"כלכלת איראן היא כלכלה חולה"
"גם אם הסנקציות הכלכליות על איראן יוסרו, זה עדיין לא יפתור את מצבה הכלכלי הבעייתי". כך אומר ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי, ה-INSS, ומומחה לאיראן.
לדברי צימט, נהוג לומר כי הסנקציות הכלכליות הן הסיבה המרכזית למצבה הכלכלי הבעייתי של איראן, ואולם אין זה נכון. " זה לא שלסנקציות אין השפעה דרמטית על המצב הכלכלי של המדינה, אך גם אם הן יוסרו, עדיין חלק מהבעיות של כלכלת איראן לא ייפתרו.
"איראן סובלת כבר שנים ארוכות ממשבר כלכלי שהולך ומחריף כל הזמן, זה לא ליניארי, ובהיבטים מסויימים המצב השתפר, בעוד באחרים הוא הורע, אבל עדיין, הכלכלה של איראן היא כלכלה חולה שסובלת מבעיות מבניות של שחיתות, שליטה מוגזמת של מוסדות ממשלתיים או סמי ממשלתיים בכלכלה האיראנית, ובעיות של ניהול כושל. כל אלה יחד ,לצד הסנקציות, פוגעות מאוד בכלכלת איראן".
לדבריו, איראן סובלת ממספר בעיות מרכזיות בכלכלה: "האחת - אינפלציה כרונית. במהלך שנות שלטונו של רוחאני, מדדי האינפלציה השתפרו ולראשונה מזה שנים האינפלציה הגיעה לשיעור חד ספרתי. ואולם בשנים האחרונות שיעור האינפלציה נע סביב ה-40%.
"עניין נוסף הוא תנודות המטבע על רקע המצב הבטחוני. הריאל האיראני נסחר כעת (לאחר המתקפה האיראנית אמש) בסדר גודל של 700,000 ריאל לדולר. לאורך שנים המטבע נסחר סביב 400-500 אלף ריאל לדולר, והם לא מצליחים להתמודד עם השפל של המטבע".
לעומת זאת, הוא אומר, שיעור האבטלה דווקא נמצא בשליטה. "השיעור הרשמי הוא 9%-10%. הבעיה החמורה של האבטלה היא בקרב צעירים משכילים, וזה כמובן נובע מכך שהממשלה לא מצליחה לייצר לאורך שנים מספיק מקומות עבודה. מעבר לזה, איראן חווה ירידה משמעותית בגידול האוכלוסיה ונתונה בבעייה של הזדקנות האוכלוסיה".
במה שנוגע לצמיחה, אומר צימט, "בשנים האחרונות יש איזו התאוששות. אחרי הפרישה של טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018, בשל הירידה הדרמטית בייצוא נפט, היתה צניחה משמעותית של כ-5% בכלכלה האיראנית. הם התאוששו מזה בהמשך, ובשנים 2019-2020 הצליחו למצוא פתרונות, בעיקר מול סין, וכיום הם עומדים על צמיחה שנתית של 3.5%.
"השורה התחתונה של כל אלה, הוא שוודאי שיש משבר כלכלי באיראן, אך זה לא שהיא נמצאת על סף קריסה כלכלית, ובהקשר הזה אומר שהכלכלה האיראנית, בגלל שהיא נתונה הרבה שנים תחת סנקציות, מצאה פתרונות שיגוונו את מקורות ההכנסה שלה. היא פחות תלוייה בנפט, ובשנים האחרונות היא חיזקההתעשיות מקומיות. כך למשל, אם בעבר נהגו לייבא חלפים לתעשיית הרכבים, הרי שכיום, דווקא בגלחל הסנקציות, הם התחילו לייצר חלפים בתוך איראן".
צימט מציין עוד, שבשל המשבר הכלכלי ואובדן הכנסות מנפט, האיראנים לא מצאו משאבים דרושים כדי להשקיע בתשתיות לאומיות נדרשות: "החל בשדות נפט וגז וכלה בתשתיות קריטיות אחרות שאין להן כסף. התוצאה היא, ש מדי קיץ הם מתמודדים עם מחסור של מים וחשמל, מה שפוגע בסוף באזרח הפשוט. יש שם בהחלט עוני בשנים האחרונות, בין היתר בגלל תופעה של התכווצות מעמד הביניים, שחלקים ממנו הופכים לעניים. במידה רבה זו תוצאה של האינפלציה, שתוספת היוקר לא מדביקה את הקצב שלה. עדיין, איראן היא לא מדינה שיש בה רעב, ובסה"כ מערכת הרווחה אחרי המהפכה מאוד השתפרה. יש עוני, אבל זה לא צפון קוריאה.
"אם שואלים אותי, איך אם ככה יש להם כסף להשקיע בטילים ובנשק, אז אני משיב שזה הכל עניין של סדרי עדיפויות. אני נותן כדוגמה מדינה אחת במזרח התיכון, שבתקופת הצנע השקיעה בטקסטיל בדימונה".
-מה לגבי הגירה שלילית מאיראן?
"זו אחת התופעות החמורות, שמאוד התגברה בשנים האחרונות, במיוחד אחרי הקורונה. יש נתונים מטרידים של עובדים שעוזבים את איראן, ומאחר שאין פתרונות בתוך איראן, יש בריחת מוחות. זו לא בעיה חדשה, כבר עשרות שנים שיש את התופעה הזו, ויש גם תופעה של צעירים משכילים שיש להם הזדמנויות בחו"ל, או שיוצאים ללמוד בחו"ל ונשארים שם, פחות בגלל המצב הכלכלי ויותר בגלל הדיכוי הפוליטי והיעדר תקווה לשינוי".
על פי הדו"ח של הבנק העולמי, שפורסם בנובמבר שנה שעברה, כ-10 מיליון איראנים נפלו אל מתחת לקו העוני, על רקע שילוב של שלושה גורמים - סנקציות, ניהול כלכלי גרוע ותנודתיות במחירי הנפט הבינלאומיים,
על פי הדו"ח, שעיקריו פורסמו בבלומברג, בתחילת המאה הושג שיפור במדד העוני במדינה, וחלקם של העניים באוכלוסיה, ירד מכ-40% לכ-20%. ואולם הסנקציות שהוטלו על איראן בעשור הקודם, הביאו להגדלת השיעור, עד לרמה של 28% מהאוכלוסיה שנמצאת על קו העוני, ועוד 40% מהאוכלוסיה שצפויים להידרדר לעוני בשנתיים הקרובות.
- 2.לא בכל מקום יכולים להדפיס עד (ל"ת)אינסוף כמו הינקים 15/04/2024 13:20הגב לתגובה זו
- 1.מיזרחי 15/04/2024 11:59הגב לתגובה זוהבעיה שלכם זה שאתם תמיד מסתכלים על המזרח ואפריקה במשקפיים מערביות וזו טעות שחוזרת על עצמה כל הזמן כי לא פונים למיזרחי או לאפריקאי שידבר אלא לאיזה חוכמולוג מערבי כי למאות מליוני האוכלוסיה הן במזרח והן באפריקה הם עמך לא משכילים ורגילים לחיות בעוני אזכל הסיפורים שלכם הם לא ריאליים וזה לא משתנה ומטעה
- רמי 15/04/2024 14:32הגב לתגובה זולא הבנתי את תגובתך, הוא אחד המומחים הגדולים בנושא, יש לך מומחה אחר?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
