראינה. לאחר חודשים של עיכובים שפגעו קשה בעוצמת המאבק של אוקראינה בפלישה הרוסית, ההצבעה עשויה סוף כל סוף להגיע בקרוב לקונגרס האמריקאי, אם כי אתגרים משמעותיים עדיין בדרך.

מייק ג'ונסון, היו"ר הרפובליקני של בית הנבחרים, אמר לפוקס ניוז ב-31 במרץ כי הוא רוצה שסיוע חדש לאוקראינה יאושר "ממש עכשיו" וחבילה כזו תוצע תוך זמן קצר. ג'ונסון אמר כי ההצעה תכלול "חידושים חשובים", מה שמצביע על כך שהיא תהיה שונה מהותית מהצעת החוק שהתקבלה בסנאט בעקבות חודשים של מריבות ודחיית חבילה שהנשיא ג'ו ביידן ביקש עוד באוקטובר מהרפובליקנים.

ג'ונסון לא תיאר בפירוט את התוכניות לגרסתו להצעת החוק לסיוע לאוקראינה, אך הציע שהמחוקקים ישקלו לפחות שלושה אלמנטים פוטנציאליים: מתן הסיוע בצורה של הלוואות (רעיון של טראמפ); שימוש בנכסים רוסיים קפואים לתמיכה באוקראינה; הגברת יצוא הגז הטבעי של ארה"ב כדי לצמצם את פלח השוק והכנסות הרוסים מיצוא גז. לא ברור אם ג'ונסון ועמיתיו יבקשו לכלול מימון נוסף לשינויים בגבול ארה"ב עם מקסיקו, שהיווה גורם מרכזי בוויכוחים המרים ובחסימת הסיוע החדש לאוקראינה מאז שנה שעברה.

 

שימוש בנכסים רוסיים קפואים

זהו החלק המעניין בהצעה של ג'ונסון. ישנם מחוקקים בארצות הברית הרוצים לגרום לרוסיה לממן את השיקום של אוקראינה על ידי תפיסת יתרות הבנק המרכזי שלה המוחזקות במערב ושימוש בהן. המהלך שנוי במחלוקת שכן מומחים טוענים שהוא עלול לערער את האמון בדולר האמריקאי. אמנם סנאטורים כבר הציגו בשנה שעברה את "חוק הבנייה מחדש, השגשוג הכלכלי וההזדמנות לאוקראינים" (REPO), אשר יעניק לנשיא ארה"ב את הסמכות לתפוס נכסים רוסיים ולהעבירם לאוקראינה, עם זאת, רוב עתודות הבנק המרכזי מוחזקות באיחוד האירופי, מה שמחייב גם אותם להסכים למהלך. האיחוד האירופי מצידו בוחן את הרעיון לתפוס רק את הכנסות הריבית מהקרן, שעומדת על כ-300 מיליארדי דולרים. יתרות הבנק המרכזי הרוסי באירופה מניבות ריבית של כ-10 מיליארדי דולרים בשנה.

 

יצוא גז נוזלי LNG

ארה"ב והאיחוד האירופי ביקשו גם לערער את יכולתה של רוסיה לממן את מלחמתה באוקראינה על ידי סנקציות על יצוא האנרגיה שלה, המניבות יותר מ-30% מהכנסות התקציב הרוסי. בעוד יצוא הנפט מהווה את חלק הארי, יצוא הגז הטבעי הוא מקור הכנסה משמעותי נוסף.

לארה"ב, יצרנית הגז הטבעי הגדולה בעולם, יש את המשאבים לייצא כמויות גדולות יותר של גז טבעי נוזלי (LNG) ובכך להקטין את נתח השוק של רוסיה. עם זאת, אין לה מספיק תשתית לעשות זאת, במיוחד חסרים מסופי יצוא LNG. מדוע?

קיראו עוד ב"גלובל"

מוקדם יותר השנה, ביידן השהה הנפקת רישיונות למסופי יצוא LNG חדשים בעקבות מחאות של אנשי איכות הסביבה, שנחשבים תומכים מרכזיים של הדמוקרטים, והביע דאגה שבניית מתקנים חדשים תחמיר את זיהום האוויר התורם לשינויי האקלים, זאת למורת רוחם של הרפובליקנים. ג'ונסון למעשה מציע פתרון חלופי של הפשרת אישורי מסופי ה-LNG כי טראמפ ורפובליקנים אחרים מעדיפים פחות הגבלות על ייצור ויצוא האנרגיה בארה"ב. יש לציין שתובעים כלליים רפובליקניים מ-16 מדינות - בראשות לואיזיאנה, המדינה שג'ונסון הוא נציגה בקונגרס - תבעו את ממשל ביידן על החלטתו.

לרפובליקנים רוב דק כתער של 213-218 בבית התחתון של בית הנבחרים. עם זאת, כמה רפובליקנים מהימין הקיצוני מתנגדים באופן מוחלט לסיוע לאוקראינה, מה שמחייב את ג'ונסון לזכות בתמיכה מהמחוקקים הדמוקרטיים. מרג'ורי טיילור גרין (רפובליקנית נציגת ג'ורג'יה), שהיא אחת המבקרות הקולניות ביותר של הסיוע לאוקראינה, הגישה בחודש שעבר החלטה להדיח את ג'ונסון עצמו מתפקידו. יש לזכור שלא מזמן בצעד חסר תקדים, הרפובליקנים מהימין הקיצוני עזרו להפיל את חבר המפלגה, קווין מקארתי, מכהונת יו"ר בית הנבחרים, לאחר ששיתף פעולה עם הדמוקרטים כדי להעביר הצעת חוק שתאשר תקציבים שימנעו את השבתת הממשל.

 

עתירת שחרור

אם ג'ונסון יסרב להביא את הצעת החוק לרצפת בית הנבחרים, על רקע החשש מהדחתו על ידי גורמים מהימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית, עדיין יהיה סיכוי גבוה שהסיוע לאוקראינה יאושר. תומכי אוקראינה בבית הנבחרים (משתי הסיעות) מקדמים יוזמה המכונה "עתירת שחרור", שתאפשר לבית התחתון (הקונגרס) להצביע על הצעת חוק הסנאט, תוך ביטול סמכותו של ג'ונסון.

מומחים אומרים כי ישנה תמיכה מספקת בקרב הדמוקרטים והרפובליקנים כאחת להשלמת תהליך זה והעברת החוק במתכונתו הנוכחית. כשזה יאושר, חוק חבילת הסיוע לישראל יאושר אף הוא.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 19/04/2024 10:27
    הגב לתגובה זו
    האברכים לא רוצים להתגייס לצה"ל, רק לבזוז את קופת המדינה.
  • 1.
    מדינה של שנוררים וקבצנים עלובים (ל"ת)
    משקיע חכם 18/04/2024 10:51
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.